הקונספירטור שנטש את אמונותיו המסוכנות • מדוע נהג להאמין שקבוצה של פדופילים שטניים מרושעים פועל להקמת סדר עולמי חדש  

.

*תרגום גוגל

.

במשך 15 שנים, ברנט לי בילה שעות בכל יום בצרוך תוכן "אמיתי" באינטרנט. ואז הוא התנתק. האם הוא יכול לשכנע את חבריו לשעבר להטיל ספק בתפיסת עולמם?

ברנט לי מתקשה להסביר מדוע נהג להאמין שקבוצה של פדופילים שטניים מרושעים פועל להקמת סדר עולמי חדש. הוא עוצר, נראה מבויש ואומר: "אני מתכווץ עכשיו מכל זה.

ברנט לי... "אתה פשוט מתחבר לאידיאולוגיה הזו וחושב שכך העולם עובד.

במשך 15 שנים, לי אסף סימנים לכך שמה שנקרא אדוני האילומינטי שולטים באירועים עולמיים. הוא שכנע את עצמו שאגודות חשאיות מנהלות פוליטיקה, בנקים, מוסדות דת ותעשיית הבידור, ושרוב התקפות הטרור הן למעשה קורבנות פולחניים מאורגנות על ידי הממשלה.

הוא גם נטה להאמין בעב"מים, ושסטנלי קובריק ביים וביים את הצילומים של נחיתת הירח. הוא ראה סמלים שטניים בטקס הפתיחה של אולימפיאדת לונדון 2012 ובילה את רוב זמנו בדיון בתיאוריות הללו עם קהילה מקוונת של עמיתים מאמינים. אבל ב-2018 משהו השתנה, והוא החל למצוא את הגל החדש של תיאוריות קונספירציה בלתי סביר יותר ויותר. "נמאס לי מזה. הרגשתי, אני לא יכול להתמודד עם לשמוע את זה יותר כי זה כבר לא מה שאני מאמין בו, אז פשוט התנתקתי מהאינטרנט", הוא אומר.

buzz Aldrin, טייס מודול הירח של אפולו 11, על הירח ב-20 ביולי 1969... קונספירציות טוענות שהצילומים זויפו על ידי סטנלי קובריק.

כעת לי מנסה לעזור לתאורטיקנים אחרים של קונספירציה להטיל ספק בתפיסת עולמם. הוא יישא דברים בכנס בפולין בנושא דיסאינפורמציה באוקטובר, והשיק פודקאסט שיבטל את הבחירה מדוע הוא החזיק באמונות אלה כל כך בלהט ומדוע הוא הוזה כל כך.

לי חביב ומפורש, מוכן בצורה מופרעת להודות שהוא טעה בצורה מרהיבה, אבל זה עדיין מאתגר לנהל איתו שיחה על מערכת האמונות הנטושה שלו. רוב התיאוריות נראות כל כך מגוחכות שתהליך הניסיון להבין אותן הופך מתיש. כשאני מתאמץ לעקוב אחר ההיגיון, הוא אומר: "אל תנסה לגרום לי לעשות את זה הגיוני כי זה לא. זו הסיבה שאני כל כך מתביישת במה שהאמנתי. אתה פשוט קונה את האידיאולוגיה הזו וחושב שכך העולם עובד".

גם הסיבות שלו לנטישת תנועת "האמת" (האמינים מאמינים שדיווחים רשמיים של אירועים גדולים נועדו להסתיר את האמת מהציבור) קשה להשתלב בתפיסת עולם קונבנציונלית. לי סוטה בין תחושת בושה ומשועשע מאמונותיו שלו ובמקביל מציין שזו תהיה טעות לפסול את הרעיונות הללו בגלגול עיניים חסר סבלנות, כי הם מסוכנים מאוד.

