השער שלי לגן עדן (כולל איפור־שיער): טיפים למצטלמות לכתבות נוצצות

רצה הגורל, ולפני שבועות אחדים הזמינו אותי להתראיין ולהצטלם לכתבת שער באחד מעיתוני הנשים. הגעתי לסטודיו הצילום כמה דקות לפני השעה שנקבעה, ומעצב השיער בן ה־20, שלא היה לו שמץ של מושג מי אני, שאל אותי אם אני מתרגשת. אמרתי שכן, כדי לא לצאת מתנשאת, אבל אין באוגוסט הרבה עבודה - אז כן, קצת התרגשתי לבלות אחר צהריים שלם בלי ילדים שצועקים עלי לשחק איתם ב"משפחה". אנחנו כבר משפחה!

אז כשירות מאוד אזוטרי לציבור, החלטתי לחלוק כמה טיפים עם הקוראות:

כך תצטלמי לכתבת שער:

1. שימי לב, את הולכת למקום שלא רבות חוזרות ממנו (בלי ריסים מודבקים ו־150 סיכות בשיער). חשוב לקחת איתך כמה פריטים שיגרמו לך להרגיש יותר בנוח: בקבוק מים, חטיף אנרגיה והבנה בסיסית בז'רגון של הומואים - אין דין "גוש" כדין "דוט". כמו כן, יש לזכור להביא איתך חזייה בצבע גוף, וגוף של בת 19. אם אין לך - לא נורא, תביאי מאפים.

2. אל תיבהלי בכניסה לסטודיו. נכון, כולם כאן הרבה יותר יפים ממך, אבל אף אחד מהם לא יכול לעשות את מה שאת עושה, שזה... אה... מה בעצם, תזכירי לי? מייד יושיבו אותך בעמדת איפור־שיער מול מראה ענקית וליד דוגמנית אמיתית, כדי שתוכלי להשוות איתה צלוליט בירכיים.

3. אם עשו לך פעם פן, את מכירה את התרגולת: מעצב השיער ימשוך לך ממש חזק בשיער ויגיד לך להתנגד עם הראש. השכל הישר אומר שאם הוא לא רוצה שאני אזיז את הראש - שלא ימשוך לי בשיער, אבל איך אפשר להקשיב לשכל הישר אם את לא שומעת כלום ממילא כי יש לך פן ליד האוזן? מדי פעם מעצב השיער ישאל אותך שאלות כדי להיות נחמד, ואת תצעקי "מהההה???". לא נורא, התשובות שלך לא חשובות וגם לא מעניינות, העיקר שלא תזיזי את הראש.

4. השלב הבא הוא האיפור. הם אמנם יקראו לזה "המראה הטבעי", אבל זה ייקח שעה ורבע. את תאבדי קשר עם המציאות. את תשכחי מה השעה, איזה יום היום ומה את עושה כאן בעצם. אלו שעה ורבע שבהן את אפילו לא יכולה להסתכל בטלפון, כי הפרצוף שלך ליטרלי בידיים של מישהו. לא מזמן חבר זרק לי: "ככה זה, המצלמה יותר אוהבת נשים". אבל לא - המצלמה פשוט אוהבת את מי שבילה שעה ורבע בלמחוק את הפרצוף הקיים ולצייר פרצוף חדש ויותר טוב.

5. תפקידו של הסטייליסט הוא לתת לך בגדים שאת כמעט יכולה ללבוש. כלומר, בגדים שאת לא יכולה ללבוש במציאות - אבל כן בסט צילומים, שבו יש מזגן, שיקול דעת של צוות מנוסה ועזרה מקצועית להיכנס אל הבגדים ולצאת מהם. המילים "אל תנסי את זה בבית" מעולם לא היו נכונות יותר.

6. בתום שעתיים וחצי של הכנות את תוזמני לעמוד מול המצלמה, אבל בהצלחה להגיע לשם בעקבים האלה. אם יהיה לך מזל, הצלם יהיה מקצוען ויקפיד לשקר לך כל הזמן. "מהממת! מדהימה! מעולה! יופי!". בשלב הזה את עומדת לבד מול כולם, כולם רואים אותך ואת לא רואה את עצמך, אז פשוט תסמכי עלי שאת נראית מטומטמת.

7. לכל מי שנתקפת חרדה, אני ממליצה לך להיזכר שאת בידיים של אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, ויותר חשוב מזה - הומואים. ברור שהם הומואים, על מי עוד אפשר לסמוך בעניינים כאלו? למעשה, יש תחומים שלמים בחיים שלי שעשיתי להם "אאוט־סורסינג" להומואים, כי הבנתי שככה זה עדיף לכולם. ואני ממליצה לכולם לעשות כמוני. גברים סטרייטים, אני יודעת שאתם נותנים לנשים לקחת פיקוד על כל מיני תחומים, אבל תאמינו לי - זה רק כי אין לכם ידיד הומו.

8. כעת מחפשים זוויות מחמיאות. חבר (הומו) פעם לימד אותי להצטלם: את צריכה תמיד־תמיד להקפיד לעמוד בזווית למצלמה. שימו לב שלשחקניות הוליוודיות אין אף תמונה פרונטלית לגמרי. את צריכה לעשות כל מיני זוויות משונות עם כל המפרקים שלך, כשהרעיון הוא להיראות כאילו נתפס לך הגב, אבל בקטע סקסי. למתקשות - דמייני שאת חסידה. או מדוזה. או חתול כועס.

זה השלב שבו את מתחילה להעריך מחדש את כל הדוגמניות שאת צוחקת עליהן באינסטגרם, כי מתברר שזה לא כל כך פשוט להצטלם. אבל היי שקטה - מצלמים המון תמונות. מחליפים בגדים לסט מופרך יותר, ושוב מצלמים המון תמונות - וחוזר חלילה.

9. אחר כך מצמצמים את התמונות לטובות ביותר - שבהן השיער שלך מתבדר (הודות למסכן שמחזיק קלקר ענקי ומשתמש בו כמו "נפנף"), השמלה לא זזה (אבל למה את נושמת כל כך חזק), את לא עוצמת עיניים, את לא מכווצת שפתיים והידיים שלך לא עושות שום דבר מוזר. ברור שאני לא אדע מה לעשות עם הידיים - אתם לא נותנים לי להחזיק את הטלפון.

לאחר מכן שולחים את התמונות הנבחרות למערכת, ושם יושבים אנשים שמרכלים עלייך ובוחרים את התמונה הטובה ביותר. במקרה שלי - התמונה היחידה, פחות או יותר, שבה נדמה שעדיין יש לי קו לסת. ואז הצלם עושה לתמונה פוטושופ - מלאאאאא פוטושופ - כדי שאחר כך אנשים יראו את השער ויגידו: "וואו, את נראית מהמם", ואת תגידי תודה כאילו היה לך איזשהו חלק בעניין.

10. את קצת תצטערי על הבזבוז המשווע של איפור ושיער מושלמים, ותסמסי לחברים שלך הצעות לצאת. הם לא יענו לך, או שיענו ב"חחחחחחח". כשתחזרי הביתה, הבית שלך יהיה מטונף באופן שממש לא הולם את מעמדך החדש, ולכן את תמצאי את עצמך ב־11 בלילה, באיפור מלא, שולה חופן נאה של אורז מהמסננת של הכיור. הסוף.