דור המשך לפיקוד: תכירו את הנינה של הרמטכ״ל הראשון של צה"ל

נעה דורי - נינתו של יעקב דורי, ממקימי צה"ל - סיימה קורס קציני חי"ר • "זה ליווה אותי מילדות - המניע המרכזי שלי הוא להמשיך את המורשת של סבא רבא שלי"

סבא רבא, רא"ל דורי. צילום: דוד אלדן/לע"מ

צה''ל עובר אצלם מדור לדור: בשעה שנעה דורי בת ה־20 תענוד היום בגאווה גדולה את דרגות הקצונה שלה בטקס סיום  קורס הקצינים, תעלה ברוחה דמותו של סבא רבא שלה, יעקב דורי - הרמטכ"ל הראשון של צה"ל וממקימיו, שדרכו הצבאית שימשה לה הכוונה והשראה. "יש לי תחושת שליחות ומחויבות שלי עם עצמי", היא אומרת ל"ישראל היום".

לדבריה, "זה ליווה אותי מילדות. גם סבי היה איש צבא והגיע עד דרגת תת־אלוף. גדלתי בבית ציוני שמבוסס על ערכים של אהבת המולדת והמדינה. גדלתי על זה שהאדמה שאנחנו עומדים עליה זה לא דבר מובן מאליו. אם לא נשמר את מה שהם השיגו והקריבו, זה יהיה אסון. זו המשימה שלנו. אני ממשיכת דרכם".

"לתת מעצמי עוד". נעה, צילום: חגית אבן חן, חוד החנית

נעה, בת שנייה להוריה, התגייסה באוגוסט 2021 כלוחמת בחיל הגנת הגבולות, המשלב יחד לוחמות ולוחמים. "זה חיל חשוב מאוד", היא מדגישה. "אנחנו נותנים ביצועים איכותיים גם כשאנחנו בנות לוחמות. זה שירות מעניין וחוויה שלא תהיה בשום מקום אחר. אנחנו מתגייסים יחד בנים ובנות מהטירונות, וכיף לראות את השילוב עם הבנים הלוחמים. אין פערים. לא רואים את זה בהרבה מקומות.

"אנחנו הלוחמות לא מרגישות שום הבדל או אפליה. תומכים ומאמינים בנו. זה לא שירות רגיל, אבל אין לנו הקלות. יש הרבה בנות שרוצות תפקידי לוחמה. יש גידול בקרב בנות שעושות שירות של לחימה. צריך להיות חזקות מנטלית ופיזית. אנחנו עושות מעצרים, מארבים וסיכול של הברחות".

הייחוס והאחריות

במהלך שירותה עברה נעה הכשרה בת שמונה חודשים של טירונות ומסלול, יצאה לקורס מ"כים ולאחר שהיתה מ"כית בבסיס האימונים החטיבתי, יצאה לקצונה. השבוע סיימה בהצלחה את ההשלמה החיילית.

כנינתו של הרמטכ"ל הראשון, החליטה נעה להיות לוחמת גם כדי להמשיך את המורשת המשפחתית הענפה שלה: "אין ספק שזה היה חלק מההחלטה שלי לצאת לקצונה", מודה בכנות הקצינה הצעירה.

"כרגע אני מסיימת את הקורס ומשובצת לבא"ח (בסיס אימונים חטיבתי) של חיל הגנת הגבולות, להכשרה של טירונים עם 8 חודשים של טירונות ומסלול. זה העתיד הקרוב. אני מקווה שאוכל לתת מעצמי עוד. אופציה של קריירה צבאית קיימת".

את מרגישה אחריות מיוחדת בשל הייחוס המשפחתי?

"זו בהחלט אחריות, אבל אני מסוגלת לקחת את זה על עצמי. זו תחושה הכי מספקת שיש, לתת כמה שאפשר למדינה ולצבא. אני משרתת את האזרחים שלנו במדינה. המניע המרכזי שלי הוא להמשיך את המורשת של סבא רבא וסבא שלי. סיום קורס הקצינים הוא אבן דרך בחיים, ואני בטוחה שאם הם היו שם - הם היו מתרגשים וגאים בי. הדמויות שלהם תמיד איתי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר