״העין של המדינה״: תולדות מטוס ה״עטלף״ - כך הופעל בחשאיות רבה אחד המטוסים הסודיים בחיל-האוויר  

״המטוס הזה היה מסווג למדי, אפילו אשתי הייתה ממודרת מהעניין. ידעו שיש מטוס חריג, והיא הכירה בערך מה שאנחנו עושים, אך לא מעבר לזה״, מספר סא״ל (במיל׳) יוסי שומרוני, מראשוני נווטי ה״עטלף״ (OV-1 מוהוק) בחיל-האוויר. ״בבסיס גם כמעט לא הכירו אותו, המטוס היה מאוחסן במתחם סגור ולא נתנו לכל אחד להיכנס. אפילו בטייסת לא דיברנו על המטוס בפורום רחב. רק הצוותים שהטיסו אותו הכירו אותו באמת״. ההסבר של סא״ל (במיל׳) שומרוני אינו מנותק מהמציאות. לכן, זה לא מפתיע שרבים אינם מכירים את כלי-הטיס המהפכני ואת משימות איסוף הנתונים אליהן נשלח, שבעזרתן החיל הצליח להשיג את יעדיו.

די להפתעות
בתחילת שנת 1974, כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים, התקבלה החלטה בחיל-האוויר לרכוש מחיל-האוויר האמריקאי צמד מטוסי עטלף. ״עם תום מלחמת יום הכיפורים, אלוף בני פלד ז״ל, מפקד חיל-האוויר דאז, היה מודאג מאוד מהעובדה שהצליחו להפתיע אותנו. במהלך ביקורו בארצות הברית, הוא שאל את האמריקאים: 'כיצד ניתן לשמור על מדינת ישראל מפני הפתעה נוספת?'״, מגולל סא״ל (במיל׳) שומרוני. ״רצינו להחזיק ביכולת שבעזרתה נוכל לחזות מה עלול להתרחש, ולדעת להיערך בהתאם. כך הוצע לנו מטוס העטלף, שנאמר שהוא יענה בדיוק לדרישותנו״.

מטוס העטלף נקלט בחיל-האוויר אחרי שכבר הוכיח את יכולותיו במלחמת וייטנאם. המטוסים שסופקו למדינת ישראל, מדגם ״D״, היו המשוכללים ביותר שיוצרו עד לאותה העת. אלה הופעלו על ידי טייסת 122 (״הנחשון״) למשימות סיור וצילום לאורך קווי הגבול. ״המטוס הזה היה ׳העין של המדינה׳ במשך תקופה ארוכה. באמצעות מצלמות אופטיות, מכ״ם (מגלה כיוון מרחק) וחיישן אינפרא-אדום, ניתן היה לטוס מעל שטחנו ולהצליח לצלם את מה שמתרחש מצדדינו מעבר לגבולות האויב, או לחילופין לצלם זירה מרוחקת אפילו יותר״, חושף סא״ל (במיל׳) דורון יוגב, אשר הטיס מטוסי ״עטלף״.

סא״ל (במיל׳) דורון יוגב

גיחה רודפת גיחה
בקוקפיט מטוס ״עטלף״ ישבו זה לצד זה טייס ונווט. ״במטוס עטלף, מעבר ליכולת להכיר את תוואי השטח מעליו טסים ולשמש עין נוספת בקוקפיט, הנווט שימש גם כמפעיל טכני והיה אמון על הפעלת המכשירים השונים ותחזוקתם״, מסביר סא״ל (במיל׳) שומרוני. מול עיניו של הנווט הוצבה ״תיבת חושך״, מערכת שנחשבה באותה העת לפורצת דרך בתחומה. ״המכשיר הוציא נתונים כך שהיה אפשר לנתח את התנועות על רקע הטופוגרפיה ולהצליב ביניהם. הצילום הוצג אצלנו בקוקפיט ובו זמנית גם בקרון שהיה בטייסת, זה היה חידוש מהפכני דאז״.

סא״ל (במיל׳) יוגב ביצע לאורך שירותו גיחות רבות על המטוס. ״באחת הגיחות, חדרנו קו צפונה לצורך משימת צילום. באופן שגרתי, יש להיצמד לקו ולהתקדם לאורכו. היה חורפי במיוחד, ומתחתנו הייתה סיירת שהייתה תלויה בנו ובמידע שאנחנו שולחים בזמן אמת. פתאום, מתגלים לפנינו ענני סופה, כאלה שהמתחים החשמליים בהם עלולים להפיל מטוסים. אתה רואה את הסכנה, אך גם מבין שאתה לא יכול לזוז. אתה משמש כעיניים של מי שמבצע את המשימה מתחתיך, והצלחת המשימה תלויה גם בך. האירוע חידד לי את המשמעות האדירה שבהפעלת מטוס מהסוג הזה״.

סא"ל (במיל') יוגב בטיסה על העטלף

״מטוס תובלה-קרבי״
מטוס העטלף הופעל בחיל-האוויר במשך שמונה שנים, וסיים את שירותו בדרך די טראגית. ״זה היה מספר חודשים לפני שפרצה מלחמת לבנון הראשונה. ביום המדובר, נדרש היה להכין מטוס בזריזות לקראת המראה לגיחה. אחד מהטכנאים אשר עבד על המטוס, נדרש לאטום חריצים שנוצרו על גבי החופה. הדבק הכיל אצטון וגרם לדלקה שהשביתה את המטוס וגרמה לפציעתם של הטכנאים. היה ברור שעם מטוס אחד בלבד אי אפשר להמשיך״, נזכר סא״ל (במיל) יוגב. לאחר האירוע, הוחלט באופן סופי להיפרד ממטוס העטלף. המטוס הנותר הוצב במוזיאון חצרים במשך מספר שנים. ״באחד הימים כשהגעתי לביקור במוזיאון, הבחנתי בכך שהמטוס אינו מוצג יותר. התפלאתי מאוד ושאלתי: 'היכן הוא?' אז נאמר לי שהאמריקאים דרשו אותו בחזרה, ומסרנו אותו לידם״, נזכר בחיוך סא״ל (במיל׳) יוגב.

צוותי-האוויר אשר הפעילו את המטוס פוזרו בטייסות התובלה והקרב של החיל. כיום, הכינוי ״עטלף״ לכלי-טיס ממשיך בחיל, אך הפעם, עבור מסוק הסיור הימי אשר מופעל על ידי טייסת 193 (״מגיני המערב״). כך או אחרת, עד לימינו נשארו מפעיליו לאורך השנים עם השאלה: מדוע הודבק למטוס כינוי זה? ״זה סוד שמור לא פחות מהמטוס עצמו כנראה. זה היה מטוס מכוער, אבל אהבנו אותו כל כך. יכולת התמרון באוויר שלו הייתה מצוינת ונהנו מאוד להטיס אותו. הייתי קורא לו ׳מטוס תובלה-קרבי׳ בגלל אופי המשימה הלא שגרתי שלו״, מתרפק סא״ל (במיל׳) יוגב. ״אין לי מושג מדוע הוא קיבל את הכינוי 'עטלף׳, אולי בגלל שהוא טס הרבה בלילה״, מסכם סא״ל (במיל׳) שומרוני. ״הייתה תחושת משמעות ושליחות גדולה למען הגנת המולדת, ועבורי זה היה מרגש וערכי״.