בלוגרים צבאיים טוענים שצה''ל הפסיק להקיש בגג לפני שהוא מפציץ  

הליווי המשפטי של הלחימה החל בתקופת מלחמת לבנון, התגבר בעת מצבע עופרת יצוקה והפך כיום להיות אינטנסיבי יותר. במשך השנים גם לובנו שורה של סוגיות, ויש הנחיות ברורות לגבי שורה של נושאים, בהם סיכולים ממוקדים וירי על מטרות צבאיות. לכן לא היה צורך לערב את וינשטיין בחיסולו של רמטכ"ל חמאס, אחמד ג'עברי, לדוגמא. בכל מקרה, אנשי הפרקליטות הצבאית והמחלקה לדין בינלאומי בצה"ל עובדים בצמוד לצמרת הצבאית ובוחנים את המטרות שקבעו המפקדים הצבאיים.

מקרים פרטנים מועברים לקבלת חוות דעתו של היועץ המשפטי. אחת הסוגיות שמופנות ליועץ היא ההכרעה במקרים מסוימים בשאלה האם מטרה מסוימת היא מטרה צבאית. מצד אחד, לוחמים, משגרים או מחנות צבאיים הם דוגמא מובהקת למטרה צבאית. מנגד, בתי ספר ובתי חולים הם מטרות אזרחיות מובהקות שאין לירות עליהם. אולם, יש תחום אפור שדורש קבלת החלטה משפטית. כך לדוגמא, ירי על מוסדות שלטון, דוגמת מבנה הממשלה של חמאס, אסור על פי דין, אלא אם הוכח כי מתבצעת בו פעילות צבאית. אמש פורסם בערוץ 10 כי היועץ התנגד להפצצת בניין הממשלה, אולם במשרד המשפטים הכחישו זאת ואמרו כי מדובר במטרה צבאית.

הסיוע המשפטי נועד גם ליום שאחרי המבצע, כאשר על פי כל ההערכות ישראל תתמודד עם תביעות שיגישו פלסטינים ברחבי העולם. הפעם, אולי לא צפוי דו"ח נוסף של האו"ם דוגמת דו"ח גולדסטון, אולם אין כמעט ספק שבפרקליטות יצטרכו להתמודד עם תביעות נוסח התביעה שהוגשה נגד בכירים ישראלים בספרד לאחר חיסולו של סאלח שחאדה, קודמו של ג'עברי בהנהגת הזרוע הצבאית של החמאס. תביעה שנסגרה רק לאחר התערבות מאומצת של הפרקליטות. לעובדה שהפעולות של צה"ל זוכות לאישור משפטי מצד היועץ, ובסוגיית החיסולים לדוגמא, גם אישור של בג"ץ, יש משקל רב בקרב גורמים משפטיים בחו"ל, ואין ספק שיהוו חלק מההגנה שתנסה לספק המדינה לקצינים בכירים ופוליטיקאים שיתבעו בחו"ל.

http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/453/123.html
איך הפך דובר צה"ל למעצמת יח"צ?

http://www.the7eye.org.il/186032