ועידת האקלים של המדינה: אבי בן-אסאייג, מנכ"ל קבוצת אסם-נסטלה
(צילום: שמוליק דודפור, סיני דוד)

"ייצור החלבון מהווה את עיקר הפליטות במקטע החקלאי, ומדינת ישראל היא מדינה מובילה בכל העולם בפיתוח טכנולוגי לחלבון אלטרנטיבי. רשות החדשנות עושה עבודה מצוינת, אבל הייתי מכפיל את התקציבים שלה, כדי שיהיה יותר. חסרים אנשי טכנולוגיה במדינת ישראל, חסרים ביוטכנולוגיים, חסרים מדענים ופה זה יהיה נכון אם הממשלה תשקיע יותר באקדמיה, גם במחקרים האקדמיים אבל גם באפשרות לייצר או להביא או להכשיר יותר ויותר טכנולוגיה, כדי לפתח את התחום הזה". את הדברים אמר מנכ"ל קבוצת אסם-נסטלה, אבי בן אסאייג, בוועידת האקלים של ynet ו"ידיעות אחרונות".
בן אסייאג התייחס לפליטות גזי חממה בתעשיית המזון, ואמר כי "תעשיית המזון בהחלט לא נמנית על התעשיות שפולטות הכי הרבה גזי חממה, אבל תהליך הפקת המזון מראשיתו ועד סופו אכן מהווה כ-25% מהיקף הפליטות העולמיות. למה זה קורה? הפקת מזון או ייצור מזון מכיל בתוכו את המקטע החקלאי, המקטע התעשייתי, השינוע התחבורה וכמובן החלק האחרון של הצרכן. המקטע החקלאי מהווה בערך כ-70% מהיקף הפליטות. זה נובע מגידול שדה, חלבון לסוגיו השונים, חלבון חלב, בשר וכיוצא בזה. הוא מהווה את החלק המרכזי בפליטות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
1 צפייה בגלריה
ועידת האקלים של ynet ו- "ידיעות אחרונות"
ועידת האקלים של ynet ו- "ידיעות אחרונות"
ועידת האקלים של ynet ו- "ידיעות אחרונות"
(צילום: אביגיל עוזי)
"התעשייה עצמה, החלק התעשייתי, מהווה בסך הכל 20% והאריזות מהוות כ-10% מהיקף הפליטות הכולל. אנחנו כמובן פועלים לאורך כל שרשרת הערך כדי להביא לפתרון הבעיה הזו. תעשיית המזון חייבת לספק פתרונות עכשוויים וגם פתרונות עתידיים, לצד ההפחתה בהיקף הפליטות. אוכלוסיית העולם גדלה, צורכי התזונה גדלים גם כן, הביקוש לחלבון בעיקר בשר וחלב שמהווה את עיקר הפליטות הולך וגדל ועם כך גם הפליטות שהתעשייה הזאת מייצרת. אנחנו לא יכולים לומר, 'החקלאות זה לא אנחנו. אנחנו רק יצרנים רק תעשייתיים'.
"לכן, קבוצת נסטלה העולמית ואסם נסטלה במדינת ישראל מציבים את יעד ההפחתה מההתחלה ועד הסוף. ב-2018 ישבנו וגיבשנו אסטרטגיה אקלימית לקבוצה שלנו, לפיה בשנת 25 אנחנו נפחית את היקף הפליטות ב-20%, בשנת 2030, שזה לא עוד הרבה זמן, בכ-50% וב-2050 נגיע ל-0% פליטות. איך עושים את זה? זאת שאלה מאוד-מאוד חשובה. קודם כל מדובר בהרבה מאוד כסף. קבוצת נסטלה בעולם משקיעה מיליארדים רבים של דולרים ואנחנו כאן במדינת ישראל משקיעים מאות מיליוני שקלים כדי לגרום לדבר הזה לקרות.
