למה הנפיחות שלנו כל כך מסריחות לפעמים?

שוב שחררתם גזים והריח בלתי נסבל? לפני שאתם ממהרים להאשים מישהו אחר, רופאים מסבירים מה גורם ליצירת פלוצים מסריחים ומה אפשר לנסות לעשות כדי להימנע מהם

בחורה סותמת את האף. צילום: krakenimages.com / Freepik

ככל שלא נעים לדבר על זה, חייבים להודות באמת: גזים הם בעיה שכולם סובלים ממנה מדי פעם, ובדרך כלל לעתים קרובות. אתר LiveScience החליט לשאול מומחים – ד"ר עלי רזאי וד”ר אריק גולדשטיין, גסטרואנטרולוגים בבתי החולים סידרס-סיני והר סיני (בהתאמה) בלוס אנג’לס – מה גורם לנפיחות מסריחות יותר ופחות. נעזרנו ב-ChatGPT כדי לסכם את הסודות המסריחים שהם חשפו.

המקור העיקרי להפחות (או נאדים, או פלוצים, או איך שלא תקראו להם) הוא בפחמימות, ובמיוחד כאלו שאינן מסיסות, ומנווטות את דרכן מהלוע ועד התריסריון בלי להתפרק. רזאי משווה את הסוכרים הללו לדלק בעל אוקטן גבוה עבור החיידקים השוכנים במעי הגס: החיידקים הללו מתענגים על הפחמימות הללו, ומשחררים גז, שכאשר הוא מצטבר בגופנו גם אנחנו משחררים אותו.

עם זאת, לא כל הגזים המיוצרים על ידי חיידקי הקיבה מייצרים נפיחות מסריחות באותה מידה. למעשה, גופו של אדם ממוצע מייצר בכל יום 500-1,500 מ"ל של גזים, ורק אחוז בודד מהם בעלי ריח המורגש באף אנושי. לפי גולדשטיין, גזים מועדים כוללים מימן גופרתי, הידוע לשמצה בניחוח הביצים הרקובות שלו, כמו גם אינדולים וסקטולים, שאינם ידועים בניחוחות הנעימים שלהם.

חשוב לציין שהפיכת מזון לגז אינה תהליך פשוט ואחיד בתוך המעיים שלנו. כך, למשל, מזונות עשירים בגופרית, כגון קטניות (עדשים, שעועית ואפונה) וירקות ממשפחת הכרוביים, מכילים לרוב פחמימות בלתי מסיסות שחיידקים במעי הגס עלולים להפוך לגז בעל ריח רע. עם זאת, לא כל מי שיאכל את המזונות הללו יפיח בהכרח גזים מסריחים. יחסי הגומלין המורכבים של חיידקים שונים במעיים, שחלקם מאזנים את ייצור הגזים המסריחים, הופך את התהליך הזה למאוד בלתי צפוי, במיוחד לאור העובדה שלכל אדם יש חיידקי מעיים שונים למדי.

מעבר לתפריט האישי, מיקרוביומים של המעיים ורגישויות יכולים להוביל לחוויות ייחודיות עם גזים. תנועתיות המעיים, שינויים בהרכב החיידקים והזמן שלוקח למזון לעבור דרך מערכת העיכול ממלאים תפקידים בקביעת ריח הגזים המופרשים. יתר על כן, נפיחות עשויות להכיל גזים גם מאוויר שהאדם בלע וגזים המפוזרים בזרם הדם.

הפרעות ורגישויות, כגון רגישות ללקטוז, יכולות לשנות את האופן שבו חיידקים מייצרים גזים. במקרים כאלה, הלקטוז הפחמימתי מגיע לחיידקים השוכנים במעי הגס, מה שעלול לגרום להתקף משמעותי של גזים. עבור אלה שסובלים ממקרים קיצוניים של גזים, דיאטות של הימנעות זמנית מוחלטת ממזונות מסוימים עשויות לספק הקלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר