בשיתוף קרן קימת לישראל
בדצמבר 1901, במסגרת הקונגרס הציוני החמישי שנערך בבאזל שבשוויץ, נפל דבר דווקא בארץ ישראל - 105 צירים הצביעו בעד, 82 נגד, ובנימין זאב הרצל הכריז על הקמת קק"ל, קרן קימת לישראל, ארגון שנוסד למטרת רכישת קרקעות בארץ לטובת העם היהודי.
לאחר מחיאות הכפיים, בישיבה נוספת של אותו קונגרס, נבחר יונה קרמניצקי למנהלה הראשון של הקרן. אחת מפעולותיו הראשונות של קרמצניצקי הייתה הגשמת חלום ייעור הארץ, כשעל פי הצעתו כל יהודי יתרום תרומה לנטיעת עץ אחד לפחות בישראל, וקק"ל תיטע אותם עבור כל אותם יהודים. היער הראשון, אמר קרמניצקי, ייקרא יער הרצל.
עוד בימים שלפני קום המדינה יזמה קק"ל והייתה שותפה לפרויקטים פורצי דרך, ששינו את המציאות בארץ, בהם הקמת יישובי חומה ומגדל במחצית השנייה של שנות ה-30, הקמת 11 הנקודות בנגב באישון לילה בשנת 1946 ועוד. במקביל, לאורך כל שנות קיומה, היה מפעל הייעור והשמירה על הסביבה בארץ ישראל – ולימים גם ברחבי העולם – אחת ממטרות העל החשובות ביותר שבהן עוסקת קק"ל.
לדברי יו"ר קק"ל, יפעת עובדיה-לוסקי, "עוד מימי ראשית הציונות ושיבת ציון, קרן קימת לישראל פועלת לפיתוחה של המדינה. אנחנו עושים זאת כבר למעלה מ 120- שנים - קולטים עלייה, מכשירים את ההתיישבות בכל המדינה, משקיעים בחינוך, מפתחים את הפריפריה ובונים את הארץ רגב אחר רגב, דונם אחר דונם, לאורכה ולרוחבה. אנחנו ממשיכים לעשות ציונות כמו שעשינו עד היום - קק"ל תמשיך לפעול לשגשוגה ולהצלחתה של מדינת ישראל גם ב-120 שנים הבאות".
"היערן של המדינה"
בשנת 1961 נחתם "כתב האמנה" בין מדינת ישראל וקק"ל, המעניק לקק"ל ייפוי כוח להיות המוסד הממונה על פיתוח אדמות הארץ וייעורן ועל ההסברה החינוכית-ציונית.
כ"יערן של המדינה" ורשות היער בפועל של מדינת ישראל, קק"ל מטפלת בעשור השני של המאה ה-21 בכמיליון דונם יער, 400 אלף דונם חורש טבעי ו-400 אלף דונם של שטחי מרעה. תוכניות האב שמפתחת קק"ל לכל יער ויער קובעות את תמונת היער העתידית ומהוות בסיס לתכנון הסטטוטורי המחזק את ההגנה מפני פיתוח ליערות קיימים ועתידיים.
קק"ל אחראית לתכנן את היערות כך שהיער יענה על שני התפקידים המרכזיים שלו: הראשון - היער הוא מערכת אקולוגית עשירה ומתפקדת, ששומרת על מגוון המינים והערכים הסביבתיים ומהווה חלק מרכזי בשמירה על המערכות האקולוגיות, ההתמודדות עם משבר האקלים, וכן הלאה. והתפקיד השני, כששניהם חשובים באותה מידה, הוא להיות השטח הפתוח היחיד בארץ לרווחת הציבור ולשהייה של הציבור שהוא פתוח לציבור בחינם באופן מוחלט ומלא", מסבירה נעה טל, מנהלת אגף התכנון בקק"ל.
לדברי טל, "כשאנחנו מתכננים יער, אנחנו עובדים בתהליך תכנון ארוך טווח. לכל יער אנחנו מייצרים תוכנית אב שקובעת את החזון, המטרות והיעדים שלו לבין 20 ל-25 שנים קדימה.
גם נושא הנגשת השטחים מקבל חשיבות רבה, מתוך ראייה שהיער הוא הנכס של הציבור והכרחי לתת לציבור תשתיות שמאפשרות חוויה נגישה ונוחה, לא משנה אם זה בכיסא גלגלים, עם עגלת ילדים או על אופניים, לכולם צריכה להיות חוויה טובה ונעימה כשהם מטיילים ביער, במצפור, באתר מורשת או אתר ארכיאולוגי, או במתחמי הפיקניק בשטחי היער בישראל.
"היום אנחנו מקדמים גם את התוכנית האסטרטגית ליער, שבה נהיה המדינה הראשונה בעולם שעושה תוכנית אסטרטגית ארצית ייעודית ליער. היער והייעור הוכרזו בוועידת האקלים בשארם א-שייח' וכן בוועידת היער הבינלאומית של האום בסיאול לפני כשנה כפעולה האמיתית, המשמעותית והמרכזית שהאנושות יכולה לעשות כדי להתמודד עם משבר האקלים, סחף הקרקע, החדרת מים לקרקע, קיבוע פחמן, הצללה וקירור ועוד, כאשר זה נעשה בצורה מושכלת".
על פי תמ"א 1, תוכנית המתאר הארצית, יש בישראל כ-1.5 מיליון דונם של יער. בתוכניות מפורטות, שמהוות תוספת לתמ"א, שטחי היער מגיעים לכ-2 מיליון דונם.
