מיוחד | הפורצים: הצצה נדירה ליחידת העילית שפועלת במקום הנפיץ ביותר  

האדם הנורמטיבי נרתע מבתי כלא ומכל מה שקשור בהם. עצם הכניסה אליהם, אפילו כמבקר, מעלה צמרמורת: החשש ממי שנמצא בהם, פושעים ומחבלים, והידיעה ששום דבר טוב (כמעט) לא יצמח מהם.

למדינת ישראל יש לא מעט כאבי ראש הכרוכים בבתי הכלא שלה. חלקם תקציביים: שירות בתי הסוהר סובל מתקציב חסר וממצוקת כוח אדם. וחלקם תשתיתיים: בתי כלא רבים מיושנים ולא עומדים בשום סטנדרט עדכני. הם צפופים מאוד ומספקים לכל אסיר שטח מחיה הנחשב, על פי פסיקת בג"ץ, לפחות ממינימלי הנדרש לאדם. וחלקם כמותיים: אין בישראל מספיק בתי כלא ותאים עבור כל האסירים.

יחידת מצדה - הסיוט הגדול של המחבלים בכלא

ואם כל זה לא מספיק, אז לישראל יש בעיה נוספת, ייחודית. היא נאלצת להתמודד לא רק עם האוכלוסייה העבריינית־פלילית, כמו כל מדינה, אלא גם עם אתגר ייחודי של אסירים ביטחוניים, פלשתינים הכלואים בארץ על חלקם בביצוע (או בכוונות לבצע) פיגועים. מדובר באסירים מאתגרים במיוחד, שלרבים מהם אין אופק מעבר לקצה התא שבו הם מוחזקים. לכן האיום הנשקף מהם - לצד האיבה הבסיסית שלהם לישראל, שהובילה אותם לפעילות טרור - הוא חריג בהשוואה לכל קבוצת אסירים אחרת.

האסירים הביטחוניים מהווים כאב ראש קבוע לישראל מכמה סיבות: הם קבוצת לחץ משפיעה על ההנהגה והרחוב הפלשתיניים, וגם מנוע קבוע להנחיית פיגועים בידי קרוביהם ופקודיהם הנמצאים מחוץ לכלא. אבל הם גם מקור לדאגה אחרת: החשש שינצלו רגע של חולשה בתוך בתי הסוהר כדי לבצע פיגוע אסטרטגי. למשל, חטיפת סוהר לצורכי מיקוח.

בטיפוס אנכי. גם האקדחים הותאמו לירי דרך סורגים, צילום: אורן כהן

מי שאמורה לתת מענה לאיום הזה היא יחידת מצדה של שירות בתי הסוהר. מדובר ביחידת עילית מסווגת, שהאימונים והפעילות שלה מתבצעים ברובם בחשאי. היחידה הזאת נמצאת כעת בהיערכות השיא שלה - על רקע המתיחות הביטחונית והחשש מהסלמה במהלך חג הרמדאן - וכחלק מכך אפשרה לנו הצצה נדירה לפעילותה.

אחת מארבע יחידות השתלטות

בישראל פועלות ארבע יחידות המוכרות כיחידות השתלטות רשמיות על ידי הצבא: סיירת מטכ"ל ושייטת 13 בצה"ל, הימ"מ במשטרה ומצדה בשירות בתי הסוהר. בעבר גם היחידה ללוחמה בטרור באילת הוכשרה למשימות השתלטות, למקרה שיידרשו פעולות מהירות עד להגעת כוחות מקצועיים יותר לעיר הדרומית.

המומחיות של מצדה ספציפית: לתת מענה לאירועי קיצון במתקני הכליאה של שב"ס. הלוחמים בה מסוגלים לפעול גם במתארים אחרים, אבל היחידות האחרות אינן יודעות לפעול בבתי הכלא. זה נובע מאופי המשימה ומאופן המימוש שלה - בהכשרת האנשים, בבחירת אמצעי הלחימה, באיסוף המודיעין ובאימונים האינסופיים למקרה שיידרש ממנה לפעול.

