בדצמבר הקרוב תסתיים הכהונה הנוכחית של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ונכון לעכשיו נראה שהנגיד - שהזהיר כמה וכמה פעמים כנגד ההשלכות הכלכליות של המהפכה המשפטית - לא ימשיך לכהונה נוספת.
בריאיון ל"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, טען היום (ב') פרופ' אשר בלס, כלכלן ראשי בבנק ישראל לשעבר ומרצה לכלכלה במכללה האקדמית אשקלון, כי "אינני רואה סיבה לא להמשיך עם הנגיד לכהונה נוספת. מה שכן ברור, הוא שהנגיד התריע מתי שהיה צריך להתריע (מפני השלכות המהפכה המשפטית - ר"כ), ולכן הנושא של החלפת הנגיד עלול להתפרש - ובצדק - כאינדיקציה לכך שיש (בממשלה) פחות נכונות לקבל ביקורת".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
עוד לדבריו, "הנגיד הוא היועץ הכלכלי של המדינה ושל הממשלה ובמובן הזה, תפקידו הוא להתריע. זו לא משימה שהנגיד נטל על עצמו, זו פשוט העבודה. אי-אפשר לדעת בוודאות, אבל קשה מאוד שלא לפרש את המהלך הזה כמהלך פוליטי שנוגע לביקורת הנגיד על החקיקה המשפטית".
3 צפייה בגלריה
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
((צילום: קובי גדעון, לע"מ))
פרופ' בלס הוסיף ואמר כי "אני מקווה שהנגיד לא יסיים את תפקידו. נגידים בעלי שם (כמו פרופ' ירון) המשיכו לשתי קדנציות בעבר, ובעת הזו חשוב במיוחד להקרין יציבות והמשכיות ואפילו נכונות לקבל ביקורת".
לטענתו, "אם נתניהו והממשלה היו ממנים נגיד עם שם עולמי, כדוגמת שר האוצר לשעבר בארה"ב לארי סאמרס או אדם דומה, הדבר הזה היה מתקבל בהבנה מסוימת. אולם, כל עוד זה לא הולך בכיוון הזה, ואישיות כמו הנגיד שיש לו שם בינלאומי, תוחלף במישהו מקומי עם שם ותעודה פחות מוכרים, הדבר הזה יכול לפגוע - במיוחד בעת הזאת".
באשר להשפעה האפשרית של החלפת הנגיד בתום הכהונה הנוכחית על השווקים בישראל ועל מעמד השקל שנפגע משמעותית בחודשים האחרונים, אמר פרופ' בלס כי "הדבר הזה יתפרש כחוסר נכונות לקבל ביקורת וזה לא רק עצם ההחלפה, אלא ההחלפה בעת הזו ושל דמות בינלאומית, בדמות פחות מוכרת וידועה, ביחד עם המצב הנוכחי שאנחנו נמצאים בו - הקומבינציה הזו עלולה להיות לא טובה, בלשון המעטה. יש חשיבות גדולה ביותר שהמחליף או המחליפה יהיה דמות בילאומית מוכרת ולא רק אדם המצוי בשוק, במשק המקומי".
רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימניה הראשונה בנגן שבפתח הכתבה, או חפשו "כסף חדש" בכל אפליקציות הפודקאסטים המובילות.

למה סין אסרה על יבוא פירות ים מיפן?

