בשיתוף קרן קימת לישראל
משה ברוכי (60)מנתיבות, סייר אזור של קק"ל בנגב המערבי, לא ישכח את תקופת טרור הבלונים והעפיפונים מעזה, שבה התרוצץ ביחד עם חבריו בקק"ל משריפה לשריפה, ביערות ובשטחים פתוחים.
"בערב ל"ג בעומר 2018, בתחילת טרור העפיפונים, חטפנו שריפה של 500 דונם ביער בארי", נזכר ברוכי, שעובד בקק"ל כבר 37 שנים.
"עבדנו שם למעלה מ-15 צוותי קק"ל, לצד אנשי כבאות והצלה ואנשי צבא. היינו שם עד הלילה ונלחמנו בשריפה שפרצה בכמה מוקדים באותו תא שטח וגרמה נזק של מיליונים.
"עוד אזור שאני לא אשכח הוא אזור כיסופים, הרבה פעמים היו שולחים אליו בלונים ועפיפונים מעזה דווקא בימי שישי, וכולם היו באים מהר מהבית על מנת לסייע לכבות את השריפות".
רק ב-2018 היו באזור הנגב המערבי 1,280 שריפות ונשרפו כ-12 אלף דונמים של יער נטו. היו ימים עם מעל 30 אירועים ביום רק של שריפות שדה ויער שצוותי קק"ל טיפלו בהן.
"באזור שלנו יש שני מגדלי תצפית המאוישים יום יום, מהבוקר ועד שעה לפני חשיכה", אומר ברוכי. "המגדל העיקרי הוא מגדל בארי, המתצפת על כל עוטף עזה ומתריע על כל נקודת עשן. מן הסתם, גם בטרור הבלונים והעפיפונים הוא היה מזהה ומתריע ואנחנו היינו יוצאים למקום כדי להתמודד עם האירוע".
מאות אירועים בשנה
ברוכי הוא חלק מצוותי הכיבוי הייחודיים של קק"ל הפרוסים בכל הארץ, מקרית שמונה בצפון ועד יער יתיר בדרום, אשר נותנים מענה ייעודי לשריפות ביערות ובשטחים הפתוחים בעיקר בעונת השריפות.
מי שאחראי על המערך הייחודי הזה הוא רמי זרצקי (54), הממונה על הגנת היערות מאש בקק"ל. "לקק"ל יש מערך כיבוי גדול וייחודי ואני אחראי על הכשרת העובדים ועל התפעול האופרטיבי שלו, גם מבחינת הכבאיות וגם מבחינת הכבאים", מסביר זרצקי, שעובד בקק"ל 27 שנים ובתפקיד הנוכחי משנת 2008.
"יש לנו 25 כבאיות ייעודיות לכיבוי שדה ויער, עם ציוד שמותאם לשריפות יער", הוא מסביר.
"את הכבאיות מאיישים עובדי קק"ל 'רגילים', כל אחד ועבודתו - אם זה עובד יער, יערן או תפקידים נוספים בקק"ל, שהוכשרו להיות נהגי כבאיות. בעונת השריפות שמתחילה ב-1 במאי ומסתיימת בסביבות חודש אוקטובר, כמובן שהכל תלוי בתנאי מזג האוויר ובמצב הצמחייה בשטח כולם בכוננות גם בסופי שבוע ובחגים."
"יש לנו גם מגדלי תצפית בכל הארץ וכן מערך תצפיות ייחודי שפיתחנו בקק"ל, הכולל רחפנים, תורנים עם יכולות זיהוי שריפות ביום ובלילה ותצפיות לטווחים ארוכים. כעת אנחנו בהליך בנייה של חמ"ל ייעודי, שירכז את כל המידע.
"מניתוח השריפות עולה שבשעות הבוקר למשל, יש פחות שריפות בגלל ,מגוון סיבות.
