"סם הזומבים" שמאיים להטביע את אמריקה

שכונת קנסינגטון שבעיר פילדלפיה ידעה לאורך ההיסטוריה שלה טלטלות רבות. סגירת התעשיות הגדולות שפרנסו את תושביה בשנות ה־60 ועזיבת מעמד הביניים לפרוורים הותירו אחריהן עשורים של פשע, הזנחה ואלימות. המאפיה האירית שגשגה ואירועי ירי ושוד הפכו נפוצים. השכונה סבלה רבות גם במהלך משבר השימוש באופיואידים, תרופות נגד כאבים שהפכו לסם שמשתק את השכבות החלשות בארה"ב.

אלא שמה שנראה כמו מציאות רעה אך שגרתית הפך בשנה האחרונה לסרט אימה. ולא סתם סרט אימה, אלא סרט זומבים. גברים ונשים, שעל גופם פצעים ונמקים מחרידים, מסתובבים בשכונה כמעט עצומי עיניים, מתקשים ללכת או להחזיק את עצמם עומדים, וחסרי יכולת לתקשר. תמונות וסרטונים של התופעה הפכו ויראליים ברשתות החברתיות, ומזינים דיון תקשורתי הולך וגובר לגבי ה"במאי" של סרט הזומבים הזה - סם מסתורי המכונה "טראנק".

שמו האמיתי של הטראנק הוא קסילזין, ומדובר בסם מרגיע עבור בקר וסוסים. מומחים מגדירים אותו כ"פנטניל על סטרואידים", בהתייחסות לסם המרדים והממכר שצריכתו גורמת לכמעט 100 אלף מקרי מוות בשנה בארה"ב לבדה. הוא הפציע בשמי תעשיית המוות של הסחר בסמים בארה"ב בסוף שנת 2022, כשסוחרי סמים התחילו לערבב קסילזין במנות של פנטניל וקוקאין. מחקרים חדשים שנעשו בבהילות בעקבות האפידמיה ב־20 מדינות בארה"ב מראים כי שיעור התמותה מפנטניל, לאחר שהחלו לערבב בו את הטראנק, קפץ מ־2.9% ל־10.9%. הסם החדש הופך את מגיפת האופיואידים לקטלנית ולמחרידה הרבה יותר.

"הייתי בחור צעיר, אתלט חצי־מקצועי. ואז נפצעתי. בהתחלה קיבלתי משככי כאבים, וכשהמרשם נגמר התחלתי לחפש פתרונות לכאב בעצמי. מהר מאוד הגעתי לפנטניל", מספר כריסטוף, צעיר תושב שכונת קנסינגטון, לכתב של רשת החדשות הבריטית "סקיי ניוז", בשעה שהוא מזריק לעצמו פנטניל מעורבב עם טראנק. ההשפעות מיידיות. משטף דיבור קולח כריסטוף עובר למלמול, גופו משתוחח ולבסוף ראשו נשמט והוא נותר קפוא במקומו.

הסם משפיע כל כך מהר שכריסטוף לא מספיק להתיישב. הוא נותר עומד כשפלג גופו העליון שמוט מטה, כמו דמות מחרידה מסרט זומבים. רוני קייזר, מתנדבת ומנהלת עמותת צדקה קטנה שמסייעת למכורים, מספרת בעצב: "כמעט בכל פינה יש פה מישהו שמזריק. זה הרבה יותר גרוע ממה שהיה לפני כחצי שנה. זה מצב של חוסר תקווה מוחלט".

קייזר המבוגרת עוברת מאדם מעולף אחד למשנהו ובודקת דופק, על מנת לדעת מי בחיים ומי לא. על גופם של המסוממים נראים פצעים מחרידים, ריקבון של העור שהטראנק גורם בשלב מתקדם של השימוש בו. ההתמכרות לחומר, שהשפעת השיא שלו, ה"מכה", נמשכת רק כמה דקות, היא חמורה כל כך, עד שהמכורים כלל לא מרגישים דחף לטפל בפצעים ובריקבון שפושה בעורם. במקרים מסוימים המצב כה קשה שנדרשת כריתה של האיברים הפגועים. התוצאה המחרידה מציפה את השכונות העניות והפגיעות ביותר של ארה"ב, והסרטונים שבהם נראים המשתמשים כפופים ונטולי חיים כבר הציתו דיון עולמי לגבי מעמדה של ארה"ב כמעצמת־על.