לאחר שיפן הודיעה כי בכוונתה להזרים מיליון טונות של מים רדיואקטיביים מתחנת הכוח בפוקושימה לאוקיינוס, סין הודיעה שתאסור על יבוא פירות ים מהמדינה. זאת, על אף שהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) קבעה כי המהלך של יפן אינו מסוכן.
3 צפייה בגלריה
ראש ממשלת יפן, פומיו קישידה, לצד נשיא סין, שי ג'ינפינג
ראש ממשלת יפן, פומיו קישידה, לצד נשיא סין, שי ג'ינפינג
ראש ממשלת יפן, פומיו קישידה, לצד נשיא סין, שי ג'ינפינג
(צילום: רויטרס, Sputnik/Mikhail Tereshchenko/Pool via REUTERS)
בריאיון ל"כסף חדש" הסביר יובל וינרב, שותף מייסד ב-Krystal Eight ומנחה הפודקאסט "להבין את סין", מדוע ההחלטה של סין להחרים את פירות הים היפנים ככל הנראה כלל לא נובעת מטעמי "בטיחות", כפי שטענה המעצמה הכלכלית השנייה בעולם. "היחסים הבעייתיים בין סין ליפן הולכים אחורה לכיבוש היפני במלחמת העולם השנייה, אבל גם לאחרונה, כשיפן הופכת להיות אחד מהקולות המובילים, אולי שנייה רק לארה"ב, מבחינת הניסיון שלה להגביל את סין ואת החברות שלה במיזמים", מסביר וינרב.
עוד לדבריו, "מה שאנחנו רואים בשנים האחרונות זה את המאבק הכלכלי בין סין לארה"ב, שמתבטא בראש ובראשונה בסנקציות אמריקניות על סין, יותר מאשר על הכיוון השני. סין יותר נזהרת מלעשות מהלכים גורפים כאלה מול מדינות כמו ארה"ב, ומול מדינות אחרות היא מרגישה יותר בנוח - כמו למשל עם יפן שעליה היא הטילה כבר כמה סנקציות רשמיות בעבר.
"הפעם, זה איזשהו מהלך עם משמעות כפולה: כביכול, מדובר בעניינים של תקנות בטיחות, אבל אפשר לנחש שאם יפן הייתה משנה את המדיניות שלה ואת שיתוף הפעולה האדוק שלה עם ארה"ב על מהלכים כלכליים נגד סין, אז גם ההמלצה הזו או האיסור הזה על רכישה של פירות ים מיפן הייתה גם כנראה 'מתקפלת'.
"סין לא פועלת רק נגד יפן בהקשרים האלה, זה טקטיקות שהיא עושה גם מול מדינות אחרות. למשל, סגן נשיא טייוואן ביקר אצל נשיא ארה"ב לא מזמן, וכתגובה סין 'פתאום' גילתה שיש המון מזיקים במנגו שמיובא מטייוואן ואסרה על ייבוא שלו", סיפר וינרב והוסיף: "תמיד הדברים האלה קורים בסמיכות 'מפתיעה' למהלכים דיפלומטיים או למהלכים דומים של היריבות של סין".
עוד סיפר וינרב, כי למעשה, "ממה שראינו בימים האחרונים ברשתות החברתיות בסין זה שנוצר 'באז' מטורף על הסיפור הזה, שהביא לתבהלה יותר ממה שהממשל רצה להשיג, כשאנשים התחילו לאגור שקיות של מלח כי הם חוששים שהוא יהיה מזוהם. זה התחיל לצאת מפרופורציה ועכשיו אני חושב שהם מנסים קצת לתקן את זה. הניחוש הזהיר שלי הוא שהסנקציות האלה לא יחזיקו מעמד לתקופה מאוד ארוכה. זה יותר ניסיון 'ללמד' את היפנים לקח באופן לא רשמי.
"בשורה התחתונה, וראינו את זה בהרבה מהלכים של סין בזמן האחרון, סין מנסה להשיב מלחמה בנושא של סנקציות כלכליות ולהראות שעם כל הסנקציות שמוטלות עליה מכיוון ארה"ב ובעלות הברית שלה בשנתיים האחרונות, בעיקר, היא יודעת להחזיר בחזרה, ואני חושב שזה המסר שהיא מנסה להעביר, בעצם כדי לשפר עמדות במשא ומתן שלה על הסרת הסנקציות", הוא הסביר. רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימניה השנייה בנגן שבפתח הכתבה.

ראש השנה מתקרב: איך אפשר לחסוך בעלויות האירוח?

לקראת סוף הפרק שוחחנו עם כתבנו, גד ליאור, על ההחלטה המסתמנת של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', להגדיל שוב את סבסוד המס על הדלק כדי למנוע עליית מחיר, ובכך להגדיל גם את הגירעון. בכמה היה אמור לעלות המחיר ומה הסיבה להחלטה, שנראה כי מטיבה בעיקר עם המעמד הבינוני-גבוה? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימניה השלישית בנגן שבפתח הכתבה.
3 צפייה בגלריה
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לצד אילוסטרציה של תחנת דלק
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לצד אילוסטרציה של תחנת דלק
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לצד אילוסטרציה של תחנת דלק
(צילום: שלו שלום, Shutterstock)
אם פספסתם: לקראת שנת הלימודים שצפויה להיפתח ביום שישי הקרוב וברקע המשבר עם ארגון המורים שמאיים לא לפתוח את שנת הלימודים בתיכונים, שוחחנו ב"כסף חדש" עם אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך, שטען בין היתר כי הבעיה האמיתית של מערכת החינוך הישראלית היא לא המחסור במורים - אלא בניהול נכון של המערכת. רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא שעלה אתמול >>
בכל יום מראשון עד רביעי רועי כ"ץ, צחי שדה ודן רבן מביאים לכם את החדשות הכלכליות המעניינות של היום ועוד הרבה דברים שמשפיעים על הכיס של כולנו. חפשו אותנו ב-ynet פודקאסטים או באפליקציות הפודקאסטים המובילות