1 צפייה בגלריה
ארכיון. גיא מונסונגו
ארכיון. גיא מונסונגו
ארכיון. גיא מונסונגו
(צילום: גלעד מורג)
בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שמיכאל אזולאי, שותף לעוקץ הנדל"ן של האסיר גיא מונסונגו, יפצה ביותר ממיליון שקל את נפגעי פרויקט הירקון 270 בתל אביב. השופטת פנינה נויבירט קבעה שמתקיימים לגביו יסודות עוולת התרמית, כך שהוא אחראי אישית לנזקי הרוכשים.
תחילת הפרשה בדצמבר 2015 אז הוקמה חברת אם.די.ג'י, שלימים נקבע כי שימשה את מונסונגו לצורך מעשיו הפסולים. על רקע היותו של מונסונגו פושט רגל באותה תקופה, אזולאי הוא שנרשם כבעל המניות וכדירקטור היחיד בה. הוא הגדיר את תפקידו בחברה כמי "שישב על הכסף" והיה "בעל הבית" שלה.
חודשיים למן הקמת החברה, בפברואר 2016, חתמו עמה שלושה רוכשים (התובעים) על הסכמים לחכירת יחידות בפרויקט ברחוב הירקון בתל אביב. במעמד החתימה הציגה החברה את עצמה כבעלת הזכויות בפרויקט וכמי שמוסמכת לשווק את יחידות הדיור לקהל הרחב. ההסכמים היו אטרקטיביים ביותר: אחד הרוכשים נדרש לשלם 250 אלף שקל בלבד ואילו השניים האחרים נדרשו לשלם 500 אלף שקל.
אלא שהיחידות מעולם לא הועברו לרוכשים. מרבית התשלומים נותרו בידי החברה ולא הושבו להם. עבור קנוניית הנדל"ן – שפרויקט הירקון 270 היה רק חלק ממנה – הועמד מונסונגו לדין ונגזרו עליו 77 חודשי מאסר בפועל. בתביעה שהוגשה לבית המשפט שנה אחרי עסקאות הכזב טענו הרוכשים שיש להטיל על אזולאי, כנושא משרה באם.די.ג'י, אחריות אישית לפצותם בשל מעשי ההונאה.
לעומתם טען אזולאי שבמועד ההסכמים הוא כבר לא היה נושא משרה בחברה ולפיכך הוא פטור מאחריות כלשהי. הוא הדגיש שהרוח החיה מאחורי החברה הוא מונסונגו, וממילא הוא (אזולאי) אינו אחראי לכך שהחברה לא עמדה בהתחייבויותיה כלפי הרוכשים.
אבל השופטת נויבירט דחתה את ניסיונו להתחמק מאחריות. היא קבעה שבמועד החתימה על ההסכמים עם התובעים היה אזולאי מעורב בפעילותה של אם.די.ג'י באופן המקים כלפיו אחריות. כך, אף שנפרד ממניותיו ומחברותו בדירקטוריון סמוך לביצוע העסקאות, הוא נותר מורשה חתימה בחברה עד לאחר השלמתן. בנוסף, אזולאי אישר כי השתתף ב"טיול מנהלים" שערכה החברה ברומא, כחודש לאחר ההסכמים. באותה תקופה הוא גם קיבל שכר מהחברה והגיע פיזית למשרדיה.
נקבע שמתקיימים לגבי אזולאי יסודות עוולת התרמית, שמכוחה נשאבת אחריותו לפיצוי התובעים. בפסק הדין צוין שהחברה שהוקמה "פעלה כקליפה מרוקנת מתוכן ושירתה את מקימיה. היא אפשרה להם לשלשל לכיסם את כספי לקוחותיה התמימים מבלי להעניק להם כל תמורה, ומבלי להחזיר להם את כספם".
כך למשל השופטת ציינה כי ימים בודדים אחרי ההסכמים עם התובעים פעלה החברה לרכוש מכונית מזראטי וכאמור לצאת לטיול בזבזני בחו"ל. בהעדר פעילות יצרנית כלשהי מטעם החברה – מסקנתה הייתה שהמעורבים בעוקץ, ובכללם אזולאי, פעלו בתרמית ולפיכך נושאים באחריות אישית כלפי הנעקצים, התובעים. נקבע שאזולאי יפצה שלושת התובעים בסכום כולל של 1.045 מיליון שקל וכן ישלם להם הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 65 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ הרוכשים: עו"ד הראל דהן • ב"כ אזולאי: עו"ד אביתר שומר • עו"ד יוסי רוזנשטיין עוסק בדיני חברות • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין