עירום ופרובוקציה שלא לצורך: הסדרה הזו היא לא "אופוריה" החדשה

לדרמה החדשה של HBO "איידול", לא היה שום סיכוי להתחבב על מבקרי טלוויזיה. הברדק שהתרחש מאחורי הקלעים לאורך העבודה עליה הסיט את הדיבור סביב הסדרה לכיוונים מטרידים, כשנודע כי במאית הפרויקט פוטרה (אחרי שהספיקה לצלם בערך 80 אחוז מששת הפרקים) מכיוון שצוות היוצרים, סם לוינסון ודה וויקנד, לא אהבו את המבט הנשי שדרכו בחרה לספר את העלילה שהרכיבו.

וככה לוינסון השנוי במחלוקת - שחתום על הסדרה המצליחה "אופוריה" - התנדב להתיישב על כיסא הבמאי. צילמו מחדש, שינו, בחשו, ניפחו את ההוצאות לממדים אסטרונומיים, ולמרות זאת - לפי פרק הבכורה שיצא השבוע, נדמה כי השינוי שאב פנימה את שלל הרעות החולות ואת הפרובוקציה בגרוש שהיוצר היהודי התמחה בהן בלהיט הטלוויזיוני הקודם שלו.

תוסיפו לסאגה פרסומים בתקשורת על יחסי אנוש רעילים ועדויות על ניצול והתעמרות של לוינסון בסט הצילומים של "אופוריה" - ותבינו למה "איידול" לא יכולה להיקרא "אופוריה" החדשה, ומדוע בינתיים היא רק מעוניינת לרכך את הביקורות הארסיות שמוטחות בה מאז השקתה.

אולי כתוצאה מאותו זיגזג הפקתי בין נקודות מבט גבריות ונשיות, "איידול" נפתחת בצורה מבלבלת. לאורך כ-20 דקות היא מתפרצת כמו סאטירה שנונה וסוחפת, מתארת בחוכמה אווירה מורכבת ורעילה על סט צילומים של זמרת פרובוקטיבית שמקדמת העצמה נשית, בזמן שהיא בובה על חוט שנשלטת בידי תעשייה שלמה.

רצף ההתרחשויות מתעסק בטרנדים ובפרובוקציות, נוטף ביקורת על תעשיית הבידור, מציף קונפליקטים בענייני עירום וחשיפה, נובר בבעיות נפשיות ומרפרר לבריטני ספירס. ואז, בבת אחת, הנרטיב מתהפך.

לפתע נכנסת לסיפור דמות נכלולית המייצגת גבריות רעילה קלאסית (בגילומו של המוזיקאי דה וויקנד) ולוקחת שליטה על הנרטיב. אט אט הצבעים האדומים משתלטים על הפריים כמו דגלים אדומים שמונפים בזה אחר זה, ופתאום הגבר החזק יודע הכי טוב איך לעצב כרצונו את מלכת הפופולרי התעשייתית, ומעביר לה תהליך הסגברה מזורז, שבסופו היא נכנעת לו טוטאלית.

זה לבטח מסביר למה השחקנית הראשית, לילי רוז דפ (בתם של ג'וני דפ הידוע לשמצה ושל ונסה פאראדי), מוצאת את עצמה כמעט עירומה לאורך הפרק כולו, וגם כשהיא כבר כן לבושה היא עדיין נראית חשופה, פגיעה ומעורערת; כמו פלסטלינה בידיו של גבר רעיל עם וייב של אנס בפוטנציה. שזה קצת כמו "אופוריה", אבל גם בעצם ממש ממש לא.

"איידול" היתה מתה להיות סדרה פורצת דרך, לפסוע עם נצנצים על הפרצוף על שביל האבנים הצהובות שסללה עבורה "אופוריה". בפרק הראשון היא באמת עושה סימנים כאלו לכמה רגעים. עם זאת, בשאר הזמן היא מתנהגת יותר כמו ארוטיקה זולה ומיושנת. אם תרצו, מסע אחורה בזמן לתקופה פטריארכלית, שבה פנטזיות גבריות בלתי ממומשות עיצבו עבורנו טלוויזיה מסלילה ומסגבירה.

"איידול" - פרק הבכורה, ‪yes ,HOT‬ וסלקום