האשם ביריב לוין? גם בלי רפורמה משפטית העולם חווה גל של ירידה בהשקעות  

המלחמה באוקראינה, וגורמים אחרים, הביאו לנפילה חזקה מאד בכלכלה העולמית. גם בהודו הייתה ירידה של 76 אחוזים בסכומי ההשקעות ו-51 אחוזים במספר העסקאות

מאת שלמה הכט י״ג בניסן ה׳תשפ״ג (04/04/2023 10:18)

מכון המחקר SNPI (המכון למדיניות אומת הסטארט אפ – Start Up Nation Policy Institue) הזדרז להוציא ביום ראשון מחקר המסכם את ההשקעות ברבעון הראשון של 2023 ומקשר אותם בקשר ישיר למחאה החברתית. המחקר נכתב על ידי ערן איגלניק, ד"ר אסף פתיר ואורי גבאי. אתרי החדשות ניצלו את ההזדמנות הזה והדגישו את המחקר ככל יכולתם, כדי להגביר את האפקט המשתמע שלפיו הרפורמה במערכת המשפט תגרום לחורבן ההייטק הישראלי.

נניח לתמיהה אין אפשר לסכם רבעון יום אחרי שהוא מסתיים ונפנה לנתונים ומשמעותם. על פי המחקר, ישנה ירידה של 75 אחוזים בסכומי השקעות מהרבעון הראשון של 2022 לרבעון הראשון של 2023 (מ-6.7 מיליארד ל-1.7 מיליארד דולר) וירידה דומה, נמוכה יותר (ואתייחס לזה) במספר החברות שבהן השקיעו (מ-307 ל-112).

השאלה שאני רוצה לשאול היא האם יש קשר למחאה החברתית? הקשר הזה נטען בבירור במחקר ואינו המצאה של אתרי החדשות: במבוא נכתב (מתורגם) השינויים החוקתיים שדחפה הקואליציה, והמשבר החברתי שבא בעקבותיהם, הובילו להגברת אי הוודאות, היחלשות השקל, אזהרות חברות הדירוג וירידת האמון בין המשקיעים לבין שוק הטכנולוגיה המקומי. במחקר גם נעשה סקר עמדות הציבור לגבי היחס למחאה ובו נמצא קשר בין העמדה הפוליטית ובין העמדה לגבי המחאה (מדהים!), אבל גם קשר בין העמדה הפוליטית ובין העמדה לגבי תעשיית ההייטק. ייתכן שהעמדות האלה נובעות ממעורבות מוחצנת של אנשי הייטק במחאה. אני רוצה לטעון שייתכן שמבחינת המשקיעים המסקנה צריכה להיות התרחקות של עובדי הסטארט אפים ובעלי החברות מן המחאה, ולא להפך.

מהיכן באמת נובעת הירידה בהשקעות? ישראל היא חלק קטן מאד משוק ההשקעות העולמי. השוק הזה היה בשיא פריחתו ברבעון הרביעי של 2021 ותחילת הרבעון הראשון של 2022. אז התחילה המלחמה באוקראינה. המלחמה, וגורמים אחרים, הביאו גם לנפילה חזקה מאד בכלכלה העולמית. מדד S&P היה בשיאו בסוף דצמבר 2021, ועד יוני 2022 הוא נפל ב-25 אחוזים (מאז עלה קצת בחזרה). הריבית על חסכונות ללא סיכון עלתה בחדות בתקופה הזו (לדוגמה ריבית על אג"ח לעשר שנים עלתה מ 1.5 אחוזים בסוף 2021 ל-4 אחוזים באוקטובר)

מה קורה בשוק ההשקעות בתקופה כזו? הכסף הפנוי להשקעה מצטמצם מאד. הירידות החדות מורידות את שווי הנכסים שבידי קרנות ההשקעות ומקטינות את הסכומים המיועדים להשקעה. מכיוון שגם כך הקרנות משקיעות בנכסים עם סיכון גבוה – חברות סטראט אפ – הירידות בהן גבוהות הרבה יותר מבשאר השוק. גם העלייה בשיעור הריבית מסלקת מן השוק כסף שהסתובב בו כשהריבית הייתה נמוכה מאד. בתקופת משבר, אנשים מעדיפים 4 אחוזים ללא סיכון על 10 אחוזים בסיכון גבוה מאד.

ואכן, הנתונים משאר העולם מאששים את טענתי. בהודו הייתה ירידה של 76 אחוזים בסכומי ההשקעות ו-51 אחוזים במספר העסקאות בתקופה האמורה. דיווחים דומים מגיעים מכל העולם. המספרים מחוץ לארה"ב תמיד גרועים יותר מן המספרים בארה"ב.

אני בעצמי עובד כמנהל תכנה בחברה שבה פוטרו שליש מן העובדים בגלל המיתון הכלכלי והקושי בגיוס. אינני מספר סודות מן החדר – זה סיפור שפורסם. הרקע לצמצומים היו קשיים כלל עולמיים בגיוס השקעות על הרקע שתיארתי.

האם יש השפעה למחאה נגד הרפורמה במערכת המשפט? ייתכן שיש. לו הייתי משקיע, הייתי מודאג מאד מהסיפורים שמספרים מתנגדי הרפורמה, העוברים בהיקפם ובחומרתם את סיפורי הBDS. האם אנחנו רואים אותם במספרי הרבעון הראשון? עולם ההשקעות לא עובד בסבבי זמן כאלה. אולי נראה אותם בהמשך השנה. האם מתודולוגיית המחקר והפרסום של SNPI מצריכה בדיקה? בוודאי.