מצדה הוקמה ב־2003. בתי הכלא היו עמוסים אז באלפי פלשתינים שנעצרו במבצע חומת מגן. רבים מהם היו מחבלים כבדים, שידעו שרק חטיפה ומיקוח עשויים להוביל לשחרורם. התוצאה היתה הפרות סדר נרחבות בבתי כלא שונים - קציעות, עופר ומגידו - שחלקם היו באחריות הצבא והועברו לאחריות שב"ס. לצד זה היה גם ריבוי של תקיפות וניסיונות חטיפה של סוהרים בבתי הכלא, עד כדי חשש ממשי לשלומם. בעקבות זאת החליט מפקד שב"ס דאז, יעקב גנות, להקים יחידה שתדע לתת מענה מיידי במקרים של חטיפה בתוך תחומי הכלא. הדגש הושם כמובן על חטיפת אנשי סגל, אם כי גם האפשרות של חטיפת אסירים בידי אסירים אחרים היא מתאר אפשרי.

ההחלטה להקים יחידה פנימית נבעה מסיבה כפולה: החשש שבזמן אמת לא ניתן יהיה להסתמך על היחידות הקיימות שעלולות להיות עסוקות במשימות אחרות, והצורך ביחידה מקצועית שתתמחה בפעילות הייחודית שנדרשת בבתי הכלא. לא מדובר בהבדלים סמנטיים; בדיוק כפי שהשתלטות על אוטובוס שונה מפריצה לבית ספר, כך גם הפעילות בבתי הכלא מחייבת התמחות.

זה מתבטא, למשל, בכלי הנשק שהיחידה משתמשת בהם. כולם חייבים להיות כאלה שניתן יהיה להפעילם מבעד לסורגי תא קטן. זה חייב התאמות - באורך הנשק, בקוטר הקליבר, בהרכב התחמושת - כדי להבטיח הצלחה ולמנוע תקלות מיותרות. ההבנה כי אירוע נקודתי כמו חטיפה עלול להפוך לאירוע לאומי בעל השלכות נרחבות מושרשת עמוק בפעילות היחידה. מוות של אסיר בידי לוחמים עלול לא רק להצית תבערה באגף הספציפי של הכלא שבו בוצעה הפעילות, אלא בכלא כולו, ואף אצל כל האסירים הביטחוניים, ומעבר לכך - ביו"ש ובעזה. בעידן שבו אין כמעט משפחה פלשתינית שאין לה קרוב או שכן שיושב בכלא, עניין האסירים הביטחוניים נמצא בליבת העיסוק וההסכמה ברחוב הפלשתיני, וכתוצאה מכך הוא נפיץ באופן תמידי.

בקצה הרצועה. ביחידה יש כמה כלבים שהותאמו לייעוד הספציפי, צילום: אורן כהן

המשמעות היא שמצדה חייבת להיות סופר־מקצועית וסופר־מדויקת בכל מהלך. זה מתחיל בהכרת השטח. במבנה של כל בית כלא וכל אגף בתוכו, עד לרמת התאים, שאותם יש להכיר לא רק ברמת השרטוט אלא גם ברמת התכולה. מה יש בכל תא, כלומר מה עלול לשמש את החוטף ומה עשוי לשמש את התוקף, וממה כל דבר מורכב. האם ניתן, למשל, לחדור לתא מבחוץ מבעד לקיר או לסורגים, וכיצד לפרוץ דלתות פלדה עבות שמראש נבנו כך שיהיו חסינות. זה חייב את היחידה לפתח אמצעי לחימה ייעודיים, שיבטיחו את הצלחת המשימה עם מינימום נזק סביבתי. לעיתים מדובר בנשק אל־הרג (שמצדה היא מומחית עולמית בו), ולעיתים בכלי נשק קטלניים שבוצעו להם התאמות כדי שנזקם יהיה מופחת או מבוקר.

"אנחנו מבינים היטב את פוטנציאל הנזק שעלול להיות לאירוע עם הרוגים", אומר מפקד היחידה, סגן־גונדר ד'. "לכן ננסה תמיד לפעול עד כמה שאפשר בדרך אחרת. בקרב מגע אם אפשר, או באמצעים לא קטלניים. נפעל בנשק חם רק כמוצא אחרון, אם לא תהיה לנו ברירה אחרת".