משעות הצהריים ועד רדת החשיכה הרוחות מתגברות,במידה ותפרוץ אש ביער היא תתפשט במהירות ולכן הצוותים נמצאים גם בשעות אלה"
עם כמה אירועי שריפות אתם מתמודדים?
"זה משתנה. בשנה שעברה היו לנו 'רק' 442 אירועי שריפות, אולם בשנים קודמות היינו עם 800 ואפילו 1,200 אירועים. בתקופת טרור הבלונים והעפיפונים, רק באזור עוטף עזה היינו עם כ-1,400 אירועים.
"באירועים הגדולים, למשל בשריפה בכרמל או ביערות באזור ירושלים שאליהם מגיעים מכבי אש וכוחות נוספים מכל הסוגים, היתרון שלנו הוא המידע המקדים על היער ועל הדרכים. אנחנו מכירים את השטח הכי טוב ויודעים להכווין את הכוחות.
"בנוסף, פיתחנו מפה ייחודית שבה מיפינו את כל שטחי הניהול של קק"ל לפי רמת הסיכון לשריפות. על סמך המפות הללו אנחנו יודעים להעריך את עוצמת השריפה ואת הצורך במשאבי הכיבוי שנדרשים כדי לכבות אותה. אנחנו קוראים לזה מפת המודיעין של השריפות, וזהו כלי תומך החלטה בבניית ובתכנון הכוח הלוחם בלהבות".
כבאית מהפרלמנט הצ'כי
הכבאיות הייחודיות של קק"ל הן תרומה של אנשים וארגונים מכל העולם, כחלק מהעבודה הענפה של קק"ל בכל רחבי הגלובוס.
"קק"ל פועלת ביותר מ-40 מדינות, מאוסטרליה וניו זילנד, דרך אמריקה הלטינית וארה"ב, קנדה ואירופה ועד רוסיה ואוקראינה", מסביר שריאל גון, מנהל אגף ההתרמה בחטיבה לגיוס משאבים וקשרי חוץ בקק"ל.
לדבריו, "הפעילות בחו"ל כוללת פעילות חינוכית, קשר עם הקהילה היהודית בכל מדינה ".
גון, העובד בקק"ל מ-2013, היה שליח התרמה באיטליה במשך ארבע שנים ונמצא בתפקיד הנוכחי בשנתיים האחרונות.
"בכל מדינה שבה אנחנו נמצאים עובדת לשכת קק"ל שמטפלת בכל הנושאים שהזכרתי, ואנחנו באגף ההתרמה מעבירים ללשכות פרויקטים להתרמה בנושאים שונים שחשובים לקק"ל", ממשיך גון.
"לפני כארבע שנים, בעקבות הרבה שריפות גדולות ואירועים רבים, בקק"ל החליטו לרכוש כבאיות חדשות וכדי לממן זאת יצאנו בקמפיין מיוחד. פנינו לכל הלשכות בחו"ל, שלחנו חומרים רלוונטיים ואמרנו 'זה צו השעה'.
"הלשכות פנו לתורמים שהן נמצאות איתם בקשר, ובתוך כמה חודשים נתרמו 8 כבאיות. בהמשך נתרמו 6 כבאיות נוספות. אחת הכבאיות נתרמה מהפרלמנט הצ'כי באירוע מרגש עם יו"ר הפרלמנט".
"נלחמים על כל שיח ועץ"
אילן ג'ינו (66) מנהל את מערך הכבאיות של קק"ל , עובד בקק"ל כבר 37 שנים, בתפקידו הקודם היה קצין בטיחות בתעבורה וגם אז עסק בנושא הכבאיות.
"כגוף האחראי לשמירת היערות בישראל, קק"ל החליטה עוד בשנות ה-60 וה-70 לרכוש כבאיות קטנות, בתחילה על רכבים שהותקנו עליהם מכלי מים של כ-400 או 500 ליטר, עם משאבה קטנה.
