בהוראת שר החוץ אלי כהן, ישראל הגישה מחאה רשמית לגרמניה בעקבות הגעתו של שגריר גרמניה בישראל לדיון בבג״ץ בשלישי  

ברק כתב אומנם את פסק הדין בעניין אפרופים, אבל פסק הדין בינתיים תוחם ושונה וגם כלל לא ממש קשור לעניינינו.

ואשר לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו הוא אכן שימח רבים ואת ברק ביניהם.
והוא גם הפך למעין פרזנטור להחוק הזה ולחשיבותו ואף קרא לו, בפזיזות, מחולל מהפיכה משטרית.

אבל מהפכה כלשהי לא הייתה.
וכוחו של בית המשפט לפרש חוקים ואף לפסול מעטים מהם ונדירות,
נובע ממקורות אחרים.
והואהתפתח לאורך שנים.
ומחולל הרעיונות העיקרי הוא אחד פרופ צנוע שגם היה בהמשך שופט עליון ואת כל ה״חידושים״ האלה הוא לימד באוניברסיטה העברית עוד בשנות השבעים.

ברוב גאוותי גם אזכיר את תרומתי, החשובה או הצנועה, לתחום, עוד משנות ה-80.

מה איכפת לי ?

וכדי לסיים העניין אני מוכן גם להודות בנוק אאוט לטובתך מה איכפת לי.

אצלם השופטים בבית המשפט העליון נבחרים אך ורק על ידי פוליטקאית. אך ורק על ידי הציבור באמצעות נבחריו.

כן, בהחלט אחד המאפיינים שלהם.

אם כי רובם לא ידברו בנחרצות גדולה כלכך על דברים שאין להם
אפילו לא התחלה של הבנה בהם.
זה דווקא פחות מאפיין ייקים.

אה, וכמובן תנועת הרפורמה, השנאה ליהודים, ליהדות,
ה"היה גרמני בצאתך ויהודי בביתך" כל זה אכן התחיל אצל יהדות גרמניה.

ואני מאוהב בארץ ובנופיה, הטבולים ורוויים בדמים ובהסטוריה.

ולא פחות מאוהב בארון הספרים היהודי ובשפת עבר.

ואכן הוא יקר והנזקים כבר מצטברים.
הלואי והיה רק אוכל ואינו עושה, בלשון המשנה.
אבל הוא עושה גם עושה ,
המון נזקים.

חוץ מהגינדור והנפיחות, לא גיליתי כישורים מיוחדים הנדרשים משר חוץ.

ואשר לקללות חיפשתי ולא מצאתי.