ה'ניו יורק טיימס' בכתבה מקיפה על הפופולאריות העולמית שיש לאחרונה לשיר העברי 'הבה נגילה'  

ביום שני אחר הצהריים של חודש מאי, "הבה נגילה", שיר העם היהודי המדבק, הדהד דרך מועדון החוף במונטה-קרלו, אתר נופש על הים התיכון במונקו. המוזיקה הגיעה ממקום פתוח בצד הצוק, שבו חוגגים לבושים בחליפות ושמלות רקדו במעגלים ומפיות בד הסתחררו באוויר.

כמה אנשים שעברו במקום הגיבו: "כמה נחמד שמתקיימת חתונה יהודית". אבל אחד העובדים מיהר לתקן אותם. זו לא הייתה חתונה יהודית, הוא אמר. זה היה אפטר פארטי למירוץ מכוניות הפורמולה 1 מהיום הקודם.

"הבה נגילה", שיר המושמע באופן מסורתי באירועי חיים יהודיים כולל חתונות ובר ובת מצווה, מופיע כעת במפגשים חילוניים מאוד, לא יהודים. אתה יכול לשמוע אותו באירועי ספורט, ברים ומועדונים אופנתיים, פסטיבלי מוזיקה ומסיבות פרטיות.

"זה מושמע מעת לעת כאן בסיטי פילד, במיוחד כשיש לנו נגן עוגב", אמרה ג'וליה בקסלי, דוברת קבוצת הבייסבול של מטס, באימייל.

הוא מושמע לפחות פעם אחת בסוף השבוע ב-Calissa, מסעדה יוונית ב-Water Mill, ניו יורק, המארחת דיג'ייז ומבצעים גדולים כמו סמנתה רונסון וויקלף ג'ין. "אנחנו נותנים לדי ג'יי שלנו רשימה של שירים שהיינו רוצים להכניס לסט שלהם, וזה אחד מהם", אמרה קיילי מונאגן, אחת הבעלים, וציינה שהם גם מנגנים שירים בעלי משמעות תרבותית, כמו "הריקוד של זורבה". ” ושירים של Alabina, להקה שמנגנת מוזיקת ​​עולם.

היא אמרה שהיא קיבלה את הרעיון לאחר ששמעה אותו במסעדות ובמועדוני חוף במיקונוס ובאיביזה. "עשינו מחקר, וטיילנו ברחבי הים התיכון, ושמענו את המועדונים והמסעדות המאוד אופנתיים האלה מנגנים את השיר הזה, ואהבנו אותו", אמרה. "מה שמצאנו באמת מוציא אנשים מהמושבים והריקודים הם שירים שהם מכירים".

"אפילו היו לנו אנשים שהרימו מישהו על כיסא לאחרונה", היא הוסיפה, בהתייחסה לריקוד יהודי מסורתי בשם "הורה", המושמע לעתים קרובות בחתונות לצלילי "הבה נגילה".

ג'יימס לופלר, פרופסור להיסטוריה יהודית באוניברסיטת וירג'יניה שחקר את השיר, אמר שהוא לא מופתע ש"הבה נגילה" מקבל כל כך הרבה זמן שידור היום. "זה שיר שעוסק בטרנספורמציה והמצאה מחדש, אז זה נועד להמשיך לקרות", אמר. "תמיד היו לו חיים חדשים".

השיר נכתב ב-1918 על ידי אברהם צבי אידלסון, מלחין שהאמין שהעם היהודי זקוק למוזיקה חדשה בתקופה שבה הציונות והדחיפה למולדת יהודית הלכו וצברו כוח. "הוא רצה ליצור מנגינה שכבשה את רוח העם", אמר פרופסור לופלר על השיר, שכותרתו מתורגמת מעברית ל"תנו לנו לשמוח". (מילים אחרות כוללות "נשמח ונשמח", "נשיר" ו"העיר את אחי בלב שמח") "הוא לקח ניגונים מהיהדות העתיקה, מהחסידות וטקסטים יחודיים מהתהילים, והפך אותו לפזמון הקטן והפונצ'ר הזה".

"זה הפך ללהיט לא רשמי מיידי", אמר. (מוזר, אם תרצו.) ​​קבוצות נוער יהודיות, בתוך ומחוץ לארצות הברית, אימצו את זה. בשנות הארבעים של המאה הקודמת, יהודים בתפוצות החלו לשיר אותו בעקבות השואה. "זה הפך לסמל של אושר, ולסמל של התחדשות והישרדות משמחת, וזה המשיך משם", אמר פרופסור לופלר.

