למידה מלאכותית: הטכנולוגיה שתשנה את פניה של מערכת החינוך

הבינה המלאכותית היא כבר חלק בלתי נפרד מחיינו, ועל פי התחזיות היא עומדת להשתלט על כל תחום. לא מדובר במדע בדיוני אלא בתהליכים שכבר קורים. בכלכלה, ברפואה, בעיצוב - וגם בחינוך. הבינה המלאכותית עומדת לשנות את העולם - וגם את מערכת החינוך הישראלית. השאלה היא כמה זמן זה ייקח, ואיך יתמודדו עם זה המורים, התלמידים והמשרד עצמו - שנחשב ביורוקרטי ומיושן.  

"כבר כיום ניתן לראות, למשל, מורה להיסטוריה בחטיבת ביניים מבקש מהבינה המלאכותית לסייע בחיבור מבחן מותאם לתלמידים בכיתה ט', והבינה מציעה מבחן עם שאלות על מלחמת העולם השנייה בהתאמה לכיתה ט'. המורה יקבל טופס בחינה, וגם את התשובות הנכונות. הוא כמובן יצטרך עדיין לבדוק ולערוך את התוצר של הבינה, אבל החיסכון בזמן הוא ניכר", מבהיר ד"ר עמיר גפן, חוקר במכון ליישומי בינה מלאכותית באגף המחקר והפיתוח במשרד החינוך.

בינה מלאכותית (AI) היא ניסיון לחקות את האינטליגנציה האנושית על ידי מכונה (מחשב), הכולל יכולת למידה ושיפור על סמך "חיישנות" ואיסוף מידע. בשל היכולת של מערכות בינה מלאכותית לאגור ולנתח כמויות עצומות של מידע בזמן קצר מאוד - יש משימות שבהן למחשב יש יתרון ביחס לבני אדם.

גפן מנסה להסביר זאת בדוגמה: "בינה מלאכותית משמעותה מערכת ממוחשבת, שיודעת לעשות פעולות שעד עכשיו רק בני אדם ידעו לעשות. למשל, עד לבינה המלאכותית רק בני אדם ידעו לנהוג, עכשיו המחשב יודע לנהוג, הוא מזהה את הסיטואציות בכביש ומפעיל סוג של 'שיקול דעת' לבחירת התגובה הנכונה. לכן יש מגמה כזו של התלהבות, לצד דאגה רבה".

לדעתו, מדובר במהפכה של ממש: "כולנו, כולל ילדים בני 13, יכולים להפעיל טכנולוגיה של בינה מלאכותית, שעד לפני חצי שנה לא הייתה לנו גישה אליה. הבינה המלאכותית יכולה לחסוך בזמן ולסייע גם למורים בשיפור תוצרים בכל אחת מהמשימות המרכזיות - הוראה, הערכה, מנהלה. בהרבה משימות שהיום המורה עושה - הבינה תוכל לסייע. לדוגמה, בהכנת מערכי שיעור, בחיבור מבחנים, ואף בסיוע בבדיקתם".   

מוכרחים לסגל חשיבה ביקורתית

אחד הכלים הבולטים של הבינה המלאכותית היוצרת הוא ChatGPT - מודל שפה שמאומן לעבור על מאגר מידע עצום ויודע להציג מידע בתוך שניות. המשתמש מציג לבינה שאלה - ומקבל תשובה. הכלי הזה יכול לסייע בחיבור ספרותי או בעבודה בהיסטוריה ובגיאוגרפיה. לדוגמה, כבר כיום יש בוט בשפה העברית, שיודע לענות ולסכם חומר לימודי. אנחנו למשל שאלנו מה היו הסיבות למלחמת העולם השנייה, ומייד קיבלנו סיכום ממוקד, בלי לפתוח שום ספר לימוד, בלי לעשות שימוש בגוגל, או בוויקיפדיה, בלי להשוות לחומרים אחרים ברשת. חשוב לציין שאת תוצרי הבינה המלאכותית יש לבחון, לבדוק ולערוך מתוך חשיבה ביקורתית לפני שעושים בהם שימוש.

איך זה ישפיע על התלמידים? לדברי גפן, "הבינה נכנסת למרבית המערכות המתוקשבות ומחוללת מהפך בלומדות שיהיו מותאמת אישית. כיתה של 30 תלמידים יכולה ללמוד מתמטיקה ושברים, והלומדה יודעת לזהות את הרמה של כל אחד מהם, איפה בדיוק הוא מצליח או מתקשה, מה סגנון הלמידה שלו, אחרי כמה זמן הוא מאבד קשב - ולבנות עבורו מסלול למידה מותאם אישית בדומה להוראה פרטנית. אנחנו נראה את התלמים גם יוצרים סרטונים, ציורים, אווטארים ועוד, כי בינה מלאכותית היא לא רק טקסט".

מערכת החינוך הישראלית נחשבת למיושנת ולכזאת שהתהליכים בה מתרחשים לאט, ונראה שהבינה המלאכותית היא אתגר עבורה. מצד אחד, בסוף השנה הקודמת פרסם משרד החינוך את תוכנית העבודה לשנה הנוכחית, שבה נכתב כי ייעשה שילוב של בינה מלאכותית בתהליכי ההוראה וההערכה של התלמידים. לצד זה, רשתות חינוך (כמו אורט) כבר מצהירות על שימוש בבינה מלאכותית בלמידה.

