קבוצת הכדורסל של מכללת אריזונה, עמוסה בכישרונות ואנשי צוות, הגיעה מארה"ב לביקור ומשחק ראווה בהדר יוסף. האולם בצפון תל אביב התמלא באוהדים ובבכירים שבאנשי הכדורסל בארץ, אבל לא בגלל הקבוצה האמריקנית. אלא בגלל ראיין טוראל, הגארד היהודי-אורתודוקסי בן ה־24 שחולם להיות חובש הכיפה הראשון ב־NBA.
טוראל, ששיחק העונה בקבוצת הפיתוח של דטרויט פיסטונס, הצטרף לקבוצה שהורכבה במיוחד למשחק וכללה ישראלים ומתאזרחים מהליגה הלאומית. היא לא באמת נתנה פייט והובסה 124:77, אבל טוראל לא אכזב.
כבר בתחילת המשחק הוא קלע את כל 10 הנקודות הראשונות של הישראלים, וסיים את המשחק עם 30 נקודות בסה"כ (8/17 מהשדה, 4/10 ל־3 ו־10 מ־11 מקו העונשין). למרות התבוסה, בסיום עשרות ילדים יהודים־אמריקנים ירדו לפרקט להצטלם עם גיבור המשחק ולא הלכו הביתה עד שהמאבטחים סילקו אותם. "רציתי שנשחק יותר טוב כקבוצה", הוא מספר ל"ישראל היום" בסיום המשחק. "הרגשתי שאם נשחק שוב ביחד נהיה טובים יותר, אבל עשינו דברים יפים. בסך הכל הם היו יריב קשה והחוויה היתה מדהימה".
איך החוויה שלך בישראל?
"זאת הפעם הראשונה שלי פה כאדם בוגר, בפעם הקודמת הייתי בן 9. אין לי כאן משפחה אבל זאת מדינה מדהימה, אני מקבל פה המון אהבה".
מזהים אותך ברחוב?
"כן, זה מדהים. גורם לי לרצות להמשיך לעבוד קשה ולתת השראה לילדים".
ג'ורדן היהודי – דור 2
אם הסיפור של טוראל נשמע לכם מוכר, זה כנראה בגלל תמיר גודמן. הישראלי־אמריקני, היום כבר בן 41, נולד כמו טוראל למשפחה אורתודוקסית בבולטימור שבארה"ב, ובגילאי הנוער נבחר לרשימת 25 הכדורסלנים הטובים במדינתו ואף קיבל את הכינוי "מייקל ג'ורדן היהודי" על ידי ספורטס אילוסטרייטד ו־ESPN.
גודמן, שפרש בסופו של דבר בגיל 27 אחרי פציעות קשות, מלווה את טוראל עוד מהימים בהם שיחק באוניברסיטת "ישיבה" והוביל אותה ל־50 ניצחונות רצופים. הוא בא לצפות בו מקרוב בארץ: "מדהים לראות אותו ואת השינוי שחל", הוא מספר בהתרגשות בזמן שהוא והבנים שלו מצטלמים עם טוראל. "כשאני שיחקתי כמעט ולא ראית שחקנים דתיים, הוא פתח דלתות להרבה אחרים. אפילו לבן שלי".
With the great Ryan Turell! pic.twitter.com/KJjdQirCgu
— Tamir Goodman (@TamirGoodman) August 14, 2023
גם עמית תמיר, שחקן העבר ומי שאימן את קבוצת הישראלים, מחמיא לטוראל: "הוא בחור חכם מאוד ומקצוען. היה כיף לעבוד איתו. אני מאמין שהוא כבר היום בשל לשחק בליגת העל, אבל אני מקווה בשבילו שיגשים את החלום שלו".
ובחזרה לטוראל. ראיין, המטרה נשארה להגיע ל־NBA?
"זאת המטרה שלי, להגיע לשם. אני צריך לעבוד קשה בשביל זה. אנשים יכולים להגיד שזאת שאיפה רחוקה או לא ריאלית, אבל אם אעבוד קשה אני יודע שאעשה את זה. כבר בעונה הבאה".
תרצה לשחק בעתיד בישראל?
"לגמרי. כרגע אני מרוכז רק ב־NBA, אבל נראה איך הדברים ילכו ואני בהחלט ארצה לשחק פה בהמשך ולחוות את המדינה הזאת".
חסר לנו בנבחרת קלעי טהור.
"אם ירצו אותי בנבחרת ישראל זה יהיה מדהים. אני מאוד אשמח להגיע".
אם להיות ריאליים, המטרה של טוראל נראית קשה וכמעט בלתי אפשרית. בעונה האחרונה במוטור סיטי קרוז הוא היה בקצה הרוטציה, הוא כבר לא כל כך צעיר, וליגת הפיתוח מלאה בשחקנים אתלטיים ומוכשרים ממנו. אבל דווקא כשרואים אותו משחק מקרוב, איכשהו אפשר להאמין ביחד איתו. שפת הגוף החיובית שלו, האנרגיה הבלתי נגמרת על המגרש, הביטחון בעצמו ואפילו ה"טראש טוק" החמוד שמעלה ליריבים שלו חיוך על הפנים, גורם להאמין שהבחור הזה הוא משהו מיוחד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו