זו כל התורה: כשחרדים רוצים להיכנס למעגל העבודה - אל תמנעו מהם

זמן להאיר היבט קשור שלא זוכה לדי תשומת לב, והוא - מחסום ההכשרה המקצועית למגזר שנמצא בכותרות

יצליחו להשתלב גם בעולם המחשבים? חרדים ליד מפעל אינטל (להמחשה), צילום: ליאור מזרחי

עם חזרת הדיון על חוק הגיוס ועל השאלה מה מונע מגברים חרדים להיכנס לשוק העבודה, יש להאיר היבט קשור שלא זוכה לדי תשומת לב, והוא - מחסום ההכשרה המקצועית.

העיסוק ב־12 מקצועות טיפוליים פרא־רפואיים בישראל, כמו קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה, מותנה על פי חוק בהכשרה אקדמית. בין שלל הדרישות הכלכליות של המפלגות החרדיות, שמבטאות שאיפה לשמור על אורח חיים בדלני ללא צורך לעבוד, מסתתרת דרישה אחת שדווקא מבקשת להרחיב את ההשתתפות שלהם במעגל העבודה - המרת הדרישה מלימודים אקדמיים במקצועות אלה ללימודים מקצועיים.

דרישה זו צפויה לשנות באופן משמעותי את תחום הטיפולים הפרא־רפואיים בחברה החרדית, ואף עשויה להשפיע על כלל סקטור הבריאות, ובהמשך גם על שוק העבודה בכלל.

עד כה משרד הבריאות התנגד נחרצות לדרישה, בטענה שוויתור על לימודים אקדמיים צפוי לפגוע ברמתם של המטפלים. הטענה של המשרד ככל הנראה נכונה. רמת ההכשרה האקדמית בישראל במקצועות אלה היא גבוהה במיוחד, וספק אם הכשרה מקצועית שתוצע בסמינרים חרדיים תהיה ברמה דומה. עם זאת, רמת ההכשרה הרצויה חייבת להימדד גם ביחס לעלות שלה.

להכשרה אקדמית עלות גבוהה, הן למדינה שמסבסדת את הלימודים והן לסטודנטים, שמעבר לעלות הכספית נדרשים להקדיש ארבע שנים ללימודים (משך ההכשרה ברוב המקצועות הפרא־רפואיים), שבמהלכן הם יכולים לעבוד באופן חלקי בלבד, אם בכלל.

חרדים בירושלים (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

שיקול נוסף שעל משרד הבריאות להביא בחשבון הוא זמינות הטיפולים. מערכת הבריאות הישראלית נמצאת במחסור אקוטי של אלפי מטפלים במקצועות אלה, כך שישראלים רבים צריכים להמתין חודשים עד לקבלת הטיפול או נאלצים לוותר עליו, ובמקרים מסוימים הם אף פונים למטפלים לא מורשים ולא מוכשרים שעוסקים במקצוע באופן לא חוקי.

המחסור במטפלים מורגש בעיקר בפריפריה הגיאוגרפיה והחברתית, ובפרט במגזר החרדי. אם כך, עמידה על סטנדרט גבוה מדי של מטפלים גורמת לירידה בזמינותם ולפגיעה במטופלים. מבחינות מסוימות, המעבר להכשרה מקצועית אף עשוי לתרום לאיכות הטיפולים בחברה החרדית.

לברך על המגמה

ההמרה של הלימודים האקדמיים בלימודים מקצועיים עשויה בהמשך לחלחל גם למקצועות אחרים. ככל שהלימודים המקצועיים יהיו ברמה מספקת, יש לברך על מגמה כזו. בעשורים האחרונים מדינת ישראל עברה אקדמיזציה מוגברת. ברובה היא אמנם מבורכת, אך בחלקה היא הסתכמה בהשכלה עודפת - הכשרה אקדמית שגבוהה מהצורך ההכרחי למקצוע - כפי שמצביעים מחקרים של מרכז טאוב ופורום קהלת.

פרט לעלות הציבורית, ההשכלה העודפת דוחקת מחוץ למקצועות רבים את מי שלא מצליחים להשתלב במסגרת האקדמית. מתן אפשרות להמרת הלימודים האקדמיים בלימודים מקצועיים במקצועות הטיפוליים עשוי לבשר על מגמה בעניין זה, כזו שבהתחלה ייהנו ממנה החרדים, אך בהמשך גם הציבור כולו.

הכותב הוא חוקר בפורום קהלת ודוקטורנט למדע המדינה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר