שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, התייחס היום (ה') בוועידה הלאומית לבנייה ותשתיות של התאחדות הקבלנים בוני הארץ באילת למשבר הדיור, וטען כי "יש פער גדול בין הרצוי למצוי. צריך לפרק את רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), צריך יותר יזמים שישווקו ושהמדינה לא תספסר בקרקע. כשהמדינה מספסרת בקרקע, היא מעלה את המחיר, לא הגיוני שהיזמים ישוועו לקרקעות".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
עוד לדבריו, "ראש הממשלה תומך בכך וביקש ממני להוביל מהלך שיקדם את זה, הצעתי שאת התחום הזה יעבירו למשרד שלנו". לדברי מקורבים לראש הממשלה הדברים שאמר השר ברקת נאמרו שלא בידיעת ראש הממשלה והם אינם על דעתו.
3 צפייה בגלריה
ניר ברקת
ניר ברקת
ניר ברקת
(צילום: נחום סגל)
מנכ"ל משרד הכלכלה ולשעבר מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, אמנון מרחב, התייחס גם הוא לקריאה של השר ברקת לפרק את רמ"י: "השוק הישראלי ריכוזי מדי, גם בתחום מקרקעי ישראל. רמ"י פועלת במודל משנת 1960 כשהיה צריך אולי גוף ריכוזי. אבל המדינה גדלה ואי-אפשר שגוף אחד ינהל את כל קרקעות המדינה. זה מודל ייחודי, אני לא מכיר עוד מודל כזה אולי חוץ מבקובה".
מרחב הוסיף: "אני עוד לא רואה תוכנית סדורה של המדינה לפתרון משבר הדיור, הגידול באוכלוסייה לא עוצר ואנחנו שיושבים בממשלה חייבים להיות מודאגים מכך שהיצע הדירות קטן. אם הייתי בצוות של רמ"י הייתי דוחה את תשלומי הקרקע לקבלנים, כי אנחנו רואים כמה עלות המימון מעיקה עליהם. אין סיבה לשלם למדינה במזומן על הקרקע, כשהמדינה מושכת את הקבלנים שלוש-ארבע שנים ולפעמים יותר באישורי תב"ע (תוכנית בניין עיר) ועד שמוציאים היתרי בנייה".

ברקת: "אינפלציה? תנודות קטנות, זה לא מעניין"

כמו כן, ברקת התייחס למשבר האינפלציה ולהיחלשות השקל בחודשים האחרונים, וטען כי "בשבוע שעבר הייתי בארה"ב, נפגשתי עם יו"ר בנק גולדמן זאקס, עם מנכ"לית נאסד"ק, עם כולם דיברתי על הכלכלה הישראלית והתרשמתי שיש התלהבות גדולה מאוד מהתעשייה שלנו. גם בענף ההייטק רוצים לחזור לעבוד. אל תסתכלו על התנודות הקטנות, זה לא מעניין. יש כסף חכם וכסף טיפש. כסף טיפש הולך עם הרוח, כסף חכם מסתכל על היתרון היחסי של מדינת ישראל ועל כך שכולם רוצים לעשות איתנו עסקים".
באשר למהפכה המשפטית, אמר ברקת: "הציפייה שלי מכולם היא לכבד את ההפגנות. אני מכבד את האנשים שמפגינים, אבל אסור לחצות קווים. אני מופתע מהחברים באופוזיציה - לחסום כבישים זה לא לגיטימי. אני לא מכיר ליכודניק אחד שרוצה דיקטטורה, כולנו רוצים דמוקרטיה".
על יוקר המחיה אמר: "אנחנו רוצים לפרק את המונופולים, במדינת ישראל זה תהליך שייקח זמן, אני מודה. אנחנו רוצים לעודד תחרות, להפחית רגולציה ולאפשר למוצרים נוספים להגיע לארץ.
ברקת הוסיף: "אני רק חצי שנה בתפקיד, פעם ראשונה שר בממשלה. אני בא מהמגזר העסקי, אני מבין איך זה עובד, אני לא חייב לאף אחד שום דבר. לא מפחידים אותי איומים פוליטיים ואני אעשה מה שטוב לשוק התחרותי במדינת ישראל. איימו עליי שאני אשלם מחיר פוליטי אם אמשיך במהלכים שאני מוביל והחלטתי שאני ממשיך להוביל אותם. שר האוצר שותף שלנו במהלך הזה".

מנכ"ל רמ"י: "אמירות חלולות ונבובות"