הארי בלפונטה, שהיה נשוי ליהודיה, ג'ולי רובינסון, הקליט את השיר בסוף שנות ה-50, מה שהפך אותו למיינסטרים עוד יותר. "זה נתן לזה משיכה עצומה", אמר פרופסור לופלר. "אנשים התחילו לעשות גרסאות אחרות שלו". בשנות ה-90, קבוצות כדורגל אירופיות שיחקו בו באצטדיונים שלהם, ומתעמלות מזרח אירופה השתמשו בו לשגרת הרצפה שלהם. "זה כל כך קליט, וזה הדבר הזה מאוד פשוט, מאוד קל, מאוד נמצא בכל מקום", הוסיף. "בגלל כך זה מושמע במגרשי הכדור ובמשטחי החלקה על הקרח".

מוזיקאים המנגנים את זה היום מדווחים על כך שהוא משמח קהל מיידי. אלכס מגאן, דיג'יי ומפיק בן 44 מגרייפסוואלד, גרמניה, הכין רצועת מיקס מועדונים לשיר עם מארק ואן דאם, מהנדס סאונד. "שיחקתי בו באוסטרליה, גרמניה, צרפת, איטליה, אסטוניה, פולין - בעצם בכל רחבי אירופה", אמר. "התקליט באמת תופס את האנשים, והם אוהבים את זה".

העיתוי עשוי להיראות מפתיע, בהתחשב במספר העולה של תקריות אנטישמיות. "אנחנו חיים ברגע מוזר שבו במדינה הזו בפרט, אבל גם באירופה, יש אנטישמיות גואה", אמר פרופסור לופלר. אבל מחקרים גם מראים, אמר, שהאמריקאים אוהבים את דת היהדות, והתרבות היהודית היא פופולרית. "אני חושב שה'הבה נגילה' היא השתקפות מעניינת של זה", אמר. "אנשים בכל מקום ובכל פעם שרים יחד", הוסיף.

במאי, בריאן סנט ג'ון, 35, שמוביל להקה מניו ג'רזי בשם להקת בריאן סנט ג'ון, מצא את עצמו מנגן את "הבה נגילה" במהלך הופעה במקרה. "אנחנו מנגנים את השירים האלה של Grateful Dead, ובדרך כלל כדי לעבור משיר אחד למשנהו, אנחנו מתגרים בלחנים אחרים, ופתאום התחלתי לעשות את הלחן של 'הבה נגילה'", אמר מר סנט ג'ון, שהוא לא יהודי. "החבר'ה האחרים תפסו, וקיבלנו תגובה כל כך טובה מהקהל, החלטנו שאנחנו בהחלט עושים את זה שוב".

הם חזרו על אותה הופעה במהלך פסטיבל מוזיקה במהלך סוף השבוע של יום הזיכרון. "כולם בניו ג'רזי היו לפחות בחתונה יהודית, אז זה מעורר תגובה מכולם", אמר. "הם היו קצת מבולבלים למה אנחנו זורקים את השיר היהודי הזה בן 100 פלוס לשירי Grateful Dead שלנו, אבל הם התחילו למחוא כפיים". מר סנט ג'ון אמר שהלהקה תשקול לנגן אותו כשיר עצמאי. "למה לא?" הוא אמר. "אני אשחק כל דבר שירגש אנשים".

עבור חלק מהיהודים, שמיעת "הבה נגילה" מחוץ להקשרה גורמת להם להרגיש נוסטלגיים או גאים. מארי סלומה, 36, אוצרת אמנות בברוקלין, נהגה לשמוע את זה בשז ז'ורז', מערת יין שאותה פקדה כשגרה בפריז. "כולם פשוט היו עושים את המעגלים הקטנים האלה למרות שהבר היה כל כך צר ומחבקים ומאושרים", אמרה. "השיר הוא פשוטו כמשמעו על שמחה וריקוד. זה היה פשוט כל כך כיף."

גב' סלומה, שהיא יהודייה, נמצאת בנקודה בחייה שבה אין לה כל כך הרבה חתונות יהודיות או בר או בת מצווה ללכת אליהן, אז היא תשמח לשמוע את השיר במסגרות נוספות, אפילו חילוניות. "אני אוהבת את הרעיון שאנשים רוקדים זה לצלילי שירים תרבותיים של זה", אמרה. "זו דרך לחלוק קצת ולהתכנס".

אבל פרופסור לופלר יכול להבין מדוע יהודים אחרים עלולים להדהים. "אני כן חושב שכשאני שומע אותו מושמע בכל ההקשרים האקראיים האלה זה כן מרגיש כמו טריוויאליזם, ויש שם אלמנט של לעג", אמר. "זו גישה פרשנית כלפי תרבות המיעוט הזו וקבוצת אנשים".

עם זאת, הוא מעודד אנשים לזכור שזה סימן לכך שהשיר זוכה להערכה ולאהבה. "אני חושב שכל תרבות גם רוצה לשמר את הזהות והייחודיות שלה וגם להיות מוערכת על ידי העולם", אמר. "אני כן חושב שאידלסון יתלהב מכך שהיהודים נותנים משהו לעולם".

https://www.nytimes.com/2023/06/24/style/hava-nagila-bars-clubs-sports-events.html