מלחמה פוליטית

אך כמעט כמו כל אירוע משמעותי בדמוקרטיה המקוטבת של ארה"ב, מגיפת הטראנק הצטרפה מהר מאוד למלחמה פוליטית ארוכת שנים, שניטשת בין שני צדדים פוליטיים בעלי תפיסה שונה של הבעיה עצמה. בחודש שעבר ממשל ביידן הציג תוכנית בת שישה שלבים לטיפול במגיפת הטראנק, לאחר כמעט שנה של בלבול וחוסר אונים מצד הרשויות. עמודי התווך של התוכנית הם בדיקות (עד לשלב מאוחר מאוד הרשויות כלל לא טרחו לבדוק נוכחות של טראנק בקרב הנגמלים או המתים ממנת יתר), איסוף נתונים, מניעת גישה לסם, טיפול והפחתת פגיעה, פגיעה בצינור האספקה של הסם ומחקר.

מדובר בתוכנית גדולה, שעלותה יותר מ־46 מיליארד דולר, והגייתה העסיקה צוותים שלמים של הסוכנות לאכיפת חוקי הסמים והבית הלבן. ראול גופטה, ראש מערך המאבק בסמים של הבית הלבן, הביע בעתה של ממש מהמצב כשהציג את התוכנית, ואמר: "במשך כל השנים שבהן עבדתי כרופא, מעולם לא ראיתי כזה דבר. ביקרתי במרפאה למכורים בשכונת קנסינגטון, אחת מהקהילות שנפגעו הכי קשה במדינה שלנו. אני רוצה שכולם יבינו שאם חשבנו שפנטניל הוא סכנה איומה - פנטניל בשילוב קסילזין הוא קטלני הרבה יותר".

בעוד התוכנית צפויה להיות נתונה לחסדי המאבקים הפוליטיים סביב התקציב בבית הלבן, המצב בשטח מידרדר, והביקורת כלפי הממשל, גם ברמה הפדרלית וגם ברמת המדינה והעירייה, הולכת וגוברת. בבית המחוקקים של מדינת ניו יורק, חוק שנועד להגדיר את הסם קסילזין כ"חומר מפוקח" כבר הונח על שולחנם של המחוקקים, והוא צפוי לעבור ברוב בתמיכה רפובליקנית ודמוקרטית משותפת. "אני מאמין ששתי הסיעות שלנו יצביעו יחד על הדבר הזה. יותר מדי אנשים מתו כתוצאה מהמגיפה הזו", אמר המחוקק הרפובליקני בריאן מאהר לכלי תקשורת מקומי עם הגשתה של הצעת החוק.

ההשפעות מיידיות. משטף דיבור קולח כריסטוף עובר למלמול, גופו משתוחח ולבסוף ראשו נשמט והוא נותר קפוא במקומו. הסם משפיע כל כך מהר שכריסטוף לא מספיק להתיישב, הוא נותר עומד כשפלג גופו העליון שמוט מטה, כמו דמות מחרידה מסרט זומבים

אך מעבר לניסיונות הראשוניים להיאבק במגיפת הטראנק, המחלוקת העמוקה כיצד יש להתמודד עם סוגיית הסמים המסוכנים מכה בלב המחלוקת הציבורית האמריקנית. במאמר מערכת שהקדיש לנושא העיתון השמרני ה"ניו יורק פוסט", הוא בחר לתקוף את ההנהגה הליברלית של ערים כמו ניו יורק, פילדלפיה ושיקגו, ואת שיטת ההתמודדות שהציעו לפתרון המשבר. במאמר שכותרתו "סם טורף בשר? היכנס פנימה, אומרת ניו יורק", נכתב: "נמצא ש־15% מכל הסמים הקשים שנדגמו בצפון־מזרח ארה"ב מכילים טראנק. עוד 80% מכילים פנטניל. איך הגענו למצב הזה? אתם יכולים להאשים את הפוליטיקאים הפרוגרסיבים שלכם".