גרסאות של אותם רעיונות זכו למטבע גדול יותר בשנים שחלפו מאז התרחק מהם. בארה"ב, ההשפעה של QAnon עברה מהשוליים למיינסטרים, והמדיה החברתית הוצפה במידע מוטעה של הקבוצה. סקר של Ipsos משנת 2020 מצא כי 17% מהאמריקאים האמינו ש"קבוצה של אליטות סוגדות לשטן שמנהלות טבעת מין לילדים מנסות לשלוט בפוליטיקה ובתקשורת שלנו".

ב-2003, לי היה בן 24, מוזיקאי שעבד מאחורי הקופה במוסך בפטרבורו, כשהוריד סדרת סרטונים מהאינטרנט שהציעו נקודות מבט חלופיות ב-11 בספטמבר והציעו את מתקפת הטרור על מגדלי התאומים בניו יורק ב-2003. ספטמבר 2001 נגרם על ידי ממשלת ארה"ב, כדרך להצדיק פעולה צבאית באפגניסטן ובעיראק. נקודת המוצא שלו הייתה עמדה אנטי-מלחמתית חזקה וספקנות בריאה לגבי המניעים של פוליטיקאים, אבל משם הוא האמין שרשת של אגודות סודיות וכתות מנהלת את העולם.

תומכי דונלד טראמפ, כולל חבר QAnon ג'ייקוב צ'נסלי, AKA ילוסטון וולף, במרכז, נכנסים לקפיטול האמריקאי ב-6 בינואר 2021.

קשה לסכם בדיוק למה הוא עשה את הצעד הזה - ועוד יותר קשה להבין את עיסוקו מאוחר יותר בפדופילים וברציחות פולחניות. הוא מנסה להסביר מתי אנחנו נפגשים אחר הצהריים של יום חול בבר יין ריק בריסטול (מלצרים בטלנים ממשיכים להציץ, נבהלים משברי שיחות על לטאות שטניות), אבל אני צריך לשלוח לו דוא"ל כמה ימים לאחר מכן לבקש ממנו לנסות הסבר שוב.

התשובה שלו נותרה מבלבלת, אבל מתחילה בחברותם של ג'ורג' וו. בוש והדמוקרטית ג'ון קרי, כשהם באוניברסיטת ייל, במועדון הגולגולת והעצמות, אגודת סטודנטים סודית שעורכת טקסים חולניים בצורה מוזרה. זה הוביל אותו להאמין שיש פוליטיקאים מרושעים שמתעניינים בטקסים שטניים. "ברגע שהטיעונים האלה נפעמים, קל פשוט להמשיך לרדת בבור הארנב ולמצוא עוד נקודות לחיבור", הוא אומר. "ברגע שיש לך ראייה כל כך מוטה על העולם, אתה יכול להיות משוכנע בדברים אחרים."

הטון של הפודקאסט שלו הוא אופטימי בצורה מדאיגה, פטפטנית ומצחיקה עם אמנים לשעבר אחרים שמצטרפים כאורחים. "אם אני צוחק על חוקרי קונספירציה, זה בגלל שאני צוחק על עצמי", הוא אומר. "זה מצחיק - שאתם מבוגרים שמאמינים בסנטה קלאוס או משהו מגוחך באותה מידה."

ג'ורג' בוש כסטודנט באוניברסיטת ייל, שם השתייך לחברת הגולגולת והעצמות.

זה מרגיש מוזר להיות עליז על משהו שספג את חייו במשך כל כך הרבה שנים בצורה כה הרסנית - למעט גיבוש קריירה או הקמת משפחה. זו גם נראית תגובה גלויה לסביבה שיש בה רצף רב עוצמה של אנטישמיות ועליונות לבנה. לי אומר שהוא הבין לגמרי את האנטישמיות רק כשעזב.

מה הפך אותו לפגיע? חלקית, הוא מאשים את החינוך שלו. "לא לימדו אותי איך להעריך מידע או איך לעשות מחקר", הוא אומר. "אני לא חושב שחסרה לי אינטליגנציה, אבל הייתי מאוד תמים לגבי פוליטיקה ואיך העולם עובד בפועל".

