אחרי הדוח החריג של מודי'ס, גם סוכנות הדירוג הבינלאומית S&P מצטרפת לאזהרות המשקיעים מאי-הוודאות הכלכלית סביב המהפכה המשפטית בישראל: בדוח שפרסמה הערב (יום ה') החברה מתריעה כי המחלוקת המתמשכת בישראל סביב הרפורמה המשפטית מגבירה את אי-הוודאות והסיכון לפגיעה בצמיחה הכלכלית של ישראל.
סוכנות הדירוג מציינת כי הקיטוב הפנימי בישראל צפוי להישאר גבוה בעקבות אישור החלק הראשון של הרפורמה המשפטית. לדבריהם, "הרפורמה השנויה במחלוקת גרמה למחאות ציבוריות גדולות, ולדעתנו, אם הממשלה תמשיך לחוקק את הרפורמה ללא הסכמות עם האופוזיציה, זה עלול להחריף עוד יותר את העימות הפנימי בישראל ולהכביד על הצמיחה הכלכלית בטווח הבינוני".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
1 צפייה בגלריה
מליאת הכנסת
מליאת הכנסת
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'
(צילום: רויטרס/Amir Cohen)
בטווח הקצר, בסוכנות צופים שאי-הוודאות הפוליטית המתמשכת ביחד עם הביצועים הכלכליים החלשים יותר שנרשמים בישראל בהשוואה לאירופה וארה"ב תוביל למדיניות מוניטרית הדוקה יותר בארץ, מה שיאט את הצמיחה הכלכלית ל-1.5% ב-2023 מ-6.5% בשנת 2022. "להערכתנו, הקיטוב ואי-הוודאות הפוליטית בישראל יישארו גבוהים בחודשים הקרובים", ציינו בדוח.
הסוכנות מפרטת בדוח ש"החלק הראשון של הרפורמה המשפטית", כך לדבריה, עבר סופית ב-24 ביולי, והמשמעות שלו היא ביטול הזכות של בית המשפט העליון לבטל החלטות ממשלה על בסיס שיקולים של אי-סבירות. בסוכנות מציינים שהחוק עבר על רקע המחאות הבלתי פוסקות והנרחבות נגד הרפורמה, וכן שכל מפלגות האופוזיציה החרימו את ההצבעה.
עוד מפרטים בסוכנות כי יש סיכוי שגם שאר הרפורמה תעבור בהמשך, ושבין היתר היא כוללת השפעה גדולה יותר של הממשלה על מינויי שופטים תוך הגבלת הביקורת של בית המשפט העליון על חוקים שעברו בכנסת.
מהצד השני ציינו בדוח כי "דירוגי האשראי שערכנו על כלכלת ישראל בעבר הושפעו תמיד מסיכונים מדיניים וביטחוניים. לישראל יש היסטוריה של בחירות תכופות וחילופי ממשלה, מה שמקשה לחזות את המדיניות הכלכלית. אף על פי כן, איננו מצפים שהסיכונים הפוליטיים או האזוריים יסלימו לעימות פנימי משמעותי או סכסוך מזוין מתמשך בעזה או בגדה המערבית. חוזקות האשראי של ישראל כוללות את כלכלתה העשירה והמגוונת ומאגר עמוק יחסית של חסכונות פרטיים".
שר האוצר סמוטריץ' הגיב לדוח ברשתות החברתיות: "כשמביטים מעבר לכותרות בערוצי התקשורת רואים שגם S&P כמו מודי'ס אינה ממליצה על הורדת דירוג האשראי ואינה מזהירה מפגיעה בכלכלה בשל הרפורמה המשפטית אלא בגלל המחאה שמייצרת אי יציבות".

גם סוכנות הדירוג פיץ' תזהיר בקרוב את המשקיעים

ביום שלישי חברת דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס פרסמה דוח דומה למשקיעים, שהזהיר גם הוא מפני השקעות בישראל: "ישנו סיכון משמעותי שמתחים פוליטיים וחברתיים בנושא מערכת המשפט יגרמו בעתיד להשלכות שליליות על כלכלת וביטחון ישראל", נכתב. בחודש אפריל הורידה מודי'ס את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"חיובי" ל"יציב".
בחודש מאי, S&P הותירה את דירוג האשראי של ישראל על AA- ואת תחזית דירוג האשראי "יציבה". בסוכנות ציינו אז כי הדירוג AA- הוא בין 20 המדינות עם הדירוג הגבוה בעולם, אולם הוסיפו כי הוא עלול להשתנות על רקע שינויים גיאופוליטיים ופנימיים בישראל.
באותה הודעה הדגישו בסוכנות הדירוג כי הם מותירים את הדירוג והתחזית על כנם לאור ההנחה שתושג הסכמה בנוגע לרפורמה המשפטית. ככל הידוע ההנחה של סוכנות הדירוג התבססה כך שראש הממשלה נתניהו הבטיח בשיחות סגורות לבכירי הסוכנות שלא יקדם את החקיקה באופן חד-צדדי, וזאת כדי שלא ישנו את הדירוג או את תחזית הדירוג.
נראה שהבטחתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לסוכנות, בנוגע לכך שהרפורמה המשפטית לא תחוקק במתכונת שהוצעה, עשתה את שלה בחודש מאי, ולפיכך נותרה תחזית הדירוג של S&P יציבה ולא הפכה לשלילית. זאת, כחודש כאמור אחרי שסוכנות הדירוג מודי'ס הורידה את תחזית הדירוג מ"חיובי" ליציב" בצל החששות מפני השלכות המהפכה המשפטית.
גם בסוכנות הדירוג הבינלאומית השלישית, פיץ', צפויים להזהיר בקרוב מהשלכות החקיקה. כלכלני החברה ביקרו בשבוע שעבר בישראל ונפגשו עם בכירי משרד האוצר ובנק ישראל וגורמים בכירים במשק, בתחומי הפיננסיים, הייצור ושוק העבודה, והתרשמו מהדאגה בקרב חלק מהגורמים מהרעת נתוני המשק הישראלי עקב קידום חקיקת הרפורמה.
ל-ynet נודע כי פיץ' לא צפויה להוריד כרגע את דירוג האשראי של ישראל וככל הנראה גם לא את תחזית הדירוג, אך הדוח שתפרסם בעוד כשבועיים צפוי לכלול אזהרה לגבי פגיעה במשק בעתיד, אם תימשך חקיקה שלא בהסכמה. החברה תפרסם דוח נוסף כנראה כבר בסתיו ואז תשקול את צעדיה בהתאם להתפתחויות במצב המשק הישראלי וכוונות חקיקה נוספת של פרקים מהמהפכה המשפטית.