בעיתון מציינים יוזמות כמו תוכניות המספקות מחטים נקיות עבור מכורים בחינם ומקומות בטוחים להזריק בהם כעידוד לשימוש בסמים, במקום מאבק בהם. "זה נכון: אפילו כשהסמים הופכים את המשתמשים לאנשים שבורים וחלולי עיניים, שבשרם נרקב, פשוטו כמשמעו, על העצם, הדמוקרטים הכה רחומים ומצפוניים שלנו רוצים שימשיכו לקחת עוד ועוד מהרעל שלהם עד שימותו. כל דבר אחר, כמו להכריח את המכורים לקבל טיפול אמיתי או לחוקק חוקים שמכירים בשימוש בסמים כסכנה אמיתית, יהיה מבחינתם להטיל סטיגמה במכורים", נכתב במאמר המערכת, בזעם שאי אפשר להתכחש לו. והתמונה אכן לא מחמיאה עבור כמה מהערים הפרוגרסיביות ביותר בארה"ב.

מגיפת הטראנק הפכה שכונות ומרכזים עירוניים רבים בסן פרנסיסקו, בשיקגו, בפילדלפיה ובניו יורק למה שהגולשים באינטרנט כבר מכנים "שוק סמים באוויר הפתוח", שבו עדרי מסוממים שמוטי ראש מסתובבים אנה ואנה עם פצעים נוראיים על עורם. אך בעוד במחנה הפרוגרסיבי מתקשים לנסח תגובה למשבר, שפוקד בעיקר את הערים הגדולות והליברליות, המציאות המורכבת של המלחמה בסמים בארה"ב נותרת בעינה. הניסיון להיאבק באופן כמעט צבאי בסחר בסמים כשל, והיעדר תוכנית פדרלית לגמילה ולטיפול רפואי מותיר את השכבות החלשות ביותר בארה"ב לבדן במערכה, מול סמים זולים, זמינים לכל דורש וקטלניים יותר מתמיד.

נפגעים מפתיעים

אך כמו כל בעיה מערכתית גדולה, גם הטראנק מוצא את דרכו למקומות שבהם לא ציפו לו. טוני (שם בדוי), איש עסקים מצליח בשנות ה־40 לחייו המתגורר בפרוור בצפון מדינת ניו יורק, לא האמין למשמע אוזניו כשתוצאות בדיקת המעבדה שלו חזרו. הוא ניגש לקבלת טיפול רפואי לאחר שנמקים בלתי מוסברים החלו להופיע על גופו. תוצאות הבדיקה לא הותירו מקום לספק. בדם שלו נמצאה כמות גדולה של קסילזין. באי־רצון בולט, טוני הודה כי השתמש בקוקאין, סם מסיבות נפוץ למדי בקרב חוג חבריו האמיד, וכך הבין כיצד הגיע הטראנק לגופו. סוחרי קוקאין שחיפשו חומר זול וחזק להוסיף לאבקה יקרת הערך שלהם הכניסו רעל קטלני במיוחד לגופו של טוני.

ד"ר קרול מקיניי, עובדת סוציאלית קלינית ורופאה, סיפרה ל"ניו יורק פוסט": "במשך פחות משבוע אובחנו אצלנו 86 אנשים עם קסילזין בדם. למטופלים אין בכלל מושג כשאני מספרת להם שזה אותר בדם שלהם. הם מסרבים להאמין שהסוחר שלהם יעשה כזה דבר וישים בסם המסיבות שלהם משהו כזה, ואז אני מסבירה להם שהוא כנראה אפילו לא יודע שזה שם".

