החיסון נגד קורונה לא הציל ''אלפי חיים'' בישראל - ושוודיה מוכיחה זאת  

במאמר שפורסם ב- Lancet Infectious Diseases , טענו האס ועמיתיו כי חיסון פייזר מנע למעלה מ-5,000 מקרי מוות בישראל ברבעון הראשון של 2021, במהלך גל קוביד שחפף לקמפיין החיסונים הראשון (איור 1) .
אראה כאן שטענתם שקרית. אם בכלל נמנעו מקרי מוות, המספר רחוק מהערכתם - בלתי ניתן לזיהוי בסטטיסטיקה של תמותה.
איור 1
יש יותר מדרך אחת להראות את הכזב של טענות לגבי יתרונות חריגים של חיסוני קוביד. אני אסתמך על נתונים השוואתיים משוודיה. המדינה שהראתה לעולם את חוסר התוחלת של סגירות ומנדטים מסכות תוכיח את עצמה שוב.
הן ישראל והן שוודיה התמודדו עם גל קוביד גדול בחורף 2020-2021, אך העיתוי נדחה בכחודש (איור 2). בשוודיה החל גל התמותה בנובמבר והגיע לשיא בסוף דצמבר, ואילו בישראל גל התמותה החל בדצמבר והגיע לשיא בסוף ינואר. גלי מקרה (לא מוצג) מוזזים שמאלה בכשבועיים.
כדי לאפשר השוואה הוגנת, אבחן תמותה בתקופה של חמישה חודשים המכילה את גל התמותה המלא בשוודיה: נובמבר 2020-מרץ 2021.
איור 2
בניגוד לישראל, שוודיה חוותה את גל החורף ברובו ללא חיסון. עד לשיכוך גלי התמותה, בסוף מרץ 2021, רק 10% מאוכלוסיית שוודיה קיבלו לפחות מנה אחת של חיסון קוביד לעומת 55% מאוכלוסיית ישראל. בסוף פברואר המספרים היו 5% ו-50% בהתאמה.
אוכלוסיית שוודיה גדולה במעט מזו של ישראל (10.4 מיליון לעומת 9.2 מיליון), אך בכל הנוגע לתמותה, ההבדל העיקרי הוא גודל האוכלוסייה המבוגרת (מעל גיל 65). הוא גדול בערך פי שניים בשוודיה: שני מיליון לעומת מיליון. כתוצאה מכך, התמותה מכל הסיבות בשוודיה הייתה פי 2-2.5 מהתמותה מכל הסיבות בישראל (איור 3). בשנים האחרונות היחס היה יציב במהותו, מעט מעל 2. הערך של 1.9 ב-2019 משקף תמותה נמוכה במיוחד בשוודיה לפני המגיפה.
איור 4 מציג את המספר המצטבר של מקרי מוות מקוביד המדווחים בכל מדינה, בתחילת ובסוף תקופת העניין, יחד עם אחוז האוכלוסייה שקיבלה לפחות מנה אחת של חיסון קוביד בארבע נקודות זמן. הגרפים מוצגים בסולם יומן, אשר לוכד חזותית שינויים, או חוסר שינויים, ביחס בין מספר ההרוגים: כאשר העקומות נראות מקבילות, היחס נשמר. אם ישראל הייתה טובה יותר משבדיה, העקומות היו צריכים להתפצל. הם לא.
בתחילת נובמבר 2020, יחס התמותה מקוביד היה 2.3 (5,995÷2,569). בסוף מרץ 2021, זה היה 2.2 (13,583÷6,205). בין לבין, היחס היה 2.1 (7,588 מקרי מוות מקוביד בשבדיה לעומת 3,636 בישראל). זה בדיוק יחס התמותה האופייני לשוודיה לעומת ישראל בשנים האחרונות.
