לאורך השנים מערכת היחסים בין מכבי נתניה לבית"ר ירושלים היתה מצוינת. תשאלו כל אוהד של נתניה, ותגלו שהקבוצה השנייה שלו זו בית"ר. היו שנים שגם עזרנו להם כדי שלא יירדו ליגה. איך אומרים, אהבת חינם, אבל, אחרי 45 שנים הגיע הזמן שהגביע יחזור לעיר, ולכן הפעם לא יהיו חברים. זה יתחיל ביציע. אם הקהל של נתניה ינצח שם, אז כבר עשינו חצי עבודה.
מבחינה מקצועית, אנחנו סובלים מ"טראומת יוסי אבוקסיס", שתמיד הצליח להוציא את העוקץ ממכבי נתניה. הוא יודע לבוא מולנו עם הטקטיקה הנכונה, אבל הגיע הזמן שזה יתהפך. אישית אני מרגיש שהמזל ישתנה ושהגביע בדרך לנתניה.
עם זאת, ביקשתי מראש העיר שלא להכין במות, אלא להסתפק בחגיגה ספונטנית. מה בכל זאת ביקשתי ממנה? למלא את הבריכה במרכז העיר - כי שם יהיו חגיגות הלילה.
אני בטוח בזה כי נתניה קבוצה טובה יותר מבית"ר. יש לנו איזון של שחקנים לוחמים לצד שחקנים טכניים.
הקבוצה הוכיחה את עצמה בכל המשחקים הגדולים העונה והראתה שיש לה אופי. כבר ברבע הגמר מול מכבי חיפה הרגשתי שהעונה הגביע בידיים שלנו.
במשחקים כאלה, המאמן לא צריך לדבר יותר מדי עם השחקנים. כל אחד מהם מבין את גודל המעמד. הלחץ צריך להיות רק עד שריקת הפתיחה. מאותו הרגע כל שחקן צריך לחשוב על דבר אחד - איך אני עושה את המקסימום כדי שהקבוצה תנצח.
מכבי נתניה של השנה היא כמו אגרוף, האחד מחפה על השני ויש לחץ והתנפלות על היריבה. גם קצת מזל בטח לא יזיק. כשאתה מגיע למעמד כזה, יש לך הילה מעל הראש.
במשחק הזכייה האחרונה שלנו בגמר ב־1978, אחד האוהדים הביא לנו ספר תורה קטן והשארנו אותו על הספסל. הספר עבר משחקן לשחקן, ועם כל התפילות הצלחנו להביא את התואר. צריך להביא למשחק הערב חפץ קדושה שיעזור לשחקנים.
זכייה בגביע והצלחות נוספות יכולות להעיף את מכבי נתניה למעלה. שם המשחק הוא כסף, והצלחות יכולות לעזור להחזיר את המועדון לאיפה שהוא היה פעם, לאיפה שהוא צריך להיות.
*הכותב שיחק במכבי נתניה בשנים 1984-1975
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו