בזמן שבכל העולם הפערים בין גברים ונשים בספורט הצטמצמו באופן דרמטי, ישראל ממשיכה להשתרך מאחור. למרות שהמודעות עלתה עם השנים והנושא מגיע לסדר היום בכנסת מפעם לפעם, הדברים לא באמת מתחילים לזוז. ממחסור במתקנים, דרך היעדר משאבים מהמדינה ועד קריטריונים מפלים – אלו הם רק חלק מהגורמים לכך שהנשים נשארות מחוץ למשחק. דוח שנחשף כאן לראשונה, שאותו חיבר מרכז המחקר בכנסת, לבקשת יו"ר ועדת המשנה לספורט ח"כ סימון דוידסון, מציג תמונה קודרת במיוחד.
המסמך נכתב לקראת ציון יום הספורט והבריאות הגופנית שייערך היום בכנסת. הוא מתמקד בנתונים על שיעורי ספורטאיות בפילוחים שונים, בשיעורי נשים בהנהלות ובאיגודי הספורט, בטיוטת המלצות הוועדה לקידום ספורט הנשים בישראל, ובמדיניות שננקטה לאחרונה על ידי משרד התרבות והספורט בנושא ובסוגיית הקצאת מתקני ספורט לנשים.
2 צפייה בגלריה
לינוי אשרם ענבר לניר אנסטסיה גורבנקו
לינוי אשרם ענבר לניר אנסטסיה גורבנקו
אשרם, לניר וגורבנקו. רק חמישית מכלל הספורטאים הן נשים - נשים.
(צילום: AP, AFP, גטי אימג'ס )
דוידסון אמר ל"ידיעות אחרונות": "נכון לשנת 2021 נשים מהוות רק כחמישית מכלל הספורטאים בישראל ו־4.1% בלבד מכלל שחקני הכדורגל. אלו רק חלק מהנתונים המקוממים שהדוח מציג. את האירוע המרכזי ביום הספורט בכנסת שאותו יזמתי בחרתי להקדיש לקידום נשים בספורט, מתוך אמונה שעל כולנו לפעול לצמצום הפערים. כאב לשלוש בנות, חשוב לי שהן יגדלו לעולם שמאפשר להן להיות כל מה שהן רוצות להיות".

מזל שיש התעמלות ורכיבה

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהופקו לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת 2021 היו בישראל 119,709 ספורטאים פעילים בגיל 7 ומעלה, מהם 25,829 נשים (21.6% מכלל הספורטאים). בחלוקה לשתי קבוצות גיל – 9,518 מהספורטאיות הן בוגרות (22% מכלל הספורטאים הבוגרים) ו־16,311 הן קטינות (21%). בחלוקה לשני סוגי ענפים, 14,943 מהספורטאיות עסקו בענפים אישיים (36% מכלל הספורטאים) ו־10,886 בקבוצתיים (14%).
מספר הנשים ב־15 הענפים המובילים עומד על 18,403, והוא מהווה 82% מהספורטאיות הפעילות. בעוד שברוב הענפים חלקן של הנשים הוא נמוך ואף נמוך מאוד, יש ענפים שבהם חלקן דווקא דומה לזה של הגברים (כדורעף, אתלטיקה ושחייה) ואף כאלה שבהם חלקן גבוה יותר (התעמלות ורכיבה), אבל הם חריגים.
אז כן, נעשים צעדים שנועדו לצמצם את הפערים, אבל הכל קורה לאט מדי. בדיונים שהתקיימו בשנים האחרונות בוועדות הכנסת עלו טענות בנוגע לאי־השוויון בהקצאת מתקנים לטובת ספורט הנשים. מבקר המדינה, בדוח שפירסם במאי האחרון, המליץ בין השאר כי משרד התרבות והספורט יקים מערך פיקוח ובקרה שיוודא את עמידת הרשויות המקומיות בהתחייבויותיהן להקצות את המתקנים לרשות האגודות תוך ייצוג הולם והעדפה לילדות, נערות ונשים.
בסוף 2021 הוחלט להקים ועדה ציבורית לקידום ספורט הנשים, שהייתה אמורה להגיש את מסקנותיה בתוך שנה. נכון למועד כתיבת המסמך, הדוח לא הוגש.
במענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, העביר משרד התרבות והספורט את טיוטת הדוח, אשר עיקרי המלצותיו מובאים כאן לראשונה: הקמת פרויקט לאומי להגדלת כמות הנערות והילדות בענפים מועדפים, ניהול גוף בין־משרדי, הגדלת מספר הספורטאיות בספורט ההישגי באמצעות מבחני תמיכה ייחודיים לנשים, הקמת אגפי נשים עצמאיים בהתאחדויות לכדורגל ולכדורסל (המוגדרים כענפי־על), יצירת סמכות סטטוטורית לקידום ספורט הנשים בישראל, ייזום קמפיין לאומי מתמשך לקידום ספורט הנשים מול קהלי יעד שונים. עוד נקבע כי יש צורך בשיפור מעמד הספורטאיות ותפקידי מעטפת נוספים על ידי השוואות שכר, תמיכה בספורטאיות בתקופת השירות הצבאי ותמרוץ נשים במקצועות האימון והשיפוט.