האס ועמיתיו טוענים שישראל הייתה צריכה לראות למעלה מ-8,000 מקרי מוות מקוביד בהיעדר חיסון (איור 1), מה שמרמז על למעלה מ-16,000 מקרי מוות מקוביד בשוודיה לא מחוסנת ויחס תמותה צפוי של כ-4. מספר מקרי המוות בפועל בשוודיה היה 7,588, וה- יחס התמותה היה 2.1, כפי שראינו זה עתה. היכן העדויות לכך ש-5,000 מקרי מוות נמנעו בישראל המחוסנת, אך 10,000 מקרי מוות לא נמנעו בשבדיה (פי שניים, באופן יחסי)? אין כאן.
מקרי מוות מקוביד שדווחו היו נתונים לסיווג שגוי . הן בישראל והן בשבדיה, מקרי מוות רבים עם קוביד נספרו כמקרי מוות מקוביד. אז בואו נבדוק, בשלב הבא, תמותה מכל הסיבות בתקופה הרלוונטית. האם יש עדויות לאלפי מקרי מוות שנמנעו בישראל, אבל לא בשוודיה?
איור 5 מציג את מספר מקרי המוות מכל הסיבות בשתי המדינות בין נובמבר למרץ בשני העשורים האחרונים (תמותת חורף). שוב, היחס נשמר בשנים האחרונות: בערך פי שניים מקרי מוות בשוודיה מאשר בישראל בתקופה של חמישה חודשים.
כפי שמוצג בגרף העמודות מימין, יחס זהה (1.9) נשמר בין נובמבר 2020 למרץ 2021: 43,954 מקרי מוות בשבדיה לעומת 22,830 בישראל. אם מסע החיסונים בישראל מנע 5,000 מקרי מוות, היחס היה צריך לעלות מנקודת התחלה של 2 לכ-2.3, מכיוון שמספר מקרי המוות בשוודיה הלא מחוסנת היה צריך להיות גבוה יותר באלפי 'מקרי מוות לא נמנעים'. היכן ההוכחות, בתמותה מכל הסיבות, לכך שמדינה מחוסנת מאוד הצליחה יותר ממדינה ברובה לא מחוסנת? שוב, אין כאן.
לבסוף, הבה נשווה תמותה עודפת באותה תקופה (איור 6). שימו לב, ראשית, שהיחס בין מקרי המוות הצפויים בשבדיה לעומת ישראל הוא, שוב, קרוב ל-2 (40,000÷21,000), תוך שימוש בהנחות עצמאיות לגבי מקרי מוות צפויים.
משרד הבריאות הישראלי העריך 9.5% תמותה עודפת בתקופה של ארבעה חודשים (ללא נובמבר 2020), בדומה לאומדן השמרני ביותר שלי (8.9%), שכללה את נובמבר. אם נמנעו 5,000 מקרי מוות, התמותה העודפת באותה תקופה - בהיעדר חיסון - הייתה צריכה להיות מעל 30%! אבל התמותה העודפת בשוודיה הייתה זהה במהותה לישראל (פחות מ-9%).
לא משנה באיזה מדד משתמשים כדי להשוות את שבדיה לא מחוסנת עם ישראל המחוסנת - מדווחים על מקרי מוות מקוביד או על מקרי מוות מכל הסיבות - אין שום דבר שמצביע על סטייה מהדפוס הרגיל של תמותה השוואתית בשתי המדינות: פי שניים מקרי מוות בשוודיה. אם לשפוט על פי עודף תמותה, מניין ההרוגים של גל קוביד החורף היה זהה. אי אפשר ליישב את הנתונים הללו עם אלפי מקרי מוות שנמנעו בישראל על ידי חיסון פייזר.
הסגרות היו חסרות תועלת ומזיקות , מנדטים למסיכות היו חסרי תועלת, חיסוני קוביד היו מועילים במידה שולית , חסרי תועלת, או גרוע מכך , ומחקרים משפיעים על יעילות החיסון מכילים לפחות פגם מרכזי אחד , וכנראה יותר .
אמיתות אלו יהפכו לידע נפוץ כאשר מדעני קוביד עכשוויים שטופי מוח יוחלפו בדור חדש של מדענים עם מוחות סקרנים. לאחר מכן, תפקידם של סוציולוגים יהיה להסביר כיצד שקר גס, כמו זה שנדון כאן, הגיעו לדפי כתבי עת רפואיים בתקופת קוביד.