הניצחון בדקה ה-95' והתגרה שתוביל לעונשים
(צילום: ירון ברנר)
"לא יעבור הרבה זמן עד שנראה גופה באצטדיון כדורגל". את התובנה הזו סיפק לא מזמן גורם בהתאחדות לנוכח גרף האלימות הגואה בכדורגל הישראלי. ולא מדובר רק במספר ההולך וגדל של אירועים בעלי אופי אלים, אלא גם במגוון שלהם: אלימות פיזית ומילולית על הדשא, ביציעים וברשתות החברתיות, גזענות ופירוטכניקה מסכנת חיי אדם.
האלימות במגרשים, שהייתה פעם נחלת חלקן של הליגות הנמוכות בלבד, עלתה כיתה והגיעה גם לליגת העל בהשתתפות שחקנים וגם בעלי תפקידים. המינהלת אולי מצליחה לצנזר את התמונות מאירועי האלימות בליגות המקצועניות, באמצעות החוזה שחתמה עם זכייניות השידור, אבל ברשתות חברתיות ניתן לצפות בהן מדי שבוע. זה מתחיל במשחקי מחלקות הנוער – קטטות בין הורים, שופטים שמוכים על ידי הורים ובעלי תפקידים, ושחקנים צעירים שמתקוטטים, ממשיך באירועים פליליים של ממש במגרשי הליגות הנמוכות והגיע כאמור לליגת העל עם אחד האירועים המביכים של השנים האחרונות, הקרב בין שחקני הפועל באר-שבע ומכבי חיפה בטוטו-טרנר. "אנחנו רגע לפני נפילה לתהום", סבור יו"ר ההתאחדות, שינו זוארץ, ראש ממשלת הכדורגל והרגולטור שלו.
9 צפייה בגלריה
שער ספורט, 7 במאי
שער ספורט, 7 במאי
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", היום
מנתונים שהגיעו ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet עולה כי קיימת בשנים האחרונות עלייה במקרי האלימות, בעיקר בליגת העל. אם ב-2018 היו רק 60 העמדות לדין של קבוצות בליגת העליונה, המספר כבר כמעט הוכפל בשנתיים הקרובות – 118. עוד עולה כי בעונת המשחקים הקודמת (2021/22) נפתחו 696 תיקים בגין התפרעויות בבית הדין המשמעתי, מתוכם 196 בליגות המקצועניות. בעונה שלפני כן נפתחו 285 תיקים, 44 מתוכם בליגות המקצועניות. בעונת 2018/9 נפתחו 480 תיקים, מתוכם 37 במקצועניות. לפני שנתיים היו בכל הליגות 2,157 העמדות לדין, ובשנה שעברה הגיע המספר ל-3,660.

מהאוהדים עד לבעלים

ה"אופנה" החדשה במקרי האלימות, מה שהביא גם לעלייה החדה בהעמדות לדין, היא הפירוטכניקה. הניסיונות למגר את השלכת האבוקות כשלו לגמרי בגלל היצירתיות של האוהדים שמערימים על כוחות האבטחה, וגם התקנת הרשתות בבלומפילד לא עזרה. המזל הגדול הוא שלא היו עדיין קורבנות בנפש, אבל בקצב הנוכחי לא ירחק היום שגם זה יקרה. הנפגע האחרון היה נער שמשתייך לפנימייה של ההתאחדות במבואות-ים, אשר נכווה ברגלו מאבוקות שהושלכו במשחק חצי גמר הגביע בסמי עופר בין מכבי ת"א לבית"ר ירושלים. מי שבעיקר נענש הן הקבוצות, שסופגות קנסות ועונשי רדיוס וסגירת יציעים, מה שפוגע בסופו של דבר גם באוהדים. הפירוטכניקה הגיעה גם למשחקי הקבוצות הישראליות באירופה, כך שגם אופ"א עוקבת אחרי המצב בארץ, ואם מגמת העלייה תימשך זה עלול להוביל אפילו להרחקה של מועדונים ממשחקים בינלאומיים.