"צריך הרבה מאוד כסף ולא רק כסף פרטי. נדרש כאן כסף ציבורי בעיקר כדי לטפל בתשתיות. איזה תשתיות אנחנו צריכים? תשתיות מחזור, למשל. אני יכול לעצב את כל האריזות שלי שתהיינה בנות מחזור, אבל אם לא תהיה תשתית מחזורית במדינת ישראל לא ניתן יהיה למחזר, ואז ברכה לבטלה. תשתית לחשמל סולרי, זה באמת אתגר מאוד גדול. יש הרבה מאוד אתגרים שהם תשתיתיים שממשלות חייבות להתערב בהם, אבל זה לא רק זה. יש גם את עניין ההשקעה בטכנולוגיה שהיא חשובה מאוד, כאמור".
בן אסייאג המשיך ואמר כי "למדינת ישראל יש הזדמנות שהיא הרבה יותר גדולה מהגז הטבעי שמצאנו בים התיכון. יש כאן הזדמנות להיות מובילה טכנולוגית ומבחינת ייצור של חלבון אלטרנטיבי. שמענו על remilk, שמענו על believer, הרבה מאוד חברות שמפתחות יכולות לייצר חלבון בשר וחלב במפעלים באמצעות פרמנטורים, ביו-ריאקטורים ועוד ועוד, חברים, ככל שנדע להשקיע בתעשייה הזאת את הכספים הנכונים, מדינת ישראל מייצרת יתרון יחסי, כן בשר אלטרנטיבי, חלב אלטרנטיבי, יכול להיות מיוצר ומיוצא לכל מדינות העולם מפה, ממדינת ישראל.
עוד סיפר בן אסייאג כי "בימים אלו נבנה מפעל טבעול החדש. טבעול, מפעל שקיים למעלה מ-40 שנה בצפון. כדוגמה, היקף הפליטות של המפעל החדש יהיה נמוך ב-60% ביחס להיקף הפליטות של המפעל הקיים. איך זה קורה? תהליכי ייצור חדישים, אנרגיות מתחדשות, מערכות קירור חדישות, כל השכלולים הטכנולוגיים האלו מאפשרים לנו להשיג יעד שכזה. ליד זה, אנחנו פועלים לכך שכל האריזות שלנו תהיינה בנות מחזור עד 25. נכון להיום, 75% מהאריזות שלנו הן בנות מחזור. דיבר המנכ"ל על הטמנה של פסולת בניין - גם לתעשייה יש פסולת. אז אנחנו כבר משנת 2021 לא מטמינים יותר פסולת. זה או למחזור, או לשימושים אחרים".
איך הופכים את המטרה הזאת ללחץ ציבורי שיביא למימוש המדיניות הזאת שבסוף תעזור לכולנו? "זו שאלה מעניינת, איך לוקחים את הצרכן הישראלי והצרכן בכלל בעולם ומניעים אותו לעבור מבשר הפרה לבשר שגדל בביו-ריאקטורים? אתגר מאוד גדול. לממשלות אגב יש תפקיד בדבר הזה. בחלק ממדינות העולם מתחיל להיות מוטל מס פחמן. מס הפחמן, ככל שיוטל על אותם מקורות שמזהמים יותר, הרי שזה ייצר יתרון יחסי לאותם חלבונים שלא מזהמים. אז אנחנו נראה תנועה לכיוון השני.
"הדור הצעיר מאוד מסתכל על העשייה גם החברתית, גם התזונתית וגם הסביבתית. דור ה-Z שאנחנו מכנים בתעשייה, הוא דור שבהחלט מתעניין ורוצה לדעת שלחברות ולמותגים מאוד אכפת. המותגים שלנו פועלים יום-יום כדי לוודא שכולם יהיו ניתנים למחזור. אנחנו מנסים להעביר באמצעות המותגים מסרים מכוונים לקהל הישראלי, וכמובן לכוון ולהדריך בכל מה שרק ניתן. אני כן מאמין בצרכן הישראלי, זה תהליך אבולוציוני אבל אנחנו נראה יותר ויותר חברות נעות לכיוון הזה".