ועדת החוקה החלה בסוף השבוע (יום ה', 20.4.23) להכין לקריאות שנייה ושלישית את פרק ט' - מיסים - (נתונים פיננסיים), סעיפים 47-45, שפוצל מחוק ההסדרים. לפי הצעת החוק תוטל על בנקים, חברות ביטוח, גופים סולקים ועוד חובת דיווח שוטף לרשות המיסים ביחס לכל החשבונות העסקיים של לקוחותיהם. עוד לפי הצעת החוק, יוסמך מנהל רשות המיסים לדרוש מכל גוף פיננסי להעביר לרשות המיסים מידע פיננסי לגבי קבוצת לקוחות בעלי מאפיינים כלכליים משותפים שיוגדרו על ידיו.
הצעת החוק כוללת שני תיקונים שונים, הנוגעים למידע פיננסי שרשות המיסים מבקשת לקבל:
- מוצע להטיל על "גופים פיננסיים" (בנקים, חברות ביטוח, גופים סולקים וכו') חובה לדווח לרשות המיסים, מידע פיננסי ביחס לכל "החשבונות העסקיים" של לקוחותיהם (חשבון של תאגיד או חשבון שמוגדר על-ידי הגוף הפיננסי כ"חשבון עסקי"). מדובר בדיווח שוטף שאינו מותנה בקיומו של חשד קונקרטי ביחס ללקוח. לפי המוצע, פעם בחצי שנה, יידרשו הגופים הפיננסיים לדווח לרשות המיסים, על סך הסכומים שהתקבלו וסך הסכומים שהוצאו בחשבון העסקי של הלקוח בחצי השנה שקדמה לדיווח, את פרטי הזיהוי של הלקוח והאם קיים נהנה בחשבון.
- כמו-כן, מוצע להסמיך את מנהל רשות המיסים לדרוש מכל גוף פיננסי להעביר לרשות המיסים מידע פיננסי לגבי קבוצת לקוחות בעלי מאפיינים כלכליים משותפים שיוגדרו על ידיו. לפי המוצע, המנהל יהיה מוסמך לדרוש מידע כאמור, אם יש לו "יסוד סביר להניח" כי הלקוחות שבקבוצה הפרו הוראה מהוראות חוקי המס, באופן שיש בו כדי "לפגוע בגביית מס בהיקף שאינו מבוטל".
"יסוד סביר" יתבסס על סממנים שעניינם: ההיקף, האופן או התדירות שבהם הופקדו סכומים בחשבון הלקוח או נמשכו ממנו; מאפייני הגורמים שהסכומים נמשכו או הועברו אליהם; היקף לא סביר של יתרות בחשבון; והאופי של הפעילות שהתבצעה בחשבון, לרבות פעילות עסקית בחשבון פרטי ופעילות במדינת חוץ. לפי המוצע, גוף פיננסי שקיבל דרישת מידע כאמור, יידרש, בתוך 15 ימים מקבלת דרישת המידע, למסור למנהל את פרטי הזיהוי של הלקוח והאם קיים נהנה בחשבון, את סך הסכומים שהתקבלו וסך הסכומים שהוצאו בחשבון, וכן את יתרות הפתיחה ויתרות הסגירה בחשבון, לגבי שנת המס שקדמה לדרישת המידע, ביחס לכל אחד מהלקוחות הכלולים בקבוצה שאליה התייחסה דרישת המידע.
בניגוד להסדר המוצע בנוגע לחובות הדיווח השוטף, דרישת המידע יכולה להיות מופנית גם כלפי חשבונות פרטיים.
ערן יעקב מנהל רשות המיסים: "אנחנו בעולם של מהפכה תעשייתית רביעית ואנחנו כמו רשויות אחרות בעולם בו הפשיעה ואי תשלומי המס מתפתחים ומתחכמים ומקשים לא מעט על גופי אכיפה. ככל שלא יינתנו כלים יהיה לנו קשה להמשיך ולהתמודד בצורה טובה עם העולם המתפתח. אנחנו רוצים להפריע ככל הפחות ולדרוש מהלקוחות שלנו, להיות כמה שיותר מדויקים ולהפריע כמה שפחות לאנשים הנורמטיביים. מצד שני, כשיש לנו מידע מ-90 מדינות על שני מיליון אזרחי מדינת ישראל שמחזיקים חשבונות בבנקים זרים בעולם, כאשר מה שיש פה פחות נגיש לנו, ראינו שכמעט 5 מיליארד שקל בכ-680 חשבונות לא דווחו. זה לא כסף קטן. כמעט 200 תיקים עברו לטיפול פלילי.