9 צפייה בגלריה
המהומות בין מכבי חיפה להפועל באר-שבע
המהומות בין מכבי חיפה להפועל באר-שבע
המהומות בין מכבי חיפה להפועל באר-שבע
(צילום: עוז מועלם)
תופעה חדשה יחסית נוספת היא עימותים בין שוטרים לאוהדים. המשטרה אמורה אמנם לעמוד בכוננות מחוץ לאצטדיונים, אבל במספר מקרים השוטרים נכנסו ליציעים כדי להרחיק אוהדים מתפרעים, מה שהביא לעימותים שנמשכו לפעמים גם במתחם ליד האצטדיון (אוהדי מכבי חיפה בנתניה). והיו גם קרבות בתוך מחנות האוהדים, כמו במקרה של אוהדי בית"ר ירושלים בבלומפילד, שהכו אוהדת נכה של הקבוצה.
הקריאות הגזעניות הן לא דבר חדש, והיו גם שני שחקנים ששקלו לרדת מהמגרש בגללן: טאלב טואטחה מבני-סכנין (מול מכבי ת"א) וג'ון אוגו ממכבי יפו (נגד בני-יהודה). הקריאות האלה לעבדולאי סק היו גם אחד הגורמים המרכזיים שהציתו את התגרה האחרונה בטוטו-טרנר, שבה השתתפו גם בעלי תפקיד במועדונים. זו לא הפעם הראשונה שפונקציונרים מעורבים באירועי אלימות, וזכורות במיוחד האצבע המשולשת של מנכ"ל באר-שבע גיא פרימור, תנועת היריקה של איציק ניסנוב והמעורבות של אסף בן-דב במהומה בדרבי החיפאי.
9 צפייה בגלריה
טואטחה
טואטחה
גזענות בכל פינה. זהבי מנחם את טואטחה
(צילום: יאיר שגיא)
9 צפייה בגלריה
עבדולאיי סק עושה תנועה מגונה לקהל
עבדולאיי סק עושה תנועה מגונה לקהל
עבדולאיי סק עושה תנועה מגונה לקהל שקילל אותו
(צילום: עוז מועלם)
התגרה ההמונית בטוטו-טרנר גלשה לקרב תקשורתי בין הטיטאנים של הכדורגל הישראלי, שהדליק את מחנות האוהדים והוליד הפגנות, כתובות נאצה באצטדיון קריית-חיים, איומים על חייו של תובע ההתאחדות, עו"ד ניר רשף, והתקפה אלימה על היו"ר זוארץ בסיום גמר הגביע לנוער בנוף הגליל ביום חמישי האחרון. זוארץ אמר: "הכדורגל הישראלי, ואני בראשו, לא יירתע ולא יאפשר לכנופיות עבריינים להלך אימים על בעלי תפקיד. המאבק באותו קומץ שמאיים להחריב את הענף ומבקש להביא את כללי האנרכיה בהם אין דין ואין דיין, הוא משימת חיינו. חולשה אינה בגדר אפשרות".
"אנחנו רגע לפני מדרון תלול, האלימות משתלטת על הכדורגל הישראלי", אומר יו"ר מכבי פ"ת. "הבעיה המרכזית היא קודם כל בבעלים, אנחנו צריכים להוות דוגמה לכולם, לחשוב מה צריך להגיד, לכל מילה שלנו יש משקל. אסור לנו לתת לארגוני האוהדים לנהל או לחשוב שהם שולטים במועדונים. אנחנו רגע לפני שמישהו יעשה משהו, וזה ייגמר באסון אחד גדול".

