כדי למנוע זינוק במחיר הדלק: הממשלה נערכת להגדיל את הגירעון  

בתקציב המדינה, שאושר במאי האחרון, הוקצו למעלה ממיליארד שקל להוזלת מחיר הבנזין • אלא שהכסף שנותר בקופה צפוי להספיק לעוד כחודשיים בלבד • כעת, כשפיחות השקל דוחף את המחירים כלפי מעלה, הממשלה נערכת להגדיל את הגירעון התקציבי במאות מיליוני שקלים

אורן דורי
18:30

בממשלה נערכים להגדיל את הגירעון במאות מיליוני שקלים כדי למנוע זינוק במחיר הדלק, כך נודע לגלובס. בתקציב המדינה לשנת 2023, שאושר במאי, הוקצה סכום של 1.1 מיליארד שקל להוזלת מחיר הבנזין עד לסוף השנה. אולם, מאז מחיר הנפט בעולם התייקר, השקל נחלש אל מול הדולר, והתקציב שהוקצה להפחתות רק לפני שלושה חודשים כבר מתחיל להיגמר. בקצב הזה, הכסף לא צפוי להספיק עד סוף השנה.

מתוך 1.1 מיליארד שקל שהוקצו להפחתת מס הבלו על הדלק, נוצלו עד כה כ־600 מיליון שקל. בחודש אוגוסט בלבד, רשם האוצר אובדן הכנסות בסך כרבע מיליארד שקל כדי להחזיק את מחיר הדלק ברמה יציבה. במילים אחרות, כרבע מהתקציב השנתי שהוקצה לשם ההפחתות, נוצל רק בחודש הנוכחי. ואם לא די בכך, בחודש הבא, זה כנראה יעלה עוד יותר.

גורמים המעורים בנושא מעריכים שבתום ספטמבר, ייוותרו בקופה להפחתות הבלו כ־200 מיליון שקל. אם לא תירשם התחזקות משמעותית של השקל או צניחה במחירי הנפט, הכסף הזה לא יספיק להטבת המס בחודשים אוקטובר־דצמבר. ומה יקרה כשייגמר הכסף? ההערכה היא שהממשלה תבחר בדרך "הקלה" יותר: העמקת גירעון המדינה.

הנפט מתייקר, הדולר מזנק

בימים הקרובים יפרסם משרד האנרגיה את מחיר הדלק לחודש ספטמבר. ציבור הנהגים היה מצפה בעבר לעדכונים אלה, כדי לדעת האם להקדים לתדלק את הרכב ולחסוך התייקרות מתוכננת, או שמא דווקא להמתין עד לחודש הבא במקרה של הוזלה צפויה.

מאז הקמת הממשלה הנוכחית, הדיווחים הללו איבדו מחשיבותם. לקראת סוף כל חודש, נוהג שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להקדים את משרד האנרגיה ולפרסם צו זמני להפחתת הבלו, בסכומים שכעת הולכים וגדלים, במטרה להותיר את התעריף ללא שינוי משמעותי.

כך, מאז הקמת הממשלה בדצמבר, התייקר הדלק באגורה אחת בלבד לליטר, לרמה של 6.86 שקל כיום. בצמרת הכלכלית של הממשלה מתכוונים להמשיך במדיניות הנוכחית ולקבע את המחיר גם בחודש ספטמבר (על אף שייתכן שינוי של תוספת אגורה לליטר).

בינתיים, מחיר חבית נפט מסוג ברנט נותר החודש ברמה גבוהה יחסית של כ־85 דולר, לאחר שקפץ בחודש שעבר. לאן הולך מחיר הנפט? "המחיר לחבית מסוג ברנט צפוי להיות בהמשך 2023 סביב רמה של כ־78־88 דולר לחבית", מעריך הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ד"ר גיל מיכאל בפמן, בסקירה עדכנית על ענף הנפט. כלומר, המחירים יישארו ברמה גבוהה למדי.

הפרמטר המרכזי השני בנוסחה לחישוב תעריף הדלק הוא שער הדולר, שהתחזק מתחילת החודש בכ־3.5% אל מול השקל, ומשך כלפי מעלה את עלות הדלק בישראל.

בינתיים, אלטרנטיבות לא על הפרק
בממשלה, כך מסתמן, לא מתכוונים להתכנס למסגרת התקציב שהוקצה לנושא הדלק. אפשרויות כמו עצירת הפחתת המס, או הקטנתה תוך פריסה של הכסף שנותר עד סוף השנה, לא נשקלות כרגע ברצינות על ידי מקבלי ההחלטות. גם לא אלטרנטיבה של המשך פיקוח המחירים המלא, בכפוף לקיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה.