מצד שני, רק לאחרונה הוקמה במשרד החינוך ועדה כדי "לבחון דרכים שונות לשילוב הבינה המלאכותית במערכת החינוך, ולקיים תהליכי אסדרה כדי להבטיח שימוש בטוח ואחראי". כלומר, לא ידוע מתי הוועדה תסיים את עבודה ותגיש את מסקנותיה.

פרופ' מאיר פדר, ראש המרכז לבינה מלאכותית באוניברסיטת תל אביב, חושב כי למשרד החינוך אין באמת יכולת להתמודד עם המהפכות הטכנולוגיות האלה: "הוא מתקשה לעמוד בקצב, ראינו את זה בעבר".

פרופ' פדר מסביר כי "צ'אט GPT יוכל לכתוב עבודה עבור תלמידים, והרבה מורים רואים זאת כדבר 'מסוכן', כי עולה השאלה כיצד יהיה ניתן לבקש מתלמידים להכין עבודות או שיעורי בית. לכן צריך שינוי תפיסה. לימוד כבר לא יוכל להתבסס על שינון - כי מחשב עושה את זה טוב יותר. החינוך צריך להתמקד בחשיבה עצמאית, ביצירתיות, ועוד".

לדבריו, בינה מלאכותית תשפיע על הצורה שבה לומדים ותשפיע גם על מה לומדים: "משימות טכניות כמו סיכום החומר יהיו חסרות ערך, מורים יצטרכו לבקש הצגה של עבודה משותפת או דיון כדי לראות שליטה בחומר".

ואיך זה ישפיע על המורים? פרופ' פדר מסביר כי "חלק מהמורים רואים בכך איום. אנחנו עדיין נצטרך מורים, אבל כאלה שילמדו אחרת. עבור המורים הבינה המלאכותית תהיה אתגר הרבה יותר קשה ביחס לתלמידים. מי שימשיך ללמד בצורה רגילה, יגלה שהתלמידים חושבים שהוא לא רלוונטי. גם המורים שכבר נמצאים במערכת וגם תוכניות של הכשרת מורים צריכים להשתנות. מה שלא ישתנה זה הצורך במורים לכיתות א'-ב' שמלמדים שפה, לוח הכפל וכו' - אותם תמיד יצטרכו".

ארגוני המורים יתנגדו?

כל תלמיד בכיתה א' יודע שבמערכת החינוך הישראלית לא ניתן לקבל שום החלטה, להכניס טכנולוגיה חדשה או לשנות את המערכת בלי הסכמה של ארגוני המורים. אמנם שום מחשב לא יוכל להחליף יחס אישי, חיבוק ומוטיבציה - אלא שבכל הנוגע לזיהוי ספציפי של קשיים ולבניית תוכנית פדגוגית, ייתכן שמחשב יוכל לעשות זאת טוב יותר מאיש צוות. כבר כיום ארגוני עובדים מפחדים שהטכנולוגיה תחליף אותם, ויש כאלה שנלחמים בה. מכאן עולה השאלה מה יעשו המורים.

כפי שפורסם לראשונה ב"ישראל היום" (ינואר 21'), משרד החינוך ערך פיילוט שבמסגרתו מחשבים עם טכנולוגיה של בינה מלאכותית בדקו בחינות בגרות בהיסטוריה ובספרות והעניקו ציונים דומים בהשוואה לבחינות בגרות שנבדקו על ידי מורים אנושיים. המשמעות היא שמחשבים מסוגלים לבדוק בחינות בגרות בדיוק כמו מורים בשר ודם.

בחינות הבגרות בהיסטוריה ובספרות הן מרובות מילים, התלמידים כותבים בכתב יד בממוצע 18-17 דפים בכל בחינה. התוכנה לא רק קראה את כתב היד של התלמידים, אלא באמצעות אלגוריתמים זיהתה את ההיגיון שמאחורי הטקסט וניתחה את התשובות בהתחשב בכמה פרמטרים כמו ענייניות התשובה, הניסוח שלה, המשלב הלשוני, ועוד.

המחשב מסוגל לבדוק כל מחברת ב־10 שניות בלבד וליצור סטנדרט תשובות אחיד בכל הארץ ויכול לחסוך מיליונים של שקלים מדי שנה שמשולמים למורים, שכן כיום כל בחינת בגרות נבדקת על ידי שני מורים שמקבלים 60-30 שקלים לבחינה. עם זאת, במשרד החינוך יש חשש כי ארגון המורים יתנגד למהלך להעביר את בדיקתן של בחינות הבגרות למחשב ולבינה מלאכותית.

במשרד החינוך ציינו כי "המשרד מאמץ באופן יזום את כוחה של הבינה המלאכותית (AI), לשילובה במערכת החינוך בתהליכי הוראה־למידה־הערכה, ופרסם מסמך מדיניות בנושא. הוקמה יחידת חדשנות במזכירות הפדגוגית, נוצרו שותפויות עם מומחים באקדמיה ובתעשיית ההייטק, וזאת כדי להכין את הצוותים החינוכיים ואת התלמידים לעתיד, לאמץ הזדמנויות, להתמודד עם האתגרים שמביאה הבינה המלאכותית, וכמובן לצייד בידע, במיומנויות ובכישורים הדרושים להתמודדות בעולם משתנה. נושאי ההערכה והאתיקה יהיו חלק נכבד מהמדיניות שהמשרד יוביל בשנים הקרובות".