פורקים לחצים ביציע

הקורונה שימשה בשנים האחרונות כתירוץ לעלייה באלימות במגרשים, אבל עכשיו היא כבר לא מוגדרת כמשבר עולמי והחיפוש אחרי הסיבות עובר לשדה החברתי-פוליטי. הקיטוב בחברה הישראלית מגיע בצורה קיצונית למגרשי הכדורגל, אליהם מגיעים בין היתר כדי לפרוק לחצים והאנשים מרשים לעצמם לנהוג בצורה בלתי נורמטיבית. על פי מספר תיאוריות פסיכולוגיות, ככל שהקיטוב בחברה מתרחב האלימות במגרשים מתעצמת. המצב בישראל, עם חמש מערכות בחירות, לא מאפשר קידום של חוקים שנועדו למנוע אלימות. גם היעדר מנהיגות ברגולציות השונות בחודשים האחרונים גרמה לתחושה של רפיון ואלימות בלתי פוסקת, כשאין ספק שנדרשת רפורמה בבתי הדין של ההתאחדות כדי להשיב את ההרתעה ומצד שני שינוי בהתנהלות המשטרה ובתי המשפט שמקילים ראש בעבירות של אלימות בספורט.
"השיח האלים ברשתות החברתיות מחלחל גם לאירועים אלימות במגרשים", מנתח שר התרבות והספורט, מיקי זוהר. "זו אחת הבעיות של החברה המפולגת גם ככה בימים אלו, וזה תורם גם לקיצוניות במגרשים. אין בכלל ספק שגם המצב החברתי בארץ, שבא לידי ביטוי במחאות משני הצדדים, מגיע בצורה חריפה יותר למגרשי הכדורגל וזה מעלה את מקרי האלימות. אין אירוע ספורט שהגעתי אליו, ולא ראיתי במו עיניי אלימות מצד שחקנים, בעלי תפקידים או אוהדים".
9 צפייה בגלריה
הנזק שנגרם במתחם חודורוב, מתחם האימונים של הפועל ת"א
הנזק שנגרם במתחם חודורוב, מתחם האימונים של הפועל ת"א
הנזק שנגרם במתחם חודורוב, מתחם האימונים של הפועל ת"א
(צילום: עוז מועלם)
גם הסוציולוג יאיר גלילי סבור שהמצב החברתי המפולג במדינה תורם לאלימות" "מדובר בתופעה עם פיקים כמו גרפים כלכליים, אלימות שיורדת וגואה רק ברגעי לחץ. לעומת מה שקרה לפני 20 או 30 שנה, אני חושב שדווקא האלימות ירדה. התנאים החברתיים כיום טובים יותר, אבל גם יש אמצעי תקשורת שמבליטים תופעות שליליות. יש נטייה להסתכל על אנקדוטות, אבל אני כמדען מסתכל על מגמה. האוהדים לא פראיירים ומבינים שהעונשים שמשיתים עליהם קלים. המחאה מחלחלת פנימה, כשאתה רוצה לדעת מה הסנטימנט במדינה שלך, לך לאצטדיון. המחאה מבעבעת כמו בקטלוניה או בטורקיה. אלימות בלתי ניתנת למיגור, עדיף שתהיה במגרשי כדורגל. אנחנו מדינה של מאניה-דפרסיה".
הספורט היה אמור להיות וסת ללחצים, אבל אלה מגיעים ליציעים ולמגרשים והופכים לחומר נפץ אמיתי. לפעמים הם גם עושים גם את הדרך ההפוכה, כמו במקרה של אנשי לה פמיליה שירדו מהיציעים והצטרפו להפגנות.
שר התרבות והספורט מיקי זוהר על התגרה: שתי הקבוצות צריכות להיענש
(צילום: ירון ברנר)
גם בדוח המסקנות של הוועדה הציבורית לבחינת רפורמה בדרכי המאבק של ההתאחדות בתופעת ההתפרעויות במגרשים, שגלילי היה אחד מחבריה, דובר על מנגונים סוציולוגיים בניסיון להסביר את הגידול באלימות. בין היתר הוזכרה הדינמיקה של התנהגות המונים, תוך כדי התייחסות לגורמים מצביים ונסיבתיים המעודדים אלימות כמו המבנה הפיזי של המגרש, סדרי הפיקוח, חשיבותו המשחק והחלטות השופטים.