כאמור, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר סמוטריץ', שהבטיחו להוזיל את הדלק עם כינון הממשלה, יעדיפו כנראה, לפי גורמים המעורים בפרטים, לבחור בהעמקת גירעון המדינה, כדי להמשיך את סבסוד עליות מחירי הדלקים. לתפיסתם, הגירעון הוא ממילא נמוך, ולכן אין חשש להגדילו.

אמנם יעד הגירעון שקבע האוצר בתקציב ל־2023 הוא נמוך, ועומד על 1.1%, אולם כבר בסוף יולי הגיע הגירעון אל סף היעד ועומד כעת על 1%, על רקע הירידה בהכנסות המדינה. לפי התחזיות בשווקים, הגירעון בפועל בסוף השנה יהיה גבוה בהרבה מהיעד, וינוע בטווח שבין 2.25%־3%. במצב הזה, בזמן שקופת האוצר מתרוקנת ממילא על רקע היחלשות ענפי ההייטק, הנדל"ן ונוספים, הגדלת הגירעון במאות מיליוני שקלים בוודאי לא תועיל אל מול עיניהן הבוחנות של סוכנויות דירוג האשראי והמשקיעים הזרים.

אמנם במונחי תוצר מדובר בהגדלת הגירעון בפחות מעשירית האחוז, אבל הריסון הפיסקלי של המדינה היה עד כה הקלף החזק של הממשלה מול סוכנויות הדירוג, שאולי אף מנע מחלקן להוריד את תחזית הדירוג של ישראל בסבבים הקודמים. בחודשים הקרובים יפרסמו מודי'ס ו־S&P את הדירוג העדכני של ישראל, ברקע אזהרותיהן באשר להשלכות השינויים במערכת המשפט.

כך או אחרת, בממשלה מתכוונים להמשיך במדיניות הפחתות המס ה"זמניות" גם בשנה הבאה. בתקציב המדינה הדו־שנתי שאושר בכנסת, הוקצה סכום של 1.8 מיליארד שקל לצורך זה לאורך שנת 2024.

"צעד קצר טווח ונטול השפעה"

הכלכלן הראשי של BDO, חן הרצוג, אומר לגלובס כי "סבסוד הבנזין הוא צעד פופוליסטי, קצר טווח, בעל עלות תקציבית גבוהה ונטול השפעה של ממש על יוקר המחיה".

הרצוג מסביר כי "הסבסוד הזה יוצא מהכיס של האזרחים, ולמעשה אלה שנוסעים באוטובוסים ואין להם מכונית, יסבסדו את אלה שיש להם רכב גדול ומזהם. אם המדינה באמת רוצה להתמודד עם יוקר המחיה, היא צריכה לקחת את התקציבים האלה ולהשתמש בהם לעודד תחבורה ציבורית, רכב חשמלי, וקידום תוכניות להסעת המונים, שהם באמת עושים התייעלות מבנית שמורידה את יוקר המחיה. סבסוד מחירי הבנזין הוא לא אמצעי נכון כלכלית וגם שגוי מבחינה חברתית וסביבתית, כי אתה משקיע מיליארדי שקלים שלא מביאים להתייעלות או להפחתת עלויות של ממש".

אובדן של כ־3 מיליארד שקל

השר סמוטריץ' לא המציא את הפחתת המס ה"זמנית" על הדלק. באפריל אשתקד, על רקע פלישת רוסיה לאוקראינה שהזניקה את מחירי הנפט בעולם, החל שר האוצר דאז, אביגדור ליברמן, במדיניות זו. מאז תחילת ההפחתות, לפני כשנה וחצי, ועד היום, ספגה קופת המדינה אובדן הכנסות בהיקף של 2.9 מיליארד שקל.

ההבדל הוא שאז הייתה התוכנית סדורה יותר, עם הפחתות לכמה חודשים קדימה, ומנגנון שקבע שהטבת המס תצטמצם כשהנפט יוזל. תעריף הדלק היה מתעדכן מדי חודש בהתאם לשינוי בסל התשומות, ולא נותר יציב באופן מלאכותי. הבדל בולט נוסף הוא שאז המדינה נהנתה מעודפים תקציביים בסכומים עתק של עשרות מיליארדי שקלים, ויכלה להרשות לעצמה לוותר על חלק קטן מההכנסות לטובת הוזלת מחיר הדלק. כיום, לעומת זאת, הגירעון עומד על כ־18 מיליארד שקל - עוד לפני שייפרץ לטובת המשך מימון ההוזלות.

משר האוצר לא נמסרה תגובה.