ראש עיריית ירושלים משה ליאון: "ירושלים תהיה עצמאית וכלכלית"

למשה ליאון, ראש עיריית ירושלים ב-4.5 השנים האחרונות, אין ספק שמצעד הדגלים השנתי חייב לעבור היום במסלולו הקבוע – דרך הרובע המוסלמי. הוא לא חושש מכל הסלמה ביטחונית, ובאופן כללי סבור שרמת הביטחון בבירה היא גבוהה מאוד.

מאז שנכנס לתפקידו הוא מתמקד במצבה הכלכלי של העיר, ומתגאה במרכזי התעסוקה להייטק שנבנים בימים אלה בעיר ובהתקדמות רשת הרכבות הקלות שתוציא, כלשונו, את העיר מהפקקים. ליאון מאמין שירושלים, על אף מורכבותה הדמוגרפית, תהפוך "סוף סוף לעצמאית בתקציב שלה, ולא תצטרך את הממשלה למענקים נוספים".

מצעד הדגלים שיעבור במסלולו דרך הרובע המוסלמי, לא יגרום הסלמה ביטחונית?

"אני חושב שזה תירוץ או סיבה למסיבה, כמו שאומרים. המצעד נערך כבר עשרות שנים באותו מסלול קבוע, ומשום מה בשנים האחרונות מנסים לעורר איזה ספק האם להמשיך בו או לשנות אותו. אז אומר לך חד-משמעית: מצעד הדגלים ייערך במסלול הקבוע. יום ירושלים נחגג רק פעם בשנה, זאת חגיגה שבאה לבטא את האיחוד בין מזרח למערב ירושלים, והמצעד הוא חלק מהחגיגה הזו".

אתמול דווח על חשש מירי טילים במהלך המצעד.

"אני לא חושש מירי ולא חושב שזה הנרטיב שאליו צריך לקחת את המצעד. רק בשבוע שעבר ראינו כולנו את יכולותיו של צה"ל מול הירי, ואני מקווה שלא נצטרך לעמוד מול השאלה הזו שוב".

לאחרונה הושלכו זיקוקים או אבנים לבתי שכונת הר חומה. מה יש לך לומר לתושבים?

"המשטרה וכוחות הביטחון עובדים סביב השעון בכל הקשור לשמירה על ביטחון התושבים, ואני אומר לך גם כתושב ירושלים וגם כמי שמסתובב ברחבי העיר - רמת הביטחון בירושלים גבוהה מאוד. יש כמובן חריגות, והן מטופלות על ידי המשטרה וכוחות הביטחון. אנחנו גם מרושתים במצלמות כמעט בכל העיר, וגם יש לנו כוחות ביטחון טובים שמוודאים שלא יהיו הפרות סדר ומעשי טרור. צריך לזכור דבר אחד – חודש רמדאן האחרון היה מהשקטים ביותר בשנים האחרונות, ולא במקרה".

היום צפויה להתקבל החלטת ממשלה על העברת 2.6 מיליארד שקלים לטובת ירושלים. האם העירייה תצליח, לדעתך, לממש את הסכום הזה בחודש הקרוב - ובמה?

"מדובר בהשקעה במזרח העיר שאמורה לצמצם פערים שנוצרו במשך עשרות שנים בין מזרח העיר למערבה. הכסף יושקע בין היתר בכבישים שם, שמצבם כיום הוא חמור. אנחנו עוברים שכונה-שכונה שם ומשקמים את הכבישים. כמו כן, מערכת החינוך במזרח העיר פועלת כיום ברובה בשיטת הפלשתינית, והמטרה שלנו היא לבנות שם כמה שיותר בתי ספר שבהם ילמדו בשיטת הבגרות הישראלית. הרמה בהם גבוהה בהרבה, הבוגרים ממשיכים אחרי זה למוסדות להשכלה גבוהה של מדינת ישראל, ולא פחות חשוב - ללא חומרי הסתה".

אתה חושש שהשוואת תקצוב החינוך הפרטי לזה של הממלכתי, שתתבצע במסגרת הכספים הקואליציוניים, תפגע בהמשך יישום התוכנית?

"גורמי העירייה בוחנים את הנושא, ובשלב זה אני מעדיף לא להרחיב מעבר לכך".

האם אתה כראש העיר חש מחויב לפעול באותה מידה עבור תושבי מזרח העיר?

"אני חייב וגם פועל לתת שירות למזרח העיר, להשוות בין מזרח למערב. זה תהליך של שנים, לא כל כך פשוט, אבל אני עושה את זה. יש לי קשר שוטף עם תושבי מזרח ירושלים, עם הנכבדים ועם המוכתרים, ואנחנו עושים הכל כדי שתושב מזרח העיר ירגיש שהוא מקבל את השירות מעיריית ירושלים וממדינת ישראל - כמו תושב במערב העיר".

בוא נדבר על הבנייה הבלתי חוקית.

"הריסת בנייה בלתי חוקית לא נועדה חלילה לפגוע בתושבים. בנייה בלתי חוקית לא טובה מכמה סיבות: הראשונה, זה לא בטיחותי היום בעידן של חשש מרעידות אדמה.