האיכות עולה על הכמות

עד כמה הפערים עצומים בענף פופולרי כמו הכדורגל? כאמור, הנשים מהוות רק 4% מסך שחקני הכדורגל הרשומים, בעוד שבכדורסל המצב קצת יותר טוב: כ־20%. אפילו בג'ודו, ענף שבו הנשים נחשבות לאיכותיות והישגיות יותר מהגברים, הן מהוות רק חמישית מסך הספורטאים הפעילים.
עוד עולה מהדוח כי שיעור הספורטאיות בענפים האישיים גבוה משמעותית מזה שבענפים הקבוצתיים, וזה בא לידי ביטוי במשחקים האולימפיים בטוקיו, עם המדליות של לינוי אשרם (זהב) בהתעמלות אמנותית ושל אבישג סמברג (ארד) בטאקוונדו. השיעור גבוה יותר הן בקרב הספורטאיות הקטינות (43.7% באישיים לעומת 13.2% בקבוצתיים) והן בקרב הבוגרות (28.9% ו־15.7% בהתאמה). הספורטאיות הערביות מהוות 10% בלבד מהספורטאיות הבוגרות בישראל ו־12.7% מהספורטאיות הקטינות – נתון נמוך משמעותית מחלקן של הנשים הערביות באוכלוסייה הכללית.
2 צפייה בגלריה
ח"כ סימון דוידסון
ח"כ סימון דוידסון
ח"כ סימון דוידסון
(צילום: אלעד גוטמן)
כלי מרכזי של משרד התרבות והספורט לקידום ספורט נשים הוא המבחנים לתמיכה בהתאחדויות, באיגודים, באגודות ובמועדונים ספורט. המבחנים כוללים דרישות סף מהגופים מקבלי התמיכה, חלקן נקבעו כתנאי לקבלת תמיכה וחלקן כמקדמים המשפיעים על גובה התמיכה. במבחני התמיכה נקבע רף ייצוג הולם של 30% נשים בהנהלות האיגודים וההתאחדויות. 51 איגודים כבר עמדו ברף הזה, ושיעור הנשים הכולל בהנהלות איגודי הספורט עלה מ־28% ב־2020 ל־33% בשנת 2021. המשרד מתכנן ליישם השנה את הפחתת התמיכה בשיעור של 10% מאיגודים שאינם עומדים בדרישות.
בתוכנית העבודה לשנת 2022 קבע משרד התרבות והספורט יעד להגדלת מספר המנכ"ליות של איגודים והתאחדויות ספורט ל־13 (באותו זמן היו ארבע מנכ"ליות); בתשובה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עידכן משרד התרבות והספורט כי מספר מנכ"ליות האיגודים וההתאחדויות גדל ב־2022 מ־4 ל־16, מתוך 65 איגודים והתאחדויות. מאז עזבו שלוש מנכ"ליות ומספרן עומד כיום על 13. כל זאת, לאחר שהמשרד החל לתת הטבות כספיות לאיגודים שימנו מנכ"ליות. מכאן, שהמשרד עמד ביעד שנקבע בתוכנית העבודה.

משחקות על חצי מגרש

בדיונים שהתקיימו בשנים האחרונות בוועדות הכנסת התברר כי נכון ל־2021, 95% מהשחקניות מתאמנות על חצי מגרש, וכי ברוב מגרשי הכדורגל שבהם מתאמנות השחקניות אין מלתחה (60% מהמגרשים) ואין מקום להשאיר ציוד במגרש (75%).
מבקר המדינה מצא כי משרד התרבות והספורט וההתאחדות לכדורגל לא פעלו כדי לאפשר הזדמנות נאותה לכדורגלניות בכל הגילים להתאמן ולשחק על מגרשים באופן שוויוני ומכבד, והמליץ בין היתר על הקצאה שוויונית יותר של מתקנים.