שחקנים, לא בני אדם

אחת הבעיות הגדולות ביותר היא שהאלימות מגיעה מהמשחק עצמו, מאלו שאמורים להיות מודלים לחיקוי ובסופו של דבר מובילים לבעבוע האלימות ביציעים עצמם. "התנהגות בעלי תפקידים התפרצה בצורה משמעותית ואני נמצא בכל שבוע באצטדיונים, זו התנהגות בלתי מצופה", אומר גלילי. "אני טוען שזה עניין של ניהול, למרות שתיאורטית אלו דווקא הקבוצות המנוהלות הכי טוב בארץ. בכדורגל הישראלי מתרכזים בעיקר באיך להפוך להיות שחקני כדורגל ולא בלהיות בני אדם, בעיקר בשעת לחץ. ב-NBA לוקחים את השחקנים הצעירים לשבוע הסברים כיצד להיות בני אדם, להבהיר שמדובר בשמירה על המותג. ההשקעה במועדונים היא בניסיון להגיע להצלחה ספורטיבית ולא בקבלת החלטות תחת לחץ".
9 צפייה בגלריה
אוהדי בית"ר ירושלים במושבה נגד סכנין
אוהדי בית"ר ירושלים במושבה נגד סכנין
אוהדי בית"ר ירושלים שפרצו למגרש מול סכנין
(צילום: עוז מועלם)
סיבה נוספת קשורה לחוסר הסמכותיות של השופטים. "ברגע ששופט לא משדר סמכות, כמו רועי ריינשרייבר שנתן בטרנר לשחקנים לגעת בו, בניגוד לכל אלמנט חובה של כבוד כלפי השופטים, יש תחושה אצל השחקנים שהכל מותר", טוען שופט העבר הבינלאומי, לירן ליאני. "אם מותר לגעת בשופט, הם מרשים לעצמם להתנהג כמו שהם מתנהגים במהלך משחקים, קופצים על השופט אחרי כל החלטה או רבים ביניהם אחרי המשחק. לשופט יש תפקיד חשוב במשחק".
גם קרבות האגו בין ארגוני האוהדים, שהפכו בשנים האחרונות לדמויות מפתח, הם חלק מיצירת האלימות, כולל חקיינות של ארגוני אוהדים קיצוניים בעולם עם נקיטת אידיאולוגיה של ממש, קרבות רחוב מתוכננים מראש לפני משחקים, תפאורות ואבוקות של הצגת כוח, עוצמה ואלימות.
אם בעבר התרגלנו ליריבויות בין בית"ר ירושלים להפועל ת"א ובני-סכנין, מכבי ת"א מול מכבי חיפה והפועל ת"א, לאחרונה התווספו אליהן גם הקרבות בין באר-שבע למכבי חיפה ומכבי נתניה עם מעורבות של אוהדים, שחקנים ובעלי תפקידים. "לפני אחד המשחקים שלנו נגד באר-שבע", מספר מאמן מכבי פ"ת, בני לם, שאימן העונה גם את נתניה, "הגיעו פתאום אוהדים עם רימוני עשן ודברים נוספים. הם הסבירו לנו שאחרי ירידת הליגה שלנו נגדם נוצרה יריבות גדולה, ראינו ממש שנאה".

אז מה עושים?

להתאחדות ולמינהלת יש תוכניות סדורות למאבק באלימות, אבל רוב הצעדים האלה לא מיושמים בפועל – וגם אם ננקטים צעדים מסוימים, הם לא עוזרים להפחית את התופעה.
אחת הפעולות הראשונות של זוארץ עם כניסתו לתפקיד יו"ר ההתאחדות הייתה לאשר צו שעה שמבטל את האפשרות להעניש קבוצות באופן קולקטיבי במשחקים ללא קהל, אבל בינתיים זה לא עוזר. "אנחנו חייבים להוריד את הסיפור הזה מסדר היום", אומר אבי לוזון. "האוהדים לא סופרים כלום, אני בעד הפחתת נקודות וגם להחזיר את העונש של משחקים בלי קהל כי זה מרתיע. עובדה שבלי זה אין לדיינים יותר מדי כלים לענישה ולא חלה ירידה אלא עלייה".