"לצערי, כל המגדלים במזרח העיר הוקמו ללא רישיון, והם אמנם נבנו לפני 10 או 15 שנים אבל הם לא בטיחותיים. ומה שיותר גרוע הוא שהבנייה הבלתי חוקית בשנים האחרונות היא על שטחים ציבוריים – שבהם צריכה להיות גינה, קופת חולים או בית ספר. למעשה, היא מעלימה שטחים שהיו אמורים לשרת את כל הציבור, ואנשים לוקחים אותם לצרכיהם הפרטיים. זה דבר שלא יכול להימשך".

האתגר הגדול הוא למשוך לעיר מקומות תעסוקה איכותיים, ויש פארק הייטק ענקי ליד גבעת רם. הצלחתם לאכלס אותו?

"ראשית, גילינו שכל מקום שאנחנו בונים נתפס על ידי מבקשי שטחים מסחריים או הייטק או דירות. אנחנו בונים אלפי דירות בשנה, אז צריך לזכור שלדיירים בהן אנחנו צריכים לדאוג לתעסוקה. חברות הייטק שצריכות לעבור לפה אלה חברות שזקוקות לכוח אדם איכותי.

"שנית, חוק עידוד השקעת הון להייטק מעודד השקעות של הייטק בעיר, ולכן אני מאוד אופטימי לגבי אכלוס כל שטחי התעסוקה לחברות שעוסקות בהייטק כמו גם לחברות ולמשרדים שונים. לגבי הוג'יטק - שהולך להיות פארק ההייטק מספר אחד במדינה משום שהוא הפרימיום של ההייטק, וגם 80% ממנו מוחזק על ידי האוניברסיטה העברית - אין לי ספק שכאשר יתחילו לשווק אותו יהיה לו ביקוש גדול. עובדה: בניין אחד מתוך שלושה כבר נתפס ברובו על ידי חברות שרוצות לעבור אליו".

לאחרונה פורסם על איומים של חברת מובילאיי לעזוב את העיר, גם בשל הרפורמה המשפטית.

"גם אני שמעתי על כך, אבל בדקתי והתברר לי שלא נשמע ולא היה כזה איום. ירושלים גאה במובילאיי, זאת היתה סתם שמועה שאין בה דבר מן האמת, ולכן אין קשר בין הרפורמה המשפטית לבין הצלחתה ושיווקה של ירושלים בתחום ההייטק. בסופו של דבר, אנחנו רוצים לפתח כמה שיותר את אזורי התעסוקה כדי שירושלים תהיה סוף סוף עצמאית בתקציב שלה, ולא תצטרך מענקים נוספים מהממשלה. אמנם מדובר על טווח של כמה שנים טובות, אבל אנחנו בכיוון הנכון".

כלומר, בינתיים אתה לא סבור שהרפורמה המשפטית עלולה לפגוע באכלוס הבניינים הרבים שנבנים בימים אלה עבור ההייטק.

"לא, ממש לא. כל הוויכוח האחרון סביב הרפורמה לא אמור לפגוע, בטח לא בכל תוכניות התעסוקה והפיתוח שלנו. אנחנו ממשיכים אותן כרגיל".

איך מנהלים כלכלית עיר מורכבת כמו ירושלים, שגם נתמכת על ידי המדינה?

"העיר אכן מורכבת. אנחנו מדברים על קרוב למיליון תושבים, עם מגוון האוכלוסיות שיש במדינת ישראל - ששליש מהם ערבים תושבי מזרח העיר, ושני שליש יהודים שכמחציתם חרדים והיתר ציונות דתית וציבור חילוני - אז מדובר באתגר גדול, מטבע הדברים.

"נוסף לכך, שמתי לעצמי כראש עיר את הנושא הכלכלי בחזון ואני מתמקד בשלושה תחומים - הקמת כמה שיותר יחידות דיור ברחבי העיר, בניית מרכזי תעסוקה ברחבי העיר, וקידום הרכבת הקלה כדי שנוכל להרשות לעצמנו לבנות דירות בצפיפות יותר גבוהה. בסופו של דבר, המטרה שלי היא שירושלים תהיה הראשונה שתצא מהפקקים ולכן צריך את הרכבת הקלה - ובכל מה שקשור לכך, אנחנו הכי מתקדמים בארץ".

מה באמת חדש בנוגע לרכבת הקלה בעיר?

"הארכת הקו האדום, שפועל כיום מפסגת זאב עד הר הרצל, צפויה להסתיים בתוך ארבעה חודשים. בסוף הוא יגיע לביה"ח הדסה עין כרם מצד אחד, ולנווה יעקב מהצד השני. נוסף לכך, בתחילת השנה הבאה צפוי להיפתח הקו הירוק שייסע מגילה דרך גבעת מרדכי, גבעת רם ובנייני האומה, ויגיע עד הר הצופים. עד סוף הרבעון הראשון אנחנו אמורים לפתוח את הקטע בין מלחה לבנייני האומה, ולקראת סוף 2024 אמור להיפתח הקטע מגילה עד בנייני האומה.

"שנה לאחר מכן, הקו יחבר בין בנייני האומה להר הצופים. זאת התוכנית, ואנחנו די עומדים בזמנים, אולי אפילו מקדימים קצת את לוח הזמנים שנקבע מראש. אני לוחץ חזק מאוד שנעמוד בלוחות הזמנים, לא רוצה שיהיו תקלות".