ד' מגדיר את העבודה של היחידה כ"אתגר ייחודי בנפיצות מטורפת". הוא מספר על אינספור ניסויים שנעשים בחומרי נפץ, שיבטיחו שהדלתות או הקירות ייפרצו בלי להרוג את החוטף או החטוף. "בית כלא מטיבו נועד למנוע בריחה או חדירה, ולכן הוא ממוגן באופן מאסיבי. זה הופך לאתגר מורכב עבור מי שצריך לעשות את ההפך מזה: להיכנס פנימה מבעד לכל המכשולים, להשתלט ולעשות את זה תוך הימנעות עד כמה שניתן מנפגעים".

עד להקמת היחידה, מספר ד', היו מכניסים חיילים כדי להתמודד עם אירועי אלימות בבתי הכלא. "לעיתים היו נדרשים מאות לוחמים כדי להרגיע את המצב. זה משהו שהיום כמה לוחמים שלי יודעים לעשות לבד, עם תוצאות הרבה יותר טובות".

ד', מפקד היחידה. "זה דורש הרבה אימונים, הכנות, תיאום. אין פה מקריות", צילום: אורן כהן

בתחילת הדרך היו במצדה 15 לוחמים, כולם סוהרים שעברו הסבה ואימון בירי באקדח ובכלי נשק ארוכים. בהמשך גויסו לוחמים נוספים, מיחידות במשטרה וגם קצינים וחיילים שהשתחררו משירות קרבי בצה"ל. כחלק מתהליך ההתמסדות החלה מצדה לכתוב גם את תורות הלחימה שלה: החל מהכשרת האנשים והאימונים, ועד לדיוק המשימות המבצעיות וההיערכות אליהן.

מצדה מורכבת משתי פלגות - ארבל ותבור. "אנחנו חזק בעניין של הרים", צוחק ד', "אם כי לפלגת האימונים נקרא 'סיני', כי 'מסיני תצא תורה'". ד' הוא המפקד השביעי של היחידה, והשלישי שצמח בה. הוא שירת בה בעבר כמפקד פלגה וכסגן מפקד היחידה, ובתווך היה בתפקידים שונים בימ"ס ובימ"מ. "הפיקוד כאן הוא אתגר אחר. זאת יחידה אחרת, שונה, בגלל המורכבות של הפעילות שלנו".

לאורך שנותיה שירתו במצדה רק 142 לוחמים. מהמספר המצומצם הזה אפשר ללמוד ארבעה דברים: הראשון, שהיחידה מודעת לייעוד הספציפי שלה ופועלת לאורו, מבלי לנסות לנפח את עצמה לגודל בלתי סביר תוך סיפוח תקציבים וכוח אדם, כפי שעשו יחידות אחרות. השני, שמצדה לא מגייסת במסות אלא באופן סלקטיבי, כלומר רק את מי שהיא צריכה. השלישי, שמי שמתגייס למצדה גם נשאר לשרת בה שנים ארוכות, כלומר הלוחמים בה הם ברובם בוגרים, רובם נשואים ובעלי משפחות - עניין רב־חשיבות על רקע הצורך לפעול מתוך מחשבה ושיקול דעת, ולא באימפולסיביות, מתוך הבנת אותו פוטנציאל נפיץ שיש בכל פעילות של היחידה. "צלף בן 40 זה לא צלף בן 20. הוא חושב אחרת ומתנהל אחרת, וזה קריטי בעבודה כמו שלנו", אומר ד'.

