מכבי חיפה של קיץ 2023 היא אולי מודל מציאותי של "טד לאסו". מאמן "רוקי" על הקווים, סימן שאלה לגבי איכות סגל השחקנים, וקהל עם ציפיות מכאן ועד ההגרלה הנכספת במטה אופ"א בשווייץ. אבל, ייתכן שהאוהד הירוק לא יוכל שלא להתאהב בה. ליאור רפאלוב חזר הביתה, שחקנים שעלו מקבוצת הנוער, ואיך לא, צ'ארון שרי הבלתי נגמר. מכבי חיפה כזו מבטאת דיסוננס של ממש, פוטנציאל ליכולת מקצועית מדאיגה על כר הדשא אל מול רומנטיקה אמיתית שרק קבוצת כדורגל יכולה לעורר.
הזמן יגלה אם הרומנטיקה תחזיק מעמד. בעוד שעיקר הלחץ לזכות בצלחת הוא על הצהובים מאזור חיוג 03, הלחץ העיקרי על מכבי חיפה העונה הוא לא ההתחמשות בתל אביב או האיומים מדרום, אלא בכלל לדאוג שהשנה וגם בשנה הבאה שוב יפקדו את סמי עופר כשלושים אלף ירוקים. הרומנטיקה ללא ספק תעזור.
כשחושבים על מצבת העוזבים את מכבי חיפה הקיץ, אפשר לבנות סגל של קבוצת פלייאוף עליון. ככה זה כשעוזבים עומר אצילי - שהיה בקצב כיבוש שערים שמאיים על זאהי ארמלי, מוחמד אבו פאני - בובקאט אמיתי שגדל בקצף, וג'וש כהן - שוער מעולה שהחליט לחזור למולדת של "הכל אפשרי" לאחר פרויקט "תגלית" בארץ הקודש. כל אלה הם כאין וכאפס בהשוואה לאבידה הגדולה ביותר של מכבי חיפה, גדול המאמנים הישראלים בדור האחרון או אולי אי פעם, שהוחלף במאמן שמינויו לא מניח את הדעת.
על פניו, כמו בטד לאסו, הסוף ידוע מראש. את השוער שעשה עלייה החליף אחד עם החץ למטה, שבכל שער שיספוג יקבל צקצוקים מהקהל, ולגבי המאמן, כל הפסד יהיה באשמתו וכל ניצחון יהיה בזכות אלברמן או איכות הסגל ("אליפות ללא מאמן" כבר אמרנו?). נכון, האוהד הירוק מפמפם את המנטרה המאוסה "סומך על אלברמן, הכל עליו", אבל הפנים של הקבוצה הזו הוא מסאי דגו, ולא איש הצללים המעונב. אולי קצרה הדרך מכאן ועד שמסאי יהפוך לשעיר לעזאזל. רק חסר לו שיסתבך עם רדיו חיפה, אחרת הוא לא יזכה לימים ארוכים של חסד, לא מהתקשורת ולא מהקהל.
עבור מכבי חיפה, שבארבעים השנים האחרונות זכתה ב-15 אליפויות, כל שנה ללא אליפות היא כישלון מקצועי. אבל, חשוב לזכור שהמחזוריות הישראלית הטבעית של קבוצת כדורגל מצליחה נעה סביב שלוש אליפויות רצופות (לא בכדי זהו שיא שטרם נשבר מאז הפועל פתח תקווה הגדולה). תוסיפו לכך את הצל של בכר, ואולי דווקא יש מיני-גושפנקא לאי זכייה באליפות השנה.
יחד עם זאת, בכל אוהד ירוק, בייחוד הצעירים שבינינו, מקנן החשש מעשור שחור נוסף. לא ניתן לזכות באליפות כל שנה, אך רצוי ואפשר לשמור על סמי עופר כמבצר, בו כל קבוצה אורחת מאבדת נקודות. אפשר לשפר את המאזן מול הצהובים בבלומפילד, ואפשר גם לזכות בגביע המדינה. ייתכן שהעונה האוהדים הירוקים לאו דווקא ייהנו מדהירה לאליפות רביעית, אם כי מהמלחמה על כר הדשא של שחקנים שגאים ללבוש את החולצה הירוקה, מהחיבוק של רפאלוב לשרי, משערים של חלאילי ושיבלי, ומהווינריות של סבע וחזיזה. למכבי חיפה העונה יש פוטנציאל להיות קבוצה מרעננת, מרגשת ורומנטית. במידה והיא תתחיל לטעון את הכוכב הרביעי, היא אולי אף עשויה להיזכר כהיסטורית. ואם אפשר לעשות את זה תוך ניצחון על אלה מהקריות, על חשבון האימפריאליזם הצהוב, או הגמל שאינו רואה את דבשתו, מה טוב.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