9 צפייה בגלריה
אוהדי הפועל באר שבע דגל פריסה
אוהדי הפועל באר שבע דגל פריסה
דגל הפריסה של אוהדי אוהדי הפועל באר-שבע נשרף
(צילום: עוז מועלם)
אחת הבעיות היא שהרגולטרים מתמודדים עם מערכות ממשלתיות שעדיין לא לקחו את המלחמה באלימות כעניין לאומי. בתי המשפט מקילים בעבירות ספורט מכיוון שגם ככה הם קורסים מעומס בתיקים ברף פלילי גבוה הרבה יותר, והמשטרה לא מצליחה להרתיע.
השר זוהר: "נפגשתי לאחרונה עם השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', ועל הפרק הכנסת מגנומטרים לאצטדיונים כבר בעונה הבאה, קנסות של 3,000-5,000 שקל נגד אוהדים, הרחקות עד חצי שנה, שופט ייעודי לספורט, לא להכניס רעולי פנים, ואני יכול לספר שהקמנו יחידת משטרה ייעודית עם 30 שוטרים ותובע צמוד. כאשר אוהד ייעצר, הליך הגשת כתב האישום יהיה מהיר".
קודמו בתפקיד, חילי טרופר, כבר העביר את התיקונים הנדרשים בחוק למניעת אלימות בספורט, אבל הוא לא ממומש. בשנה אחת למשל נפתחו במשטרה 50 תיקי חקירה בלבד בעבירות אלימות ספורט, מתוכם רק 14 הועברו לטיפול הפרקליטות. הנתונים הללו מסבירים עד כמה חסרה מודעות לעבירות בספורט.
בימים האחרונים התכנסה לראשונה הוועדה, שאמורה ליישם את מסקנות הוועדה שהקימה ההתאחדות, בראשות הפרופסור מיגל דויטש, ובין הרעיונות שהועלו הרחקה לשנה לפחות לאוהדים מתפרעים, קנסות מינהליים, שיפוט מהיר לעבירות של התפרעויות במגרשי הכדורגל, כרטיסים מסומנים לאוהדים, השמת גישת "שלושת השלבים" גם במקרים של התפרעות חמורה והורדת השחקנים מכר הדשא למספר דקות במקרה של שימוש בפירוטכניקה.

יו"ר ההתאחדות: "זהו תפקידן של רשויות המדינה לטפל באלימות"

יו"ר ההתאחדות שינו זוארץ מסר בתגובה: "במשחק חצי גמר גביע המדינה בסמי עופר נורו חזיזים לעבר המגרש. שחקן האקדמיה לכדורגל ונבחרת הנערים נכווה ברגליו ופונה לטיפול בבית החולים רמב"ם. הסיפור הזה ממחיש את הפחד הגדול מכך שבשלב כזה או אחר המזל יסתיים, ולאלימות ולחריגה מהכללים יהיה מחיר דמים.
"הכלים של ההתאחדות אל מול קומץ פורעים מוגבלים מאוד. אם לא תהיה שותפות של כלל הגורמים בענף ומשרדי הממשלה הרלוונטיים, האסון הבלתי נמנע יכה בכולנו. אני מאמין שהשרים הרלוונטיים מבינים את חומרת המצב, ובאמצעות חקיקה מתאימה וכלים אפקטיביים יסייעו לחברה הישראלית להציל את עצמה. זה חייב לקרות בהקדם. עונת 2023/24 חייבת להתחיל עם כלים הרבה יותר משמעותיים למאבק בחוליגניזם, אחרת תרחף מעליה בכל רגע סכנה.