העניין הרביעי, והחשוב מכל, הוא שמדובר ביחידה קטנה, משפחתית, אינטימית. גם כיום יש בה רק כמה עשרות לוחמים, ועוד מספר קטן של אנשי מפקדה, בהם חיילים (שיוצאו כעת מהיחידה כחלק מההחלטה לגרוע את חיילי הסדיר מהשב"ס בעקבות פרשת הסרסור בסוהרות חיילות). "כולם כאן מכירים את כולם. זאת אמנם יחידה מבצעית, אבל אין כאן מעמדות. גם החיילים שמשרתים אצלנו הם חלק מהמשפחה", אומר ד'.
אסירים שאין להם מה להפסיד

העובדה שמצדה היא יחידת עילית שכלולה בתוכניות המבצעיות של צה"ל קריטית לתפקוד שלה. זה מאפשר לה לא רק להתאמן ולהצטייד בהתאם, אלא להיות חלק מכל המערך המבצעי השוטף. זה מתבטא באימונים עם יחידות אחרות, אבל גם בפעילות מבצעית שוטפת וייעודית.

לוחמי מצדה משתתפים במבצעים מצומצמים ונרחבים ביו"ש ובעזה. הם נטלו חלק במבצע עופרת יצוקה בעזה ב־2008, בחיפושים אחרי שלושת הנערים שנחטפו בקיץ 2014 בגזרת חברון, ואחר כך פעלו בגזרה הדרומית של אוגדת עזה במבצע צוק איתן. המבצע החל, כזכור, כאשר מחבלים של חמאס ניסו לצאת דרך מנהרה, סמוך לקיבוץ סופה, כדי לבצע פיגוע בשטח ישראל. הם נמלטו בחזרה לעזה (דרך אותה המנהרה) לאחר שכלי טיס של צה"ל תקף אותם. מי שהיו כבר אז בגזרה - ונשארו בה ב־50 ימי המבצע - היו לוחמי מצדה, ששימשו כוח השתלטות קדמי למקרה שהיה נדרש להשתלט על מחבלים שיצליחו לחטוף חיילים או אזרחים.

כוונות הלייזר. מאפשרות ירי מדויק צילום: אורן כהן

ב־2019 השתתפה היחידה גם במבצע "מגן צפוני", שבו נחשפו (והושמדו) מנהרות התקיפה שחפר חיזבאללה משטח לבנון לישראל. גם במקרה הזה הוחזקו לוחמי מצדה בצפון ככוח קדמי, למקרה שחיזבאללה ינצל את האירועים לניסיון חדירה לשטח ישראל למטרות חטיפה. כך היה גם במבצע שומר החומות במאי 2021, שגם בו מילאו לוחמי מצדה כמה תפקידים - מהשתתפות במבצעים נקודתיים ביו"ש ועד מוכנות לאירוע של השתלטות בבתי הכלא ובמקומות נוספים.

עוד קודם לכן שימשה מצדה כוח השתלטות מיוחד בתקופת ההתנתקות, למקרה שיהיה צורך לשחרר בני ערובה או יהודים שיתבצרו בבתים במטרה למנוע את פינוי היישובים בגוש קטיף. גם לאחר חטיפתו של גלעד שליט הוכנסה היחידה לכוננות, עד שהוברר שלא יהיה ניתן לשחררו במבצע מהיר.

ד', סגן מפקד היחידה: "תחשבו על אגף שיש בו 120-100 אסירים שמחזיקים בבני ערובה, שלעיתים מחליפים להם בגדים ומלבישים אותם בבגדי אסירים, ואנחנו צריכים לדעת מיהו מי, את מי לנטרל ואת מי לשחרר, ולעשות את כל זה עם מינימום נזק"

אבל את הניסיון המבצעי האמיתי בתחום התמחותה צברה היחידה דווקא באירוע פלילי. בפברואר 2014 הצליח אסיר בשם סמואל שיינביין, שריצה מאסר עולם על רצח, להחדיר אקדח לכלא רימונים שבו הוחזק. הוא פתח באש לעבר סוהרים ופצע ארבעה מהם, אחד באורח אנוש.

