ח''כ משה סעדה העלה תיעוד של אמבולנס תקוע ללא יכולת לפלס דרך בחסימות הכבישים באיילון  

אם היום הייתה מערכת בחירות ואהוד ברק היה רץ לרשות הממשלה, הוא לא היה מבקש להפסיק את הבלאגן הזה כי זה יפריע לו להבחר? גם הערוצי 11,12,13 היו תומכים בו בכל הכח.

דבר נוסף לשקר אין רגליים,לפעמים לוקח זמן עד שזה מתברר, אבל זה קורה.

כואב לי לראות איך מיעוט כ״כ קטן מצליח להשפיע על הממשלה הזאת ולפגוע בעם

לוקח זמן הרבה או קצת, אנו צריכחם לעשות את תפקידנו, להוסיף טוב, להוסיף אמת, טהרה, אהבה, אהבת ישראל במיוחד.

בעז שפירא

בשבועיים האחרונים אנו עדים ל כמה וכמה אירועים המייצרים אופטימיות זהירה, לפחות מנקודת מבטם של אנשי המחנה הלאומי.

אמנה לקמן כמה אירועים שהצטברותם גורמת קורת רוח אליה מצטרפת, בשלב זה בצנעה, תקווה גדולה.

אפתח בתיקי האלפים - טענת נתניהו ועמו המחנה הלאומי ברובו, לפיה החונטה השלטת (המכונה גם "דיפ סטייט") תפרה תיקים "אין מאין" במטרה זדונית להפיל ראש ממשלה מכהן, מתבררת כמוצקה ומבוססת. בתיק אחד הבהירו השופטים בכתובים כי לא הוכחה עבירת השוחד ובאחר התברר שהעד המרכזי עליו התבססה הפרקליטות מוטט את התיק עד כי התביעה הגיעה לידי מחשבה על הכרזתו כעד עוין.

רוני אלשיך, מי שהוביל את החקירות ואשר תחת פיקודו בוצעו שורה של עבירות פליליות (פגסוס, איומים על עדים, שיבוש חקירה, הדלפות רבות מספור ועוד...) פתח (בכוונת מכוון?....) תיבת פנדורה כאשר הודה בראיון מוקלט כי איש במשטרה ובפרקליטות לא העלה על דעתו שנתניהו ינהל את המשפט וכי במשטרה ובפרקליטות היו בטוחים שיפרוש, בין מרצונו ובין ביוזמת מפלגתו. דבריו המדהימים מלמדים על כוונה פוליטית להדיח ראש ממשלה נבחר ופופולרי באמצעות תיקים פליליים "כבדים", אשר אין בהם מאומה.

סבב המינויים במשטרה ובראשו העברת עמי אשד מתפקידו ומינוי ניצב פרץ עמר תחתיו כבר מורגש בשטח. לא רק שאילון פונה ביעילות ובמהירות במוצ"ש האחרון אלא שדומה שרוחו של אשד, הרעה והמכילה הנחזית כאוהדת את המחאה הבריונית והלא חוקית, מתפוגגת אט אט ובמשטרה כולה מורגשת איושה חדשה – של יישום משילות המדינה, בהובלת הממשלה הנבחרת.

בצעד חסר תקדים אם כי נדרש ומתבקש זומנו הרועצת המשפטית לממשלה בצוותא חדא עם פרקליט המדינה לישיבת הממשלה כאשר מבעוד מועד צוותה על ידי מזכיר הממשלה לספק הסברים לכמה נושאים מהותיים, האכיפה הבלתי שוויונית בראשם. בישיבה טעונה הוטחו בפני השניים מציאות של אפליה פסולה, מדיניות של העדפת השמאל הפוליטי, משוא פנים חמור ומה שנראה כשלטון ללא מצרים של הקליקה הליברלית/פרוגרסיבית/שמאלנית – כנגד המחנה הלאומי, כנגד הממשלה וכנגד ערך השוויון בפני עצמו. השניים התקשו להמציא הסברים, התפתלו במצוקת טיעוניהם הרפים ובאופן כללי גילו בפני כולי עלמא (שלא מרצונם) את ערוותם המוסרית, המשפטית, הערכית והדמוקרטית.

ועוד, ולאחר שנציגי האופוזיציה נטשו את מלכודת הדבש בה עכבו ממלאכתם את נציגי המחנה הלאומי (המשא ומתן בבית הנשיא) חזרה הקואליציה לעשות את מה שהייתה צריכה לעשות מלכתחילה – לחוקק. אמנם בצעד מדוד וראשון , אך בכיוון הנכון, אסטרטגית וטקטית.

כפי שעינינו רואות המחאה הכוחנית, הבריונית והאלימה מאבדת מכוחה. ראיות רבות לכך :

ניכרת ירידה משמעותית במספר המשתתפים (שרבים מהם ככל הנראה מתפכחים ומשתחררים מתעשיית השקרים הבועתית בה ריחפו שבועות ארוכים). פורסמו כמה סרטונים המתעדים את מובילי המחאה במצוקתם ואלה מלמדים על אובדן תנופה ועשתונות כאחד.

גופים עסקיים רבים אינם משתפים פעולה עם התעמולה והאיומים. בהנאה רבתי צפיתי השבוע בניסיון הנואל של רשת ביג להשבית, לשתק ולמחות – תוך אינוס בעלי העסקים שבתחומה להצטרף. הפעם, בניגוד ליום ההוא בו כמעט פוטר גלנט, אפקט הדומינו פעל הפוך. בזה אחר זה, כמעין המתגבר התנערו עסקים מהצעד הפוליטי הנפסד, מה שגרם לביג לסגת, לא באלגנטיות יש לומר...

הוסיפו לזה מעבר מהגנה להתקפה בכמה מישורים: בפובליציסטיקה מתרבים המאמרים התומכים ברפורמה, במגזרים שונים במשק קמות קבוצות נגד המתנערות מעמדות חברים לגילדה המקצועית נגד ה"הפיכה". פה ושם אנו שומעים על מחשבות לתבוע פיצויים ממארגני הפגנות הפוגעות פגיעה ממשית בממונם, חופש תנועתם, חירותם ושגרת חייהם של אזרחים רבים.

בקיעים הטעייה ורמיה מתגלים גם במישור מכריע נוסף – הסרבנות. כמה עצומות ומכתבים שפוברקו או נכתבו ממש, חזרו שוב על אותם איומים בזויים לחדול מלהתייצב להגנת המולדת בשירות צבאי. אלא שהפעם יש מי שמתחקה אחר המכתבים או אז מתגלה השקר. חלק לא קטן כוללים אנשים מבוגרים שמזמן אינם משרתים. חלק אחר מתכחש לכך שחתם והצטרף ליוזמה. ראשי זרועות ויחידות בצה"ל לא מכירים את המכתבים "שנשלחו" אליהם ובפועל אחוזי ההתייצבות לשירות אף עולים! גם כאן מתגלות הרמייה והכחש בה נוקטים חסרי הגבולות והבושה העומדים בראש המחאה הכל כך שקרית הזו. האמירה שהדהדה בחוזקה ב"סיבוב הקודם" – "תבינו, לא תהיה תקיפה באיראן" או דומות לה – שוב אינן מושמעות.

וישנם סימנים נוספים לשינוי. אנשי הימין מתארגנים נגד המפגינים. משמרות תמיכה במדיניות הממשלה מבצבצות פה ושם, אפילו בסקרים (שאינם רלוונטיים היום כמו שלא היו כאלה לפני חודשיים – בהיות הבחירות רחוקות מאד...) המגמה של היחלשות הקואליציה מתהפכת לנגד עינינו.