9 צפייה בגלריה
שינו זוארץ יו"ר ההתאחדות לכדורגל
שינו זוארץ יו"ר ההתאחדות לכדורגל
"אני רוצה לקוות שנמצא שותפים". זוארץ
(צילום: עוז מועלם)
"הוועדה ליישום מסקנות הדו"ח שעסק בהתפרעויות בכדורגל שלנו התכנסה למחרת האירועים האלימים החמורים על כר הדשא בסיום המשחק בין הפועל באר-שבע למכבי חיפה (מועד שנקבע מראש, אגב), והציפייה היא להגשת מסקנות לשינויי תקנון אל מול האלימות ביציעים ומצד שחקנים ובעלי תפקידים. אני רוצה לקוות שנמצא שותפים נאמנים במועדונים וברוב המכריע של האוהדים הטובים לנקות את המשחק שכולנו אוהבים מתחלואיי האלימות".
ממינהלת הליגות נמסר: "אנו כואבים ומצרים על אירועי האלימות האחרונים בכדורגל הישראלי, כמו במדינת ישראל כולה. באלימות הגואה ברחובות, בכבישים, בבתי הספר, בבתי החולים ולצערנו גם במגרשי הספורט, יש לטפל ביד קשה באמצעות ענישה קשה כלפי כל פורעי החוק, ללא כל רחמים. אנו מצפים ממשטרת ישראל ומבתי המשפט לתפוס כל מי שעובר על החוק במגרשים ולפעול נגדו במישור הפלילי, ואף פועלים לכך מול רשויות המדינה. החוק למניעת אלימות וגזענות מעניק כלים רבים ומשמעותיים לטיפול בעבריינים, לרבות הכנסתם מאחורי סורג ובריח, שאינם מיושמים.
"משלצערנו אלו הם פני הדברים, פעלה המינהלת לגיבוש כלים נוספים להוקעת פורעי החוק מהמגרשים. בהתאם לכך, יזמה וגיבשה המינהלת תוכנית פעולה שהוגשה לרשויות המדינה, ושכוללת בין היתר: הגדלה של סמכויות ההרחקה של קצין המשטרה באצטדיון; קנסות מנהלתיים לפורעי חוק; כרטיס אוהד שיאפשר כניסה מפוקחת ובטוחה לאצטדיונים ושלילת כניסה של פורעי חוק; איסור על כיסוי פנים במגרשים; שימוש במצלמות לזיהוי פנים; מינוי שופט ספורט.
"כפי שהצהיר לאחרונה שר הספורט, זהו תפקידן של רשויות המדינה לטפל באלימות. לצערנו, תחלופת השלטון התכופה במדינה מעכבת לעתים תהליכים אלו. לשמחתנו הרבה, בהובלת שר הספורט, נקבע דיון בצעדים הנ"ל בוועדת חוקה ביום שני. אנו כמינהלת נמשיך לעמוד לרשות כל הרשויות ככל שנידרש תוך שיתוף פעולה מלא.
"בכל הנוגע לאלימות שחקנים ובעלי תפקידים, כפי שאירע לאחרונה במשחק בין הפועל באר-שבע למכבי חיפה: אנו מוקיעים התנהגות אלימה זו הפוגעת בענף הכדורגל כולו. כפי שאנו מצפים מהרשויות לפעול נגד אוהדים אלימים, כך אנו פועלים ונפעל נגד שחקנים ובעלי תפקידים אלימים. כפי שנעשה במקרים דומים, גם הפעם הטלנו על הקבוצות המעורבות קנסות גבוהים וזאת במטרה שיושתו על השחקנים ככל שניתן. אנו מצפים מבית הדין המשמעתי לפעול בחומרה אל מול שחקנים אלו ולפסוק נגדם הרחקות ארוכות טווח וקנסות אישיים גבוהים וקשים ככל שניתן. בנוסף, יו"ר המינהלת פנה לבעלי הקבוצות המעורבות בציפייה שיפעלו באופן חד וברור נגד כל השחקנים המעורבים, וזאת על מנת שאירועים כאלה לא יישנו".