לוחמי יחידת מצדה הוקפצו לכלא כדי לטפל באירוע. פרמדיק של היחידה טיפל בסוהר שנפצע אנוש והציל את חייו (הוא קיבל על כך מאוחר יותר את "עיטור השירות" ממפכ"ל המשטרה). לוחמים אחרים החלו לנהל משא ומתן עם שיינביין, בניסיון לשכנעו להיכנע ולהסגיר את נשקו. הוא סירב, וניסה לעבור לאגף שבו שהו אסירים אחרים. לוחמי מצדה הסתערו לעברו כדי למנוע ממנו להיכנס לאגף כדי שלא יפגע באסירים אחרים. הוא פתח באש, פצע שניים, ונורה למוות. מפקד הפלגה שהוביל את הפעולה ושניים מהלוחמים שהשתתפו בה קיבלו עליה את עיטור המופת המשטרתי.

כחלק מהצורך לשמר כשירות מבצעית משתתפת היחידה גם במבצעי מעצרים ביהודה ושומרון. מדי כמה שבועות היא מקבלת רשימת מבוקשים מצה"ל ומהשב"כ, ופועלת לעצור אותם. מצדה מתמחה בגזרת עציון (בית לחם) ומנשה (ג'נין), אם כי היא פועלת לעיתים גם בגזרות נוספות. "הפעילות הזאת מאפשרת למפקדים וללוחמים שלנו להרגיש את הפעילות ולעיתים להיות תחת אש", אומר ר', קצין האג"מ של מצדה, שהתגייס ליחידה במחזור הלוחמים הראשון ומשרת בה מאז כלוחם וכמפקד.

כל אנשי היחידה, מפקדים ולוחמים כאחד, חסויים בשמם ובתמונתם. רק האות הראשונה של שמם מותרת לפרסום, כדי למנוע את חשיפתם. זה דומה ליחידות העילית בצה"ל, אם כי במקרה של מצדה מדובר באיום מוחשי עוד יותר: ליעד שלהם - אוכלוסיית האסירים בבתי הכלא, בדגש על האסירים הביטחוניים - אין מה להפסיד. בנקל היא תפעל כנגד אנשי היחידה, תגיע לבתים שלהם ותאיים על בני משפחתם. לכן, ביטחון המידע וביטחון האנשים עומדים בראש סדר העדיפויות, מתוך הבנה שסטייה ממנו עלולה לעלות בחיי אדם.

הבנת האתגר (או האיום) התפתחה ביחידה כבר מראשית דרכה, וקיימת כיום בשב"ס ובכלל מערכת הביטחון. זה נכון ברמת המיקרו: אירוע נקודתי בבית כלא ספציפי, על כל המורכבות והייחודיות שלו, וזה נכון ברמת המאקרו - בעיית האסירים הביטחוניים, תפוח אדמה שלוהט תמידית ומאיים להתפרץ בכל רגע באופן שקשה לצפות אותו.

כך, לפני שבועיים נטרל שב"ס איום מחודש בשביתת רעב של כמה אסירים ביטחוניים. מדובר היה באיום משמעותי, על רקע חודש הרמדאן והנפיצות הגבוהה בכלל החזיתות. החשש היה ששביתה כזאת, שתזכה לסיקור תקשורתי ולהד ציבורי נרחב, תסחף אליה אסירים רבים נוספים ותהפוך לבעיה אסטרטגית עבור ישראל בעיתוי רגיש במיוחד. העובדה שהיא הסתיימה ללא שימוש בכוח חסכה לישראל כאב ראש אחד, אם כי באופן זמני בלבד: גם בשב"ס יודעים שאיומים דומים בשביתות רעב יצופו שוב בעתיד משלל סיבות - החל ברצון לשפר את תנאי הכליאה, ממזון ועד לביקורים, עבור ברצון לגרוף תשומת לב ברחוב הפלשתיני והערבי, ועד לניסיון להשתחרר באמצעותן מהכלא, כפי שקרה בעבר.