היה לו חינוך מופרע: ראשית, בבית ספר תיכון אמריקאי בבסיס הצבאי בפרנקפורט, שם בילה חלק ניכר מילדותו עם אמו האנגלית ואביו החורג האמריקני, אשר שירת בחיל האוויר האמריקני; מאוחר יותר, בקולג' באנגליה, ממנו גורש (בשל עישון גראס) והתחיל לנגן בלהקה. הוא בילה שעות בהפקה מוזיקלית במחשב שלו ופיתח מיומנויות אינטרנט מתוחכמות, בתקופה שבה רוב האנשים בקושי היו מקוונים. זה נתן לו גישה מוקדמת לאתרים המנוהלים על ידי תיאורטיקנים של קונספירציה כמו דייוויד איקה; עד מהרה הוא בילה תשע שעות ברצף בצרוך תוכן אמיתי באינטרנט.

חבריו, משפחתו וחברי הלהקה שלו השתעממו מהאובססיות שלו והוא נסוג בהדרגה כדי להתמקד בחברות מקוונת עם אנשים שהיו מוכנים גם להאמין שהאילומינטי והבונים החופשיים חדרו לממשלות גלובליות.

כאשר הפיגועים ב-7/7 התרחשו בלונדון ב-2005, והרגו 52 בני אדם, לי היה מקוון, חיפש עם עמיתים אמיתים ראיות לכך שהפיגוע תוזמר על ידי ממשלת בריטניה. הם בחנו את הצילומים של התוקפים הולכים לתחנת הרכבת בלוטון ונחשדו על ידי האופן שבו נראה כי מעקות פורסים את רגלו של אחד התוקפים; הם החליטו שהתמונה עברה פוטושופ לפני ששוחררה על ידי המשטרה. כעת הוא מכיר בכך שהתקלות עשויות להיות פשוט תוצאה של טכנולוגיית טלוויזיה במעגל סגור רעועה ולא מעבודתם של מוחות כת.

הוא הקדיש חודשים לבניית הסבר חלופי להתקפות והפצת התיאוריות שלו דרך הבלוג שלו. "אני מתבייש לשים כל כך הרבה שקרים בחוץ. לא התכוונתי לשקר, פשוט הייתה לי תמונה לא נכונה". הוא טוען שזה בא ממקום טוב. "רציתי למצוא את האנשים האמיתיים שארגנו את הפיגועים; רציתי צדק עבור הקורבנות. אבל טעיתי וזה הוציא את האשמה מהעבריינים האמיתיים, אנשים שעשו משהו נורא".

נעמי קליין בוחנת את התפתחות הקונספירציה בספרה החדש דופלגנגר, ומציינת שלעתים קרובות אנשים נכנסים לשליטתה משום שהם מחפשים פתרון מעשי לתחושת חוסר הוגנות. לאנשי קונספירציה יש "פנטזיה של צדק", בתקווה שניתן יהיה לעצור ולעצור את האליטות עושות הרשע. "תאורטיקני קונספירציה טועים בעובדות, אך לעתים קרובות מבינים את הרגשות נכונים", היא כותבת. "התחושה שכל אומללות אנושית היא רווח של מישהו אחר... התחושה שמסתירים אמיתות חשובות." היא מצטטת את מסקנתו של חוקר העיתונות הדיגיטלית, מרקוס גילרוי-וור, כי: "תיאוריות קונספירציה הן הטעיה של אינסטינקט פוליטי בריא ומוצדק: חשדנות."

סלייס פיצה אחד יותר מידי... המשטרה סגרה את מסעדת "Pizzagate" בוושינגטון די.סי. שהפכה למוקד עבור חוקרי קונספירציה.