"חשוב לנו האיזון בין שמירה על פרטיות לבין הצורך לבצע אכיפה לטובת אזרחי ישראל. כשאין מידע מדויק אנחנו מגיעים לאנשים שלא עוול בכפם ואנחנו רוצים לדייק. לכן באנו ואמרנו שאנחנו רוצים את החשבונות העסקיים. גם היום צריך לדווח אבל בחרנו לא לבקש דיווח מכל אזרחי המדינה ולהטריד אותם, אלא לפעול מול צדדים שלישיים. אפילו הסולקים, מי שנותן או מעביר כסף בביט מאפשר העברת מידע לצד שלישי, אם כי לא לגופים שאמונים על אכיפה. גופים עסקיים אוספים מידע אין סופי.
"כשאנחנו מבקשים מידע על חשבונות עסקיים או כאלו מתחפשים לחשבון עסקי, ומחויבים לבדוק שהוא פועל כחשבון עסקי, בצד הבנקאי יודעים אם זה אכן חשבון עסקי או לא. לכן המידע המבוקש הוא רק למי שיש לו מאפיינים של חשבון עסקי. המטרה מאזנת וראויה כי מי שיש לו חשבון כזה אמור בהגדרה לדווח לרשות המיסים. הצורך למקד ולהכווין. לראיה שה- CRS (אמנת חילופי מידע בין מדינות בעבירת מידע בנקאי) נותן לנו לעבוד בצורה יותר טובה.
"
מדובר על מידע מצומצם שממילא כלקוח עסקי של רשות המיסים אמור לעבור. יש הרבה מדינות בהן ההון השחור עומד על 9-7 אחוזים ובישראל עומד על קרוב ל-20%. בסופו של יום, באמצעות המידע נוכל לשפר משמעותית את יכולת האכיפה ולהתמודד עם העולם המתקדם. לולא ה-CRS לא הייתי יכול להתמודד עם ה-5 מיליארד".
היו"ר ח"כ
שמחה רוטמן הגיב לדבריו: "זהו קו טיעון בעייתי מאוד, כי גוגל יודעת את כל מה שאני מחפש ויש לי גם את האופציה למנוע את זה, וזה לא אומר שהייתי רוצה שכל המידע הזה יעבור למשטרת ישראל. אני יכול לשמוח או להעצב על העברת מידע לגופים הפרטיים, אך דווקא מכיוון שלמדינה יש כלי אכיפה וסנקציות, אני לא מוכן לוותר עליו לטובת המדינה. אני אמור לדאוג מהמדינה הרבה יותר, והמידע שנמצא בידך - יש לך כלים לאסוף עוד הרבה מאוד מידע. יש להבין שכל מידע שאאשר לך לתת ייחשף גם לרשויות זרות. בעל מכולת קטן, המנהל את העסק בעיקר במזומן, כמובן במגבלות המותרות לפי החוק, ומגיש לכם דוח ומצהיר על הכל כדת וכדין, אבל בבנק מפקיד רק שקל וחצי, או שאת הרווחים בכלל מפקיד בחשבון האישי – לא יהיה כל קשר בין המידע שאתם מבקשים על החשבון העסקי שלו לדוחות שדיווח לכם, וידלקו לכם האורות האדומים לגביו. לעומת זאת, מקרה אחר - משקיע שפתח סטרטאפ, ובשנתיים הראשונות העסק רק מוציא ואין הכנסות, אבל כדי לקיים את העסק הוא מעביר כל חודש סכומים גדולים לחשבון העסקי כדי לשלם משכורת ולהחזיק את הסטרטאפ, אתה תראה הכנסות מאוד גדולות בחשבון העסקי שלו, וזה יקפוץ לך כמשהו חשוד כי לא תהיה התאמה לדוחות על אפס הכנסה שהגיש לך".