יחידת מצדה פועלת גם בתחומי הקו הירוק. לוחמי היחידה מצטרפים למעצרים משטרתיים, בעיקר מול יעדים פליליים כבדים ובפעילות מול משפחות הפשע הערביות. "אי אפשר לתרגל רק על יבש. זה נותן לאנשים שלנו ניסיון מבצעי. הם מרגישים את השטח, שומעים את השפה, מריחים את האיום. אין לזה תחליף", אומר ד'

כדי להתכונן לתרחישים האלה פועלת מצדה גם בתחומי הקו הירוק. לוחמי היחידה מצטרפים למעצרים משטרתיים, בעיקר מול יעדים פליליים כבדים ובפעילות במשפחות הפשע הערביות. "אי אפשר לתרגל רק על יבש. זה נותן לאנשים שלנו ניסיון מבצעי. הם מרגישים את השטח, שומעים את השפה, מריחים את האיום. אין לזה תחליף", אומר ד'. ועדיין, הוא ולוחמי היחידה יודעים שבזמן אמת, בכלא, במקרה קיצון של חטוף אמיתי, הכל יהיה מסובך פי כמה.
בקרוב - קורס לוחמים חדש

השנה מציינת מצדה 20 שנה להקמתה. לצד האירועים החגיגיים צפוי לה אירוע חשוב בהרבה: היא תגדל משמעותית. זה יקרה בגלל ריבוי האיומים, כתוצאה מריבוי האסירים הביטחוניים ומעליית האיום מצד גורמים עברייניים מקרב משפחות הפשע בישראל. "אנחנו עדים לתעוזה גוברת אצלם", אומר ד'. "הם אלימים ומסוכנים יותר. יש שיתופי פעולה בין אסירים ביטחוניים ופליליים, שמבינים שהכוח שלהם הוא בשיתופי פעולה".

בבתי הכלא בארץ הוחזקו נכון לשבוע שעבר 4,873 אסירים ביטחוניים, ועוד 10,962 אסירים פליליים. רבים מהם שפוטים למאסרי עולם, ובהם מחבלים שנגזרו עליהם עשרות שנות מאסר על חלקם בפיגועים המזוויעים ביותר שבוצעו בישראל, וראשי ארגוני פשיעה שחלקם מוחזקים בהפרדה. המספר הגדל של אסירים הוביל לבניית אגפים חדשים בבתי הכלא, אבל חייב גם את הגדלת היחידה שנועדה לתת מענה במקרי קיצון של חטיפה או התפרעויות.

נציבת שב"ס, קטי פרי, הקצתה לכך תקציב מיוחד, ואישרה תקנים שיאפשרו להגדיל את היחידה. בקרוב ייפתח קורס לוחמים חדש - לראשונה אחרי חמש שנים - ובהמשך לכך מתוכנן השנה קורס לוחמים נוסף, שהמיונים לו יחלו בקרוב. "תהליכי המיון שלנו הם כמו בכל שאר היחידות המבצעיות המיוחדות", אומר ח', שאחראי על הכשירות המבצעית ביחידה ויפקד על קורס הלוחמים החדש. הוא משרת ביחידה מ־2012, והחל את דרכו כלוחם ובהמשך כקצין הלחימה בפלגת ההדרכה.

"אנחנו מגייסים לוחמים שהם רובאי 07 ומעלה", הוא אומר. "המועמדים נדרשים לשלוח קורות חיים, ואז הם מגיעים לראיון עם מפקדים ולוחמים ותיקים ביחידה. מי שעובר את הראיון ממשיך לגיבוש של חמישה ימים, שנערך באזור השרון. אחר כך יש יום נשקים, שבו נבחנות הכשירות וההתאמה שלהם, ובהמשך סיווג ביטחוני. רק מי שעובר את כל אלה מתקבל לקורס".

מצדה מעדיפה שלא לקלוט לוחמים שרק השתחררו מצה"ל. "עדיף שהם יגיעו אלינו שנה-שנתיים אחרי השחרור. שיחיו קצת, שיעבדו, שיחזרו מהטיול הגדול", אומר ח'. "ככה הם מגיעים בוגרים יותר, כשהם כבר יודעים מה הם רוצים לעשות בחיים. היחידה שלנו היא לטווח ארוך, ואנחנו מחפשים אנשים שרוצים את זה".