התיאבון של לי לקונספירציות החל לדעוך כאשר השדרן האמריקאי "אלט-right" אלכס ג'ונס החל לטעון שהירי בבית הספר סנדי הוק ב-2012 הוא מתיחה, שאיש לא מת והורי 20 הילדים שמתו הם "שחקני משבר" - נשכר לשחק קורבנות אסונות. לי מצא שזה בלתי סביר והרגיש עצבני מתאוריות פרועות אחרות שמסתובבות ברחבי האינטרנט - שג'סטין ביבר ואמינם היו שיבוטים של אילומינטי, שטבעת פדופילים, שבה מעורבים אנשים ברמה הגבוהה ביותר של המפלגה הדמוקרטית, פועלת מתוך מסעדת פיצה בוושינגטון. "הסתכלתי על Pizzagate וחשבתי, 'טוב, זה פשוט טיפשי'." (הוא מבלה שישה פרקי פודקאסט בהפרכת קונספירציית Pizzagate; זה נראה סיכום יותר חריף).

כשקוביד גרם לעלייה בפופולריות של חוקרי קונספירציה, לי כבר גמר עם זה, ופשוט ציין שאם באמת הייתה תנועה עולמית שפועלת להקמת סדר עולמי חדש באמצעות המגיפה, הם מתנהלים על זה בצורה לא מתואמת בצורה מדהימה. ובצורה מבולבלת. "הממשלות לא פעלו זו בזו. לא הייתה מכונה משומנת היטב; זה היה לא מאורגן. אף אחד לא היה אחראי".

הוא מבין מדוע אנשים אחרים נמשכו לרעיון: "בדיוק כמו ש-9/11 הביא אנשים לקונספירציות, קוביד היה עוד רגע שבו אנשים פחדו ורצו תשובות, והם מצאו משפיעני קונספירציה שאמרו: 'אל תדאג בקשר לזה, זה לא אמיתי.'"

לי היה מאמץ מוקדם של רעיונות שגדלו בפופולריות ככל שאנשים מבלים יותר זמן באינטרנט, וכאשר האמון בתקשורת המיינסטרים מתערער עם ההצעה (המופצת רבות על ידי נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ) שהם מפיצים של חדשות מזויפות. הופעתו של QAnon (המפיץ את התיאוריה חסרת הבסיס לפיה טראמפ נאבק בחבורה של שטניסטים סוחרי מין, שחלקם היו דמוקרטים) משכה יותר אנשים לעולם הזה. האינטרסים של לי קדמו להגעתם של אלגוריתמים רבי עוצמה מעצבי דעה שדוחפים אנשים ללולאות סגורות של נרטיבים נטולי עובדות. מאז שעזב את החבורה הוא פיתח בהירות חדה לגבי המניעים הפיננסיים האינטרסנטיים של קונספירציות שפועלות להרוויח רווחים מהנוכחות המקוונת שלהם עם שליחות פרועות יותר ויותר.

"זו בעיה גדולה שהולכת ומחמירה הרבה יותר. אנשים עוברים מניפולציות עם מידע מוטעה", הוא אומר. הוא הפריע למותה בשנת 2021 של אשלי באביט, האישה שנורה על ידי שוטר במהלך המהומות ב-6 בינואר בתוך הקפיטול של ארה"ב. פיד הטוויטר שלה היה מלא בהתייחסויות לקונספירציות QAnon. "זה יכול היה להיות אני או בן זוגי", הוא אומר על באביט. "היא האמינה במה שהאמנו. זה מה שגרם לי לחשוב שאני צריך לדבר, לספר את הסיפור שלי כדי לעזור להוציא קונספירציות אחרות החוצה, כדי שהם לא יהפכו לאשלי הבא".

לי יש כעת עבודה במפעל (הוא התבקש על ידי מעסיקיו לא להזכיר את שם החברה) אבל מבלה כל הפסקת צהריים וערב בניתוח גלים חדשים של מידע מוטעה. תהליך הגמילה שאב אותו הלאה לעולם שהוא דחה. "אני רוצה להילחם בהם ולאתגר אותם. אני לגמרי אובססיבי להסביר מה הם."

