ערן זהבי יודע לספק תמונה, כזו שמספרת סיפור. פנדל בדקה האחרונה של התוספת, אחרי אחת ההחמצות הכי גדולות שהיו לו בשנים האחרונות, בום לפינה, חגיגה עם אוהדים שנעה בין הדשא ליציע. זהבי מגנט לרגעים כאלה, אבל תמונת הערב הזה, עבור מכבי ת"א, צריכה להיות של פארפה גיאגון. האיש ששינה לה את המשחק.
הכניסה של גיאגון, הדקות שלו על הדשא, סיפקו תחושה של רמה אחרת, של אחד שיוצר יש מאין. אחת הטענות הקבועות נגד גיאגון היא שאינו מספק מספרים. סחיטת הפנדל (והיה פנדל), לא תיכנס לרשימת השערים או הבישולים שלו, אבל מדובר בפרמטר החשוב ביותר, במהלך ניצחון.
לא מדובר רק בפנדל. גיאגון חילק שתי מסירות מצוינות קודם לכן, הקצב שלו היה מהיר יותר, כמובן גם הדריבלים. 5 מוצלחים כאלה היו לו, מתוך שבעה נסיונות, בחצי שעת משחק פלוס תוספת. באחד מהמקרים גיאגון הסתובב כל כך מהר שהוא השאיר את רועי גורדנה על הרצפה. בחלק הראשון של העונה היה ברור שאם אוסקר גלוך לא בהרכב של מכבי ת"א מדובר בפשע נגד הכדורגל. דבר דומה, בטח בהתחשב בסגל בכלל וברכות של גבי קניקובסקי בפרט, אפשר לומר, כמעט, על גיאגון כרגע.
הוא היה ההבדל בין המחציות. בראשונה באר-שבע הייתה הקבוצה המסוכנת יותר, בעטה לשער כפול מיריבתה. בשנייה הצהובים היו עדיפים, איימו על השער פי 4 מאשר המארחת. ראינו תופעה שכזו בכמה משחקים בין קבוצות גדולות העונה, ערבים בהם חלוקת הכוח השתנתה בין המחציות.
היתרון המסוים של באר-שבע בהתחלה הגיע גם בזכות ההפתעה של אליניב ברדה, שהציב את מריאנו בריירו בהגנה. באר-שבע שיחקה 1-4-5, כששגיב יחזקאל, במשחק טוב, והלדר לופז, תפסו את שני האגפים לכל אורכם. בשני מקרים בשלב מוקדם הכדור היה אצל יחזקאל ובמקביל לופז עמד גבוה מאוד, לא רחוק מפטריק קלימלה. באחד מהמקרים האלה הוא גם היה פנוי לגמרי, אבל הכדור לא הגיע אליו.
זו אולי הייתה התקלה המובילה של באר-שבע, המסירה האחרונה. השחקנים שלה ניסו לחלק 9 מסירות מפתח במשחק, אבל רק אחת, של יוג'ין אנסה, הייתה מדויקת. גם השער הגיע מאיבוד כדור של מכבי ת"א בחלק האחורי. שאפי סולימאנוב, שהבקיע, היה השחקן הטוב ביותר על המגרש במחצית הראשונה. הוא גם כמעט כבש שער נוסף, אבל שלח את הכדור למשקוף. במחצית השנייה שאפי נחלש משמעותית.
אחרי ההחמצות מול מכבי חיפה, הפעם פרץ הבקיע. ואחרי ההחמצות שלו במשחק גם זהבי הבקיע את הפנדל. מכבי ת"א חגגה וגם מכבי חיפה - הפער שלה מהמקום השני עומד כבר על 8 נקודות. באר-שבע תישאר ללא תואר משמעותי העונה
אותו איבוד כדור שהוביל לגול הראה שוב, כאילו אנחנו לא מדקלים זאת כבר, כמה אנריק סאבוריט חשוב לקבוצה שלו. לא רק הגנתית, אלא אולי יותר מכך התקפית, ביכולת לשמור על הכדור מאחור ואז לפתח התקפות. אופיר דודזאדה טעה פעמיים בדקה שהובילה לשער של שאפי, אבל הטעות הגדולה לא הייתה שלו. ניר ביטון הוא זה שמסר לו רע, חזק, מבלי שהמגן היה יכול להשתלט על הכדור.
גם בשער שהגיע קצת קודם, הראשון במשחק, הייתה טעות הגנתית, אבל של חלוץ. ההרמה של דן ביטון הייתה נפלאה, ומיגל ויטור זה שניסה למנוע את הכדור מדור פרץ ברגע האחרון, אבל מי שהיה קרוב לפרץ בתחילת המהלך, זה שהיה צריך להמשיך איתו הלאה ולא לקוות שוויטור יגיע להציל, הוא קלימלה.
כך, אחרי ההחמצות מול מכבי חיפה, הפעם פרץ הבקיע. ואחרי ההחמצות שלו במשחק גם זהבי הבקיע את הפנדל (4 האיומים האחרים שלו במשחק לא היו למסגרת). מכבי ת"א חגגה וגם מכבי חיפה - הפער שלה מהמקום השני עומד כבר על 8 נקודות. באר-שבע תישאר ללא תואר משמעותי העונה. מכבי ת"א יכולה לזכות בגביע. הסיכויים שלה יהיו גדולים יותר אם גיאגון יקבל את הדקות להן הוא ראוי.