מסלול ההכשרה עצמו נמשך חצי שנה. הוא מתחיל בלימוד המקצועות השונים ועובר להכשרות ספציפיות - מקרב מגע ועד לירי בשלל אמצעי לחימה. לאחר שמסתיים מסלול הפרט מתחיל מסלול הצוות. הלוחמים לומדים לעבוד כקבוצה, כל אחד וההתמחות הספציפית שלו - מפורצים ולוחמים שגולשים מגגות ועד צלפים וכלבנים (ביחידה יש כמה כלבים שהוכשרו במיוחד לייעוד הספציפי שלה). "כשנכנסים שישה לוחמים לתא של שישה מ"ר, הם צריכים להיות מסונכרנים ביניהם לגמרי כי הם נוגעים אחד בכתף של השני", אומר ד'. "זה דורש הרבה אימונים, הכנות, תיאום. אין פה מקריות".

צלף בפעולה. חלק מהכוחות המקצועיים של היחידה, צילום: אורן כהן

בשלב הזה של ההכשרה הלוחמים גם מתמקצעים בשימוש בכלל אמצעי הלחימה - הקרים והחמים - כדי שיוכלו להתמודד עם שלל האיומים, מהפרות סדר המוניות שדורשות התערבות ועד לחטיפה שדורשת השתלטות לטובת שחרור בני ערובה.

"אנחנו מקבלים מאות קורות חיים. מתוכם רק אחוז אחד בממוצע מסיים את ההכשרה", אומר ח'. זה נשמע מוזר, אבל כך הפכה מצדה ליחידה שאין לה אח ורע בעולם. רק בסינגפור יש יחידה דומה, וגם היא נשענת במידה רבה על ידע ועל ניסיון ישראליים. "מכל העולם באים אלינו כדי ללמוד. בחלק מהתחומים אנחנו מקור ידע ייחודי - למשל, בחלק מסוגי האמל"ח, שמפתחים אותו רק עבורנו", אומר ד'.

"לוחם אצלנו צריך לדעת לתמרן בין מקרי קיצון. לעבור לרגע מטיפול בהפרת סדר בהתפרעות לאירוע שבו יש חטופים. אירוע קלאסי זה השתלטות על כמה חטופים שסגורים בתוך אחד האגפים. תחשבו על אגף שיש בו 120-100 אסירים, שמחזיקים בכמה בני ערובה, שלעיתים מחליפים להם בגדים ומלבישים אותם בבגדים של האסירים, ואנחנו צריכים לדעת מיהו מי, ואת מי לנטרל ואת מי לשחרר, ולעשות את כל זה עם מינימום נזק", אומר ד', סגן מפקד היחידה. הוא שירת בעבר בימ"מ מתפקיד לוחם ועד למפקד צוות, והגיע למצדה ב־2015. "התפקיד שלנו הוא לדעת לנטרל בתוך זמן קצר הפרות סדר בבתי הכלא ללא פגיעות בנפש".

לצורך כך מחזיקה היחידה כוננות קבועה 24/7 במתקן האימון שלה בשרון. בעבר שימש המתקן הזה בית כלא לכל דבר, אולם לאחר שפונה בראשית העשור שעבר הוא החל לשרת יחידות ייעודיות, ובראשן מצדה. הפעילות בתוכו מאפשרת לה לא רק להתאמן בקביעות במתן מענה לשלל התרחישים שהיא עלולה לפגוש בהם, אלא גם לבצע ניסויים כדי לפתח אמצעי לחימה חדשים.
שתי הפלגות עובדות שבוע־שבוע, האחת במשמרת כוננות מבצעית והשנייה מתאמנת, ולהפך.

מהבסיס במרכז הארץ מוזנקים לוחמי מצדה לכל אירוע מבצעי. כשמדובר בבתי כלא מרוחקים, בדרום או בצפון, מסתייעת היחידה במסוקים של חיל האוויר. זה מחייב אימונים משותפים, שמתקיימים בקביעות. בכלל, אף שהיא כפופה לשב"ס ומופעלת באמצעות אגף המבצעים שלו, מקיימת מצדה קשר הדוק מאוד גם עם צה"ל.