מנכ"ל רמ"י, ינקי קוינט, התייחס לקריאה של ברקת ואמר כי "האמירות על פירוק רמ"י חלולות ונבובות. בדרך כלל מי שלא מצליח בתפקידו או נכשל בתפקידו אומר - בואו ונפרק את רמ"י. אנחנו שיווקנו בשנתיים וחצי האחרונות מעל 275 אלף יחידות דיור".
3 צפייה בגלריה
יעקב (ינקי) קוינט
יעקב (ינקי) קוינט
מנכ"ל רמ"י, יעקב (ינקי) קוינט
(צילום: אלכס קולומויסקי)
קוינט התייחס לסערה סביב הקמת קרן הארנונה והודה כי היא גרמה לרמ"י לקונפליקט עם השלטון המקומי. הוא תיאר את הצעדים שנוקטת הרשות להתמודדות עם משבר הדיור: "אנחנו מנסים להגדיל את השיווקים למרות האתגר מול הרשויות המקומיות. הורדנו את מחיר המינימום במכרזים ל-15%. פרסנו תשלומים במכרזים בפריפריה. בדיור להשכרה אנחנו מנסים לשנות תמהיל, לדחוף לערבויות מדינה כי זה שוק חשוב וננסה לתמרץ אותו".
מוקדם יותר גם ח"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, התייחס למשבר הדיור ומתח ביקורת על התנהלות משרד האוצר: "משרד האוצר זה משרד חזק מאוד שמנהל את העניינים, אבל יש שם קיבעון מסוים. הם עושים דברים טובים ויש שם אנשים מוכשרים אבל כשהשליטה אצלם - האג'נדה היא אותה אג'נדה. במשברים כמו משבר הדיור צריך לחשוב מחוץ לקופסה. כשהצעתי תוכנית בסגנון 'מע"מ אפס' בפריפריה כדי שתהיה היתכנות כלכלית לבנייה, התנהגו באוצר כאילו פגעתי בבית המקדש", אמר ח"כ אשר.
ח"כ אשר התייחס לדרמה אתמול בכנסת: "האירוע אתמול לא תורם ומסיט אותנו מהעבודה ויש עבודה. יצאתי מאושר אתמול? ממש לא. לא יודע אם מישהו יצא מאושר. יש לי הרבה ביקורת, גם בכנסת. אנחנו בסך הכול חצי שנה מהרכבת הממשלה. אל תחפשו אשמים, לא תמיד כל הפוליטיקאים אשמים". כשנשאל על תקציב המדינה אמר אשר: "אני לא למדתי ליבה אבל אני יודע לקרוא תקציב. אתם יודעים לדבר על תוספות בתקציב. אני לא מפחד מלתת ביקורת על נגיד בנק ישראל, שאני מכבד אותו, אבל צריך לעזור לאנשים לשלם משכנתאות".
מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנשטרן, ציין שלא היה ממשיך את תוכנית מחיר למשתכן ואמר: "הגדלת ההיצע זו המשימה המרכזית שלנו. נאמרו פה אמירות על פירוק רמ"י - שיציגו חלופות. אנחנו נמשיך לשווק מכרזים לבניית דירות באזורי הביקוש כדי לשחוק את הקרקע. העברנו החלטה במועצת מקרקעי ישראל במסגרתה אי-אפשר לדגור על הקרקע ולספסר אותה. בחצי השנה האחרונה היו לנו לא מעט חילוקי דעות עם שר האוצר לגבי תוכנית הדיור, אבל אנחנו רואים את האור בקצה המנהרה. צריך לקחת בחשבון שלאוצר יש עוד דברים חשובים חוץ מהדיור. גייסנו מיליארד שקל, חלקו מתקציב המדינה וחלק מתקציבי השיכון לטובת פיתוח הפריפריה. אני לא שם לב שאנחנו דואגים לחרדים יותר מבחינת הדיור, החלום שלי שזה יהיה 'נון אישיו' (לא בעיה - ה"צ)".
יו״ר השדולה לבנייה ודיור, שר השיכון לשעבר ח"כ זאב אלקין טען מנגד: "אנחנו נמצאים במשבר קשה בענף הבנייה ואף אחד בממשלה לא מתייחס לזה. בדקתי את כל מכרזי רמ"י שנסגרו מ-01.01.23 עד היום, הנתון הוא מזעזע: כמעט 50% מהדירות שיצאו למכרזים, המכרזים בוטלו או לא נסגרו כי לא הוגשו הצעות. המשמעות היא מחסור קשה בהיצע הדיור בשנים הבאות, שוב עליית מחירים ובמקביל ירידה דרמטית בהכנסות המדינה בשנה הזאת שתגרור גרעון וקיצוץ דרמטי בתקציב. חייבים תוכנית חירום ממשלתית ומיד. תתעוררו".

רגב: "המטרו לא שייך לעניין הדיור"

שרת התחבורה מירי רגב, שנכחה גם היא בכנס, אמרה: "המטרו לא שייך לעניין הדיור. הוא שייך לנושאים אחרים. המטרו נמצא בשלב תכנון, ולא בהתקדמות. כי אמרתי חד וברור. עד שלא נחבר את מדינת ישראל קריית שמונה עד אילת לא יהיה מטרו. למדינה יש 'איקס' משאבים. אז כרגע יש שלושה רק"לים שאמורים לעבוד במטרופולין דן. אני מאוד מקווה שהקו האדום בקרוב יפעל.
3 צפייה בגלריה
מירי רגב
מירי רגב
מירי רגב
(צילום: עוד צלמים)
"כמובן שהמטרו נמצא בשלב תכנון. והתכנון ממשיך כרגיל. לא עצרנו את זה. שמנו שמונה מיליארד שקל על תכנון המטרו. יש בעיות עם כמה ערים שרוצות שהרכבת תגיע גם אליהם. זה עדיין בתכנון ועבודה. אבל כשתהיה החלטה מסודרת של רכבת לאילת וקריית שמונה יהיה מה לדבר על המטרו", אמרה שרת התחבורה.
עוד לדבריה, "הפקקים עולים למדינה 40 מיליארד שקל בשנה. בהשקעה של חצי מזה בתחבורה ציבורית, ברכבות קלות, היינו מטפלים בגודש, מונעים את ההפסד לכלכלה וגם מורידים את תאונות הדרכים".