כיצד עובד המכשיר שהושתל בלבו של ראש הממשלה?

לאחר האשפוז הפתאומי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עבר רה"מ ניתוח להשתלת קוצב לב בחזהו בסוף השבוע האחרון. ביקשנו מ-ChatGPT לספר לנו קצת על ההתקן הרפואי שנמצא בשימוש כבר עשרות שנים, ושאלנו והאם הוא עדיין מתאים לעידן הרפואי הנוכחי.

ההיסטוריה של קוצבי הלב מתחילה בשנות העשרים של המאה הקודמת, כאשר מדענים גילו לראשונה את המנגנון החשמלי של קצב הלב. בשנות החמישים פותח קוצב הלב הפעיל הראשון. ב-1958, ד"ר וילסון גרייטבאץ', מהנדס אמריקאי, המציא את קוצב הלב המושתל הראשון, לאחר שהכניס בטעות את הנגד הלא נכון למעגל מתנד (מעגל היוצר אות חשמלי מחזורי). האירוע המקרי הוביל ליצירת מכשיר שיכול לספק פולסים חשמליים כדי לווסת את פעימות הלב.

קוצבי לב פועלים על ידי חישת האותות החשמליים הנוצרים על ידי הלב בפעימתו, ותגובה בדמות פולסים חשמליים מתוזמנים באופן מדויק. המכשיר מורכב משני מרכיבים עיקריים: מחולל פולסים, הממוקם לרוב במארז טיטניום או נירוסטה ומכיל סוללה ומעגלים חשמליים, וחוטים מוליכים ומבודדים המחברים את מחולל הדופק ללב.

כאשר קוצב הלב מזהה דופק לא תקין, הוא שולח דחף חשמלי קטן דרך המוליכים אל שריר הלב. האות החשמלי הזה מגרה את הלב להתכווץ, ומשחזר דופק סדיר. קוצבי לב מודרניים ניתנים לרוב לתכנות, ומאפשרים לאנשי מקצוע בתחום הבריאות להתאים אישית את הגדרות המכשיר כך שיתאימו אישית לצרכי המטופלים.

במהלך השנים, טכנולוגיית קוצבי הלב התקדמה משמעותית. קוצבי הלב המוקדמים היו גדולים, מגושמים ובעלי חיי סוללה מוגבלים. עם זאת, ההתקדמות במזעור וטכנולוגיית הסוללות אפשרה פיתוח של מכשירים קטנים ומתוחכמים יותר.

אחת ההתקדמות המשמעותיות ביותר היא הכנסת קוצבי לב שמגיבים לקצב. מכשירים אלו יכולים להתאים את הדופק לרמת הפעילות הגופנית של האדם. קוצבי לב המגיבים לקצב מתבססים על חיישנים כדי לזהות שינויים בתנועת הגוף, הנשימה או פרמטרים פיזיולוגיים אחרים, ומבטיחים שקצב הלב תואם את דרישות הגוף.

קוצבי לב ללא ספק הצילו את חייהם של רבים ושיפרו את איכות חייהם של רבים אחרים – אך הם אינם חפים מתקלות. למשל:

התרוקנות הסוללה – קוצבי לב מסתמכים על סוללות, ולמרות שסוללות מודרניות יכולות להחזיק מעמד מספר שנים, בסופו של דבר, הן יתרוקנו. החלפת הסוללה של קוצב הלב מצריכה ניתוח.

התנתקות מוליכים – במקרים מסוימים, החוטים המוליכים המחברים את הקוצב ללב עלולים להתנתק ממקומם או להינזק, מה שיוביל לדופק לא יציב או לא יעיל.

זיהומים – מקום ההשתלה רגיש לזיהום, מה שיכול להוות דאגה משמעותית, במיוחד במהלך ניתוח או אצל אנשים עם מערכת חיסון פגומה.

הפרעות – מקורות חיצוניים של הפרעות אלקטרומגנטיות, כגון אותות חזקים בתדר רדיו או מכשירים רפואיים מסוימים, עלולים לשבש את תפקוד הקוצב.

בעיות תוכנה או תכנות – קוצבי לב מודרניים, הניתנים לתכנות, עלולים להיתקל גם בשגיאות בתוכנה או אפילו בפריצה, מה שיוביל לדופק לא תקין.

עם זאת, התקלות נדירות וקוצבי לב נחשבים לפתרון רפואי ותיק ואמין, עם סיכון נמוך ביחס לשיפור באיכות חייהם של המושתלים.