זייפני השמאל

בשנות ה־60 וה־70 בער בעולם "השמאל החדש". היום אנחנו יודעים שהוא לא היה אלא מסיבת הכנה לעליית הימין הניאו־ליברלי בשנות ה־80 בארצות ה"מערב" וקבוצות עידוד מטופשות או זדוניות לרוצחים כמו מאו בסין, פול פוט בקמבודיה, קסטרו בקובה ומפלצות "אנטי־אימפריאליסטיות" אחרות. כיום הוא לא יותר מעיסה נוסטלגית רופפת, בעלת אחיזה בנוסחים אקדמיים חסרי תוקף במדעי החברה והרוח. הוא לא הותיר שום רישום ממשי בחיים החברתיים. ה"שמאל" ההוא לא קידם אותנו לשום הישג חברתי.

אבל בעצם נותרה לו שארית מזיקה מאוד - "שמאל" פרוגרסיבי מזויף שאינו אלא תחפושת בשירותן של השכבות השליטות בחברה המערבית, לרבות ישראל. המונח "שמאל" כיום, בעולם המערבי וישראל בתוכו, משמש ללא יותר מהסוואה לטשטוש השליטה של אליטות ותיאורה במונחים של שחרור וקדמה. למשל, באמצעות שליטה אליטיסטית במערכת המשפט ה"מתקדמת" ומתקפה על נציגי ציבור באשר הם.

דוגמה נוספת, שגם ממנה אנחנו סובלים בישראל: "פוליטיקה של זהויות" סכסכנית, "הפרד ומשול" מבית מדרשו של השמאל החדש־ישן, לשם נטרול ההתנגדות לשליטתם של בעלי זכויות יתר. מבחינה ביוגרפית, אנשים שעולמם הרוחני עוצב במושגים הדלוחים של "השמאל החדש" בשנות ה־70 או חניכיהם על גלגוליהם השונים, מאכלסים את השורות של מה שמוכתר בגניבת דעת בעולם המערבי וגם אצלנו בכותרת "שמאל מתקדם", שאינו אלא אליטיזם דורסני.

מה "שמאל", למשל, באורני פטרושקה ובשאר ברוני הייטק ישראלים העומדים היום מאחורי "המחאה" ותומכים בשתלטנות המשפטנים? הם אינם אלא תאומיו הישראלים של לוחם השמאל הנודע וספקולנט המטבע ג'ורג' סורוס. איך ייתכן שאנשים הרואים עצמם אנשי שמאל הולכים כמו כבשים בעדר שמצעיד חלילן כמו אהוד ברק שלנו, נקי הכפיים?

איך קורה שפרסומאים עשירים כמו אילן שילוח, ויחצנים אלימי לשון כמו ה"אסטרטג" רונן צור, נחשבים לרוזות לוקסמבורגיות לפחות? מה סוציאליסטי כל כך בהסתה פרועה נגד שכבת העניים הקרויה "חרדים"? במה היא שונה מהסתה נגד ערבים? איך ביטאון הימין החברתי הקיצוני "דה מארקר" נחשב כאן לביטאון המחתרת השמאלית? איך בעלי ההון והעשירים מכונים בישראל "שמאל"? מה מוליך אחריהם להפגנות בעיניים עצומות אנשים הרואים עצמם שמאל חברתי באמת ובתמים, בדגש על "תמים"? ועוד לא אמרנו דבר על ה"אחים לנשק" ובכירי הביטחון לשעבר, שלמרות הזקנה שקפצה עליהם מפלסים את דרכם להצטרף אל כוחותיו של צ'ה גווארה בהרי האנדים.

מה בכלל המשמעות של המושג הזה, "שמאל"? ומוטב לברר: מה הוא אמור להיות, כדי להבין את המניפולציה שעשו בתודעתנו אנשי השמאל המזויף הנושאים את שמו לשקר. שמאל דמוקרטי (להבדילו מעיוותים דיקטטוריים) הוא מונח הבא לציין את התפיסות הגורסות שהחברה אינה רק "התפתחות טבעית", אלא היא גם תולדת פעולה מאורגנת ומתוכננת, שאנשים ריבוניים יכולים לעצב אותה בהתאגדויות פוליטיות. בדרך כלל ההתאגדויות האלה מכוונות לטפח בחברה שוויון, שיתוף וחירות באמצעות פוליטיקה של נציגים. אפשר להבין את המושג גם בהנגדה לימין הדמוקרטי (להבדיל גם אותו מעיוותים דיקטטוריים), המבוסס על הטלת ספק חשדנית ביכולת של בני האדם לעצב את החברה על פי תוכנית ערכית ובאמצעות נציגים, ולכן נוטה לשמרנות, הנחשבת ערובה נגד גלישה לדיכוי.

כשמבינים מה אמור להיות שמאל לאמיתו, אפשר להבין את עומק ההטעיה שבגיוס המושג להגנת אליטיזם של משפטנים, שאינו מתיישב כלל עם שוויון, שיתוף או חירות. ריבונות האזרחים באמצעות נציגיהם היא הקרקע ששמאל חייב לצעוד עליה. אנשי שמאל כנים המתגייסים להפגנות של פטרושקה פועלים נגד עצמם. דברים כאלה נגמרים בדיכוי.