אלכסנדר אלאפיליפ, מנכ"ל EU DisinfoLab, ארגון לא ממשלתי שבסיסו בבריסל, הזמין את לי לדבר עם אקדמאים ורגולטורים בכנס בנושא התמודדות עם הפצת מידע מוטעה מקוון. "חוקרי מדיניות שוכחים לפעמים את ההשפעה האמיתית על חיי אדם. אנחנו כבר לא מדברים על תנועות שוליים קלות; הרדיקליזציה מתפשטת באמצעות מערכת מורכבת של אמונות. זה לא משהו שצריך להקל בו ראש", הוא אומר.

קאלום הוד, ראש מחקר במרכז למלחמה בשנאה דיגיטלית, אומר שפלטפורמות המדיה החברתית הגבירו את המעורבות ברעיונות קיצוניים. "קונספירציות יכולות להיראות מגוחכות בעיני לא-מאמינים, בין אם מדובר בטענותיו של דיוויד איקה על השתלטות זוחלים ובין אם מדובר בטענות של QAnon על קבורה עולמית של פדופילים. אבל מה שהופך את זה למסוכן הוא שמישהו יכול להתחיל בהזדהות עם התקפותיו של דיוויד איקה על 'הממסד' ובסופו של דבר לקנות את הקונספירציות הגרוטסקיות שלו על השואה", הוא אומר.

"אולי זה לא בעצם מה שקורה"... לי מעדיף גישה אמפתית לקונספירציות.

בתור קונספירטור לשעבר, לי מקווה שהוא יהיה מצויד יותר לעזור לאנשים שעדיין תקועים באמונות הללו. במקום להתנגד להם, הוא מסוגל לנקוט בגישה אמפתית יותר. "הרעיונות האלה לא זרים לי - הם טבע שני. רוב הקונספירציות רוצים עולם טוב יותר. הם חושבים שמשהו רע קרה, והם רוצים לחשוף אותו. אני חושב שאם אתה יכול להישען על זה איתם, ולהגיד: 'כן, אני מבין למה זה ידאיג אותך, אבל אולי זה לא בעצם מה שקורה'. אני חושב שזו דרך טובה יותר לגשת לזה".

לדבריו, נדרש זמן ואנרגיה לעזור לאנשים לפרק את הרבדים הרבים של תיאוריות מורכבות. מודאג מההשלכות על חופש הביטוי, הוא לא בטוח שרגולציה מקוונת גדולה יותר היא חלק מהתשובה. "אני בדרך כלל אומר לחברים ולבני משפחה: 'אתה האדם הכי טוב לעשות את זה. הם יבטחו ויכבדו אותך יותר מכל זר שמאתגר אותם, אז תצטרך להכיר את האמונות שלהם. אתה גם יודע כמה רחוק אתה יכול לדחוף אותם לפני שהם יתעצבנו, אל תחצו את הגבול הזה. שמרו עליהם קרוב, היו מכבדים והזכירו להם שאתם מעריכים את הדאגות שלהם".

עד כה, ניסיונותיו של לי להציל אחרים זכו להצלחה מוגבלת. הוא הודח על ידי הקהילה המקוונת לשעבר שלו. "הכוונה הראשונה שלי הייתה רק להחזיר את החברים שלי מחור הארנב - זה פגע בי. הם ניתקו אותי לגמרי, התייחסו אליי כאל פרה". היו שטענו ש"האליטות" שילמו לו, אבל הוא נחוש להתמיד. "יש חברים ובני משפחה של אנשים שנקלעו לזה שיוצרים איתי קשר כדי לומר: 'תודה ששיתפת את זה: באמת האמנת בכל הטירוף הזה, היית סופר עמוק אבל יצאת החוצה - וזה נותן לנו תקווה'".