לצידה מתראיין צעיר בן 27 בשם אנדרו וולסבן, גבר בעל אמצעים. וולסבן פיתח התמכרות קשה למגוון רחב של סמים שבהם השתמש, מבלי לדעת שחלקם מכילים קסילזין. התיאורים המחרידים שלו הם חלון הצצה לעולם המבעית של השימוש בטראנק.

"התחילו לצאת לי פצעים מוזרים שפשוט לא החלימו. לא היה לי מושג מה זה". זמן לא רב אחר כך, הפסיכוזה שמאפיינת שימוש יתר בטראנק החלה להופיע גם היא. "הזיתי שעכבישים מטילים ביצים בקוקאין שלי ושיש לי עכבישים מתחת לעור. כשהסתכלתי במראה ראיתי גושים גדולים מתחת לעור שלי", מספר הצעיר שמאז נגמל, אך שצלקות הפצעים שגרם לו השימוש בקסילזין נותרו על גופו.

"הזרועות החלו להירקב"

כעת, כשהסכנה שמהווה הטראנק מגיעה גם לפתחה של ארה"ב השבעה והאמידה, הבהלה נעשית אמיתית. תשומת הלב התקשורתית מתמקדת בבעיה, ושופכת אור על הפתולוגיות האמריקניות שמובילות אזרחים רבים כל כך במסלול שמפגיש אותם עם "סם הזומבים" - שכן מעטים, אם בכלל, מבקשים לצרוך את הטראנק כסם העומד בפני עצמו. כמעט כל מי שלוקח אותו מגיע אליו דרך שימוש בסמים אחרים, כשהפנטניל הוא הבחירה המובילה.

ב"ניו יורק פוסט" השמרני מאשימים: "אפילו כשהסמים הופכים את המשתמשים לאנשים שבורים וחלולי עיניים שבשרם נרקב על העצם, הדמוקרטים הכה רחומים ומצפוניים רוצים שימשיכו לקחת עוד ועוד מהרעל שלהם עד שימותו"

והאמת המחרידה היא שחלק עצום מהמשתמשים בפנטניל מגיעים אליו דרך שימוש בתרופות נגד כאבים במרשם. המפגש האיום של טרייסי מקאא'ן עם הסם החל מהתמכרות למשככי כאבים חוקיים, שניתנו לה במרשם על ידי רופא. בשנת 2009 היא עברה תאונת דרכים קשה, וכדי להמשיך לעבוד ולתפקד היא צרכה עוד ועוד משככי כאבים, עד שהרופאים סירבו להמשיך לרשום לה אותם ושלחו אותה לגמילה. אך הגמילה הצליחה באופן חלקי בלבד, ובתוך שנים ספורות היא חזרה לצרוך משככי כאבים באופן לא חוקי, וכך הגיעה לבסוף לפנטניל.

בשנת 2020 החל בהדרגה להופיע הטראנק ברחובות קנסינגטון, וטרייסי היתה מהראשונים לחוש את השפעתו. "נזרקתי מהחדר ששכרתי לרחוב. הייתי קמה בכל בוקר ובוכה משום שהזרועות שלי החלו להירקב ולמות. ישנתי על המדרכה ומיררתי בבכי, כי ידעתי שאני טובה יותר מזה", מספרת האישה בת ה־37 ל"ניו יורק טיימס", בכתבת מגזין גדולה החובקת את תופעת התפשטות הטראנק.
סיפורה של טרייסי, אחת ממאות אלפים ואולי אף מיליונים כאלו, מראה יותר מכל שהטראנק מאיים על ארה"ב לא משום שברוני סמים תאבי בצע הגו תוכנית מושלמת, אלא משום שהמערכת במדינה שבורה, ודרך הסדקים והחרכים הללו מחלחל הרעל שמזין את סרט הזומבים שבו שקועות שכונות רבות בכל רחבי ארה"ב.