בשנת 1982 ביצע לראשונה שימי תבורי את השיר "עוד סיפור אחד של אהבה", שיר שבמקור נכתב והולחן על ידי עוזי חיטמן ז"ל. מעטים מבין אוהדי מנצ'סטר יונייטד כיום יזכרו את אותה יונייטד של 1982, אבל קפיצה קטנה של 41 שנים קדימה מביאה לנו את אותה יונייטד שהפסידה בשבת לברייטון באולד טראפורד (לראשונה מזה כשנה), ויותר מזה, מנציחה את החלק של "זכרונות מן הפגישה הראשונה כשהצטלבו המבטים". אחרי רצף של כישלונות והבלחות של רגעים יפים מאז עזב סר אלכס תחת מאמנים שונים, גם הסוף של השיר מתאים ליונייטד מודל 2023 - "מין הרגשה כזאת, משונה שזה הסוף, אבל עוד ניפגש".
בכדורגל המודרני רוב המאמנים מפוטרים אחרי רצף שלילי. כמו שזה נראה לי לפחות כרגע, הספינה של אריק טן האח חטפה כמה חורים שיהיה קשה לסתום. אותו טן האח שעשה חיל עם איאקס, ולרגעים מסוימים בעונה שעברה הראה כדורגל אטרקטיבי שלא נפל מהגדולות של אירופה (אחרי המונדיאל). אחרי שש שנים עקרות יונייטד הצליחה לזכות בתואר (אמנם קטן) ולשחרר קיטור, וגם הגיעה לגמר הגביע מול הנמסיס הנוכחית שלה, מנצ'סטר סיטי. ואם כבר סיטי, שעד לפני עשור ניסתה להגיע אלינו בכל אספקט שקיים - היא הצליחה לתקוע דגל על האוורסט של יונייטד באנגליה בדמות טרבל היסטורי.
1 צפייה בגלריה
אולה גונאר סולשיאר עם הראש באדמה
אולה גונאר סולשיאר עם הראש באדמה
אולה גונאר סולשיאר עם הראש באדמה
(צילום: EPA)

בנובמבר 21 פוטר אולה גונה סולשיאר מאימון מנצ'סטר יונייטד. כמעט שלוש שנים שהוא עמד על הקווים של יונייטד. תחתיו הייתה לעתים הרגשה שההצלחה כבר מעבר לפינה וצריך רק את הגרוש ללירה. ברגעיו האחרונים אני, כמו רבים, לא הצלחתי לראות אופק איתו, במיוחד לאור חוסר ההישגיות. כשפוטר הייתה הרגשה שמהסגל הקיים אפשר וחייבים להוציא יותר, כמובן שבעזרת ליטושים קטנים, בסוף נקבל חזרה את היהלום.
ואז הגיע רלף רנגניק וטרף את הקלפים, שרף שחקנים ושרף את ההנהלה. במבט לאחור ואחרי כל כך הרבה טלטלות, סולשיאר היה צריך לקבל עוד גיבוי, גם מאיתנו האוהדים. במה שנראה כמו סיוט מתמשך שיכול בקלות להפוך לתסריט לסרט דרמה מאת הגלייזרים ויבוים על ידי כריסטופר נולאן כהמשך לסרט "ההתחלה" כי יונייטד תקועה בלולאה של סיוט.
מה שבטוח הוא שהלחץ מצד האוהדים יעלה בשבועות הקרובים, וטן האח יצטרך לבצע מקלחות קרח רבות על מנת להתמודד עם הלחץ (לפחות הוא כבר קירח, ככה לא יאבד עוד שיער). עוד כמה תוצאות גרועות ועוד קריאות כאלה ואחרות, והפור ייפול. במה שנראה כמו לופ פידבק שלילי, האם פיטורים יעזרו? לדעתי האישית, לא. ממקרה סולשיאר השכלתי להבין שלפעמים צריך לתת לרגש לחלוף, לבצע כמה נשימות ולחשוב עמוק יותר. (סאנצ'ו, רונאלדו). להבדיל ממאמנים אחרים שעברו מאז 2013, טן האח אמנם לא זורק נעליים על שחקנים, אבל הוא בהחלט זורק אותם.
לטן האח יש הרבה מה להוכיח במשחקים הקרובים, לא רק מבחינת תוצאות אלא בעיקר להחזיר לשחקנים את הכבוד והגאווה של להיות שחקני יונייטד, שחקנים שמאמינים במשך 90 דקות (פלוס פרגי טיים) בעצמם ובסמל שיש להם על החזה.
אבל מעבר לכל ספק, מוזר איך בין שמש זורחת, לשמש שוקעת בים, לא מצאו תרופה לנשמה הפצועה, של אוהדי יונייטד..."
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.