המודל החדש נחשף: זמן השירות הממוצע יתקצר, התגמול ללוחמים יגדל משמעותית

צה"ל מפרסם היום (שלישי) את פרטי מודל שירות החובה הדיפראנציאלי שיחול על החיילים שיתגייסו לצבא החל משנתון 2024. על פי המודל, כל המלש"בים יקבלו צו גיוס ל-32 חודשים, אך בפועל, חיילים עורפיים, או "ג'ובניקים", ישוחררו משירות לאחר 24 חודשים, חיילים במקצועות טכניים וטכנולוגיים ישרתו בין 28 ל-32 חודשים, ואילו לוחמים ישרתו בין 32 ל-36 חודשים.

בצה"ל מעריכים שכתוצאה מהשינוי, בפועל - בעוד כעשור יעמוד ממוצע זמן השירות של חיילי החובה בצה"ל על 28.5 חודשים.

על פי התוכנית, החל מהחודש ה-25 לשירות יינתן תגמול נוסף למי שמשרת יותר, כאשר החל מהחודש ה-29 התגמול הנוסף יגדל ומי שישרת בין 32 ל-36 חודשים יקבל תגמול גדול אף יותר. בצה"ל סירבו לנקוב בסכום התגמול, אך ציינו שהוא "משמעותי מאוד", וההערכה היא שחיילי החובה שישרתו יותר זמן יקבלו תגמול של בין כ-5,000 לכ-6,000 שקלים בחודש בתקופה הנוספת. על פי התכנית הצה"לית, בשנת 2028 תתקיים בחינה של התוכנית, ותתקבל החלטה אם לקצר את משך השירות לחיילים הטכנולוגיים מ-32 ל-28 חודשים.

הגדלת דמי הקיום לחיילים היא ראויה מאוד, אך במשך שנים רבות צה"ל התנגד למעבר למודל שירות דיפרנציאלי, בין היתר בשל החשש מירידה במוטיבציה לשירות קרבי בצבא – והנחה שיהיו צעירים שיעדיפו שלא להתגייס ללחימה אלא לתפקידים עורפיים יותר כדי לקצר את משך זמן השירות. חשש נוסף הוא הפיכת צה"ל לארגון מבוסס אוכלוסיות מוחלשות.

באוצר תומכים מאוד בתוכנית הצבאית, שכן המהלך ישחרר למשק ידיים עובדות בגיל צעיר יותר, וצפוי להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים. התוכנית היא חלק מההסכמות בין משרד הביטחון לבין משרד האוצר על תקציב הביטחון. כתוצאה מהמהלך, והסכמת הצבא למהלכים בעייתיים נוספים, קיבלה מערכת הביטחון תקציב לתוכניות ההתעצמות הדרושות לה.

כפי שחשפנו ב"ישראל היום" בחודש דצמבר האחרון, בשנת 2020 רוב בני הנוער בישראל אמנם לא ישרתו בצה"ל או יתנדבו לשירות הלאומי, אך במקביל, יחול גידול משמעותי באוכלוסייה כולה, באופן שיגדיל מאוד גם את מספר בני הנוער שכן מתגייסים לצה"ל. כתוצאה מכך, עשוי להיווצר "עודף" של חיילי חובה בחלק מהמקצועות, ובצבא טוענים שהמודל נותן לכך פתרון.

לפי עמדת הצבא, שירות דיפרנציאלי לחיילי חובה הוא יעיל יותר גם למשק וגם לחיילים עצמם, שחלקם סובלים מ"אבטלה סמויה" במהלך שירותם הצבאי. אלא שישנם סיכונים לא פשוטים למהלך, שכן משך שירות שונה ללוחמים ולקרביים, תוך מתן תגמול גבוה יותר למי שמשרת יותר, הוא צעד נוסף של צה"ל לכיוון צבא מקצועי על חשבון צבא העם.

בצה"ל לא תכננו להציג את המודל בימים אלה, אלא רק בחודש מאי, אך כיוון שהנושא עלה לשיח ציבורי, החליטו בצמרת הצבא להציג את הדברים כעת. כריכת מודל שירות החובה בהורדת גיל הפטור מגיוס לחרדים חורה מאוד לצבא, שכן בצבא טוענים כי מדובר בתוכנית שעובדים עליה כבר תקופה ארוכה, ואין לה כל קשר לסוגיית גיוס החרדים.

השבוע פורסם כי גורם צבאי בכיר סבור כי הורדת גיל הפטור לחרדים מ-26 ל-23 "לא יפר את האיזון". בצבא לא מתנגדים להורדת גיל הפטור לחרדים בין היתר משום שמהנתונים עולה שכ-90% מבין החרדים שמתגייסים לצה"ל מידי שנה מתגייסים מתחת לגיל 23, ורק כ-10% מהם מתגייסים לאחר גיל זה.

בצבא טוענים כי הם עדיין דבקים בעיקרון של גיוס לכולם, ולפיכך כל המלש"בים ימשיכו לקבל צווים לגיוס בגיל 18, למשך 32 חודשים. אלא שבפועל, החרדים ידחו את גיוסם עד גיל 23, ואז יקבלו פטור מגיוס. במקביל, בצבא מבטיחים להמשיך במאמצים לגייס חרדים, אם כי בפועל מספר המתגייסים החרדים נמוך מאוד, ועומד על מעט יותר מ-1,000 בשנה.