ח"כ
גלעד קריב (העבודה): "דיני המס נבחנים בין השאר בפרספקטיבות בינלאומיות. אבקש לדעת בכמה ממדינות העולם המתקדם מעבירים את כל המידע על החשבונות העסקיים. ישראל בגירעון גדול בהגנה על הפרטיות של אזרחיה. הסדר בו ישראל מבקשת להוביל שיש בו פגיעה קשה בזכות לפרטיות על פניו בעייתית מאוד. ראוי היה שרשות המיסים לדורותיה והממשלות מכל הצדדים יעשו את התיקונים בתרבות הדיווח במס ולא יובילו פתרונות עוקפים שיש בהם פגיעה בפרטיות".
מנהל רשות המיסים יעקב: "אז אתה מבקש מאיתנו לדרוש חובת דיווח מתשעה מיליון אזרחים? שיחויבו לדווח כמה יתרות יש להם בחשבונות הבנק?"
ח"כ קריב התרעם: "לא תחזירו לפה הצעת חוק שנדחתה בוועדה הזו, שפוצלה רק בזכות הייעוץ המשפטי, היועמ"שית לכנסת והיו"ר שעשו את העבודה. אם ישראל רוצה להגביר גבייה אבל גם לשרת אינטרסים חברתיים לחלוקת נטל המס בצורה ראויה, תשבו ללא קיצורי דרך ותראו אם יש פתרון לכך שאנשים שיש להם כל מיני דרכים לא ייעלמו מתחת לרדאר.
יעקב השיב: "כל מי שיש לו פעילות עסקית ממילא מחויב בחוק לדווח שראוי שיידע על כך שיש כאלו המדווחים אי-תאימות ונוכל לשאול אותם יותר אפקטיבית מה מהות ההכנסות שלא דווחו. ההתמקדות במקרים אלו תגרום להרבה פחות הפרעה לעסקים ואנשים, זה מקדם שוויון כי מי שלא משלם מיסים פוגע בשוויון ובתחרותיות. ביחס להצעת החוק הקודמת - במקום דיווח חודשי הפכנו לדיווח חצי-שנתי, סמכות לעניין איסוף המידע בתקנות ועוד שינויים נעשו בהתאם לדרישות משרד המשפטים ביחס להצעת החוק שהוגשה אז. נכון שהתפיסה נותרה".
עו"ד אלעזר שטרן מהייעוץ המשפטי לוועדה הגיב אף הוא לדברים: "החלק השני של דרישות המידע זהה כמעט מילה במילה להצעת החוק המקורית. בחלק הראשון נוסף פרט מידע – לא רק הכנסות אלא גם הוצאות. השינויים שמנית הם קוסמטיים והתנגדות הוועדה ב-2015 לא הייתה קשורה לתיקונים הללו שעשיתם, אלא הדיונים הופסקו בגלל הקונספט של יצירת משטר-דיווח חדש שהוועדה לא הסכימה לקבל. השינויים הטובים שדיברת עליהם לא משנים את התמונה ולא הופכים את הצעת חוק להצעת חוק שונה. ההבדלים בשוליים. האם יש לכם נתונים על השלכות הצעת החוק על הרגולציה, לעומת החלופה של בקשה מכל בעל עסק למסור את המידע הזה, שזה דבר שהממשלה מצופה לעשות?".
עו"ד רונן ניסים מהמחלקה המשפטית בבנק ישראל: "מדובר בהצעת חוק ממשלתית ועמדתנו בשל כך הייתה שלא תומכים ולא מתנגדים".
מ"מ היו"ר ח"כ קריב הגיב לדבריו: "לא נועצו במפקח על הבנקים בחקיקה הזו? אבקש חוות דעת כתובה בה הוא אומר שאין לו עמדה בנושא. לא נראה לכם מוזר מכך שאין מדינה ב-
OECD עם הסדר כזה?"
עו"ד תימור בלן מאיגוד הבנקים: "יש בעיות עם הנוסח הנוכחי, נוכח העובדה שההפרדה בין החשבונות העסקיים לחשבונות הפרטיים לא תמיד ברורה, ולא תמיד אנחנו יודעים להגדיר מהו חשבון עסקי. כך, אם בן זוג אחד הוא עוסק מורשה ובן זוג שני הוא שכיר, והחשבון הוא משותף – לא ברור האם זה חשבון עסקי. נוכח חוסר הבהירות הזאת יש חשש לטעויות כאשר יעבור מידע על חשבונות פרטיים".
נדב נגר מרשות המיסים: "המידע היחיד שיש לי באשר למחזור של העוסק הוא מה שהוא מדווח".