"למדינת ישראל אין היום פריבילגיה לוותר אפילו על דונם אחד של יער", מדגישה טל. "ליער יש תפקיד ואנחנו חייבים לשמור עליו, להעלות את רמות ההגנה ולהבין שהוא חלק ממה ששומר עלינו ועל איכות החיים שלנו, ומאפשר לנו בכלל לחיות כאן עם כל השיטפונות, השריפות, זיהום האוויר, ההתחממות הגלובלית ועוד. זה בידיים ובאחריות של כולנו לשמור על היער, כי הוא של כולנו".
מורשת יער בנגב
מי ששופך אור נוסף על נושא חשיבות היערות בישראל, בדגש על הנגב, הוא מנהל מחלקת יער במרחב דרום בקק"ל, גיל סיאקי. "קק"ל מבצעת פעולות שיקום ושימור בצפון הנגב, במטרה לעצור את תהליכי המדבור ולחזק את שירותי המערכת האקולוגית" הוא מסביר. "החזון שלנו הוא להמשיך במאמצי שיקום לשיפור נופי הנגב והמטרות הן להחזיר את הנוף למצבו המקורי, על ידי הגברת פוריות הקרקע והיפוך ההשפעות השליליות ארוכות הטווח של פעולות רעייה וכריתה מוגברות. הפעולות נעשות בכדי להביא למבנה נוף מורכב ומגוון המשמר את משאבי המים והקרקע, תומך בעושר של מיני חיות בר וצמחים ומספק הזדמנויות לבילוי אדם בחיק הטבע".
דוגמא לעבודת הייעור ארוכת השנים של קק"ל הוא יער יתיר, יער נטע אדם הגדול ביערות ישראל, שראשיתו בפריצת דרכים כחלק מהאתגר הלאומי של פיתוח הנגב. כבר בשנת 1964 נטעו יערני קק"ל את העצים הראשונים וכיום משתרע השטח הנטוע ביער על פני 37 אלף דונמים. ביער יתיר, המהווה "ריאה ירוקה" עבור תושבי האזור, פיתחה קק"ל דרכי נוף, שבילי טיול, אתרים ארכיאולוגיים וחניוני פיקניק שהונגשו לכלל הציבור.
"יער יתיר הוא דוגמה ליערות הוותיקים שכללו בעיקר מיני אורנים, ברושים ואקליפטוסים", מסביר סיאקי. "במסגרת תוכנית הממשק של היער, האזור הצפוני שלו שבו אורנים וותיקים ומוקדי קליטת קהל יוגדר כאזור מורשת יערנית שבו נשמור על מופע יער מחטני גבוה ומצל גם בשנים הבאות, דבר שמחייב חידוש נטיעות של שתילי עצי אורן מצטיינים שמקורם בזרעים מעצים מקומיים ששרדו את הבצורות ביתיר".
ידע לכל העולם
את הידע הרחב שצברה לא משאירה קק"ל רק בגבולות ישראל, אלא יוצאת איתו לרחבי העולם במסגרת הפעילות הבינלאומית שלה.
לדברי רוני ויניקוב, מנהל החטיבה לגיוס משאבים וקשרי חוץ בקק"ל המנהל את הפעילות הבינלאומית של קק"ל והקשר שלה עם יהדות התפוצות, "קק"ל מיוצגת היום ב-40 מדינות ברחבי העולם, כאשר בכל מדינה יש ארגון מקומי הנושא את שמה של קק"ל ועוסק בפעילויות השונות והמגוונות שלנו, למשל בעידוד התיישבות של עולים חדשים בפריפריה ובגיוס תרומות.
"כגוף שקיים כבר 122 שנים, פועל למען עם ישראל והעם היהודי ועוסק בפעילות ענפה בתחומים ירוקים כגון ייעור, קיימות, מחקר ופיתוח חקלאי, ניהול מי נגר ועוד, קק"ל צברה ידע וניסיון אדירים. המדענים, החוקרים, היערנים ואנשי המקצוע הנוספים שלנו חולקים את הידע שצברנו במשך עשרות שנים עם מדינות שונות.
"במסגרת הפעילות הבינלאומית של קק"ל, יש לנו מעמד של משקיף בוועידות גדולות כמו ועידת האקלים השנתית שהתקיימה בשארם א-שייח', כנסים של האו"ם והאיחוד האירופי, וועידת האקספו שמתכנסת אחת לחמש שנים כשהאחרונה הייתה בדובאי וועידות נוספות.
"פן נוסף הוא שיתוף הידע שלנו עם מדינות שכנות, שחולקות איתנו את אותו אזור אקלימי מזרח תיכוני ומתמודדות עם אותן בעיות של מאבק במדבור, מצוקה במשאבי המים, פיתוח יערות ועוד".
"יש לנו גם פעילות מאוד ענפה בפרויקטים בינלאומיים עם אפריקה, שבמסגרתם אנחנו חותמים כמעט מדי שנה על מזכרי הבנות עם מדינות מהיבשת שנציגיהן מגיעים לכאן ונציגים שלנו נוסעים אליהן.
"מזכר הבנות אחרון כזה נחתם עם מדינת צ'אד, כאשר משלחתמכובדת בשם נשיא צ'אד ביקרה בארץ לפני שנה והתרשמה מהיכולות של קק"ל. היום קק"ל חולקת עם ממשלת צ'אד את הידע שלה בנושאים כמו מאבק במדבור, פיתוח ייעור, פיתוח ותשתיות מים ועוד. נשיא צ'אד ביקר בארץ ממש לפני כחודשיים וזכיתי לארח אותו ולטעת איתו את עץ הזית המסמל שלום בחורשת האומות בירושלים".
בשיתוף קרן קימת לישראל