לוחמה על ספינת המרמרה

דוגמה לכך היתה במבצע ההשתלטות על הספינה הטורקית "מאווי מרמרה", שיורטה במאי 2010 כשהיתה בדרכה לעזה. בצה"ל הבינו שהמספר הגדול של אזרחים על הספינה, ובהם גורמים אלימים (שבדיעבד התברר שחלקם גם היו חמושים), מחייב לא רק לוחמים של השייטת שישתלטו עליה, אלא גם לוחמי מצדה שייתנו מענה לתרחישים אפשריים של הפרות סדר או חטיפת לוחמים.

זה הוביל להכנות משותפות, מדוקדקות, של לוחמים משתי היחידות, שנמשכו שבועות ארוכים, כדי להכשיר אותם לפעול יחד בזמן אמת. בדיעבד התברר שההיערכות הזאת היתה נדרשת: לוחמי השייטת, שגלשו ראשונים, הותקפו כשהגיעו לסיפון, ולכמה מהם נשקפה סכנת חיים. לוחמי מצדה נטלו חלק בנטרול האיומים ובהשלמת ההשתלטות על הספינה.

ההשתלטות על ה"מרמרה". לוחמי מצדה עלו בגל השני, צילום: מוטי מילרוד

על המרמרה נדרשו הלוחמים להילחם, כפי שקורה להם לעיתים גם במבצעים ביו"ש. האתגר בפעילות הייעודית שלהם, בבתי הכלא, הוא לסיים את האירוע ללא נפגעים. זאת משימה לא פשוטה בהתחשב בתנאים: תאים קטנים, צפופים, באגפים צפופים ועוינים, ובתוך בתי כלא מבוצרים שבלתי אפשרי לחדור אליהם מבחוץ וקשה מאוד להתנייד בתוכם, ולא ניתן לעשות זאת מבלי למשוך תשומת לב. "אנחנו יכולים להגיע לאגף שכל האסירים נראים בו אותו הדבר: אותם המדים, אותו הזקן, אותה השפה. זה אתגר עצום לגמור אירוע כזה בהצלחה", אומר ד'.

לקראת חודש הרמדאן השנה קיימה היחידה נוהל קרב ממושך שארך יותר משלושה חודשים. כחלק מכך סומנו בתי סוהר המועדים להתפרעויות, נרכשו אמצעי לחימה ותחמושת, ובוצעו מודלים להשתלטות על אגפים ועל תאים. תרגילים בוצעו גם עם אנשי הסגל בכמה בתי הכלא, מתוך הבנה שהם יהיו תמיד הכוח הראשוני שיידרש להתמודד עם האירוע, עד שלוחמי מצדה יגיעו לזירה. בבית הכלא רמון, למשל, תורגל מענה לאירוע של חטיפה, ובד בבד תורגל מענה לאירועים של התפרעויות והפרות סדר נרחבות בבתי הכלא.

כל ההכנות האלה נועדו ליום פקודה. הן מאפשרות למצדה להיות מקצועית וחדה, הרבה יותר מכל יחידה אחרת שהיתה נדרשת לטפל באירועים דומים. "אם היו מביאים כוח חיצוני, היה נדרש לו הרבה מאוד זמן כדי קודם כל להבין את האיום - מי נגד מי - ואז ללמוד איך בנוי הכלא, ורק אחר כך להחליט איך לפעול", אומר ח'. "אנחנו מיומנים בכל אלה. יש לנו הכל בבית - מהמודיעין וההיכרות עם כל דבר שנדרש ועד לאמצעי הלחימה שלנו, שאין אותם ליחידות אחרות".

התקווה היא שכל זה לא יידרש, אבל צריך להיות תמים במיוחד, או חסר ניסיון, כדי לא להיערך לאפשרות שזה יקרה, ואפילו בקרוב. לאסירים הביטחוניים אין מה להפסיד, ויש גם מי שדוחק בהם מבחוץ לאתגר את המערכת ללא הרף כדי להצית את השטח. גם בקרב האסירים הפליליים לא חסרים מי שעלולים להגיע למחוזות לא צפויים. מצדה אמורה לתת מענה לכל אלה, ולהבטיח שמבתי הכלא לא תיפתח הרעה שתגרום לתבערה גדולה.