בשנים הראשונות היו אנשי קק"ל מכבים שריפות באמצעים בסיסיים, עם הזמן התפתחנו ורכשנו כבאיות ייעודיות לכבאות בשטחים פתוחים וביערות", מסביר ג'ינו.
אילו יתרונות ייחודיים יש לכבאיות של קק"ל?
"כל הכבאיות שלנו הן רכבי שטח עם הנעת 4X4. מדובר בכלי רכב שמותאמים לתנועה בכל תנאי שטח, כך שהם מגיעים במהירות, ביעילות ובבטיחות המרבית לאירועי השריפה. אנחנו כמובן עובדים בשיתוף פעולה מלא עם אנשי כיבוי האש, והרבה פעמים בזכות ההיכרות שלנו עם השטח אנחנו מובילים אותם לשריפה".
ג'ינו משתתף באופן פעיל גם במערך הכיבוי של קק"ל, כנהג כבאית, והוא מחובר מאוד לשטח ולאנשים.
"ברוב המקרים הצוותים שלנו מגיעים ראשונים לשריפות, כי האנשים שלנו מכירים את השטח ואת הדרכים הכי טוב ", הוא אומר. "מדובר בחבר'ה שהרבה פעמים הם גם אלה שנטעו את העצים וטיפחו את השטח שעולה באש, ואתה ממש רואה איך הם נלחמים על כל שיח ועץ בשטח האהוב עליהם.
לוחמי האש של קק״ל נלחמים לצד לוחמי האש של מערך כבאות והצלה (כב״ה). תת טפסר כפיר ביביטקו, רח"ט מבצעים בכב"ה, מספר כי "שיתוף הפעולה המבצעי והבין ארגוני בין מערך הכבאות לקק"ל הפך בשנים האחרונות לערך יסוד במאמץ הלאומי להגן על ישובים, רכוש, יערות ושטחים פתוחים הנתונים לאחריותה של קק"ל. ריבוי ימי הקיצון כמו גם עוצמתם ההרסנית מחייבים שילוב ידיים, איגום אמצעים, ושיתוף ידע וטכנולוגיות שנועדו לצמצם את נזקי השריפות.
"כב"ה וקק"ל פועלים כתף אל כתף לשינוי תרבות הבטיחות באש בישראל, לצד הבניית מערכים מבצעיים משולבים השמים דגש על איתור וכיבוי שריפות מוקדם באמצעות טייסת הכיבוי, רחפנים, כבאיות, תצפיות משותפות, מחקר ופיתוח", הוסיף.
"עבודה מאתגרת, סיפוק אדיר"
ברוכי הסייר מתאר תחושת שליחות גדולה. "העבודה מאוד מאתגרת, אני כבר לא ילד, אבל יש סיפוק אדיר" הוא אומר.
"בכל יום אתה מתמודד עם אתגרים ומשימות אחרות, מנסה להציל כמה שיותר עצים, מיני צמחים, בעלי חיים, כל מה שאפשר, וכמובן לעזור לחקלאים.
"רק בחודשיים האחרונים, הכנסנו לאזור שלנו מיכל כיבוי עם 300 ליטר מים שיושב על טנדר זריז, שנותן מענה ראשוני לשריפה. אם אנחנו תופסים את האירוע בזמן, בעזרת המיכל הזה אנחנו יכולים להשתלט על האש".
זרצקי, האחראי על מערך הכיבוי הייעודי והחשוב של קק"ל, מוסיף מסר חשוב לציבור. "במיוחד בקיץ חשוב לי להדגיש להישמע לכללי הבטיחות, לבדוק איפה ומתי מותר להדליק אש ואיך לכבות אותה היטב, בדגש על גחלים של מנגל שאותם מומלץ לכבות במים ולכסות בחול, ועוד. הכללים הללו מצילים חיים, וכן את היערות והשטחים הפתוחים של מדינת ישראל, שכולנו נהנים מהם."
בשיתוף קרן קימת לישראל
