ראש עיריית נתניה חיפשה את קרובי נתן אלבז ז''ל שעל שמו יוקם בית ספר. קלמן ליבסקינד עזר ומצא את אחיו שדמע בשידור  

בהיסטוריה של צה"ל ידועים יותר משמונה חיילים שביצעו את המעשה,
ביניהם: נתן אלבז, עובד לדיז'ינסקי, רועי קליין, משה יצחק טובל,
חגי בר אוריאן ואיתן מרקל, בצלאל פרחודניק, דוב גינזבורג.
כולם נהרגו כתוצאה מפיצוץ הרימון.
.
.
בצה"ל ישנם מספר מקרים מפורסמים של קפיצה על רימון:

ב-30 ביוני 1953 הפיל עצמו סגן דוב גינזבורג בשעת אימון על רימון שעמד להתפוצץ ונהרג.

ב-11 בפברואר 1954, קיבל נתן אלבז, חייל בחטיבת גבעתי, משימה שגרתית של פירוק רימוני יד. אלבז החל במשימה, כשהוא יושב באוהל. לפתע שמע קול נקישה, והבין כי נצרתו של אחד הרימונים השתחררה. הוא יצא מהאוהל כשהרימון בידו, וצעק לחבריו שיסתתרו. משהבין שאינו יכול להשליך את הרימון מבלי לפגוע בחבריו, אימץ את הרימון אל חזהו והתרחק מהם בריצה. משהתפוצץ הרימון נהרג ובכך הציל את חיי חבריו. על מעשהו ניתן לאלבז לאחר מותו צל"ש על ידי הרמטכ"ל משה דיין. ב-1970 הומר הצל"ש לעיטור המופת.

ב-15 באוקטובר 1956 הפיל עצמו יאיר מרגלית על רימון שעמד להתפוצץ ונהרג בהצילו את חבריו.

ב-1 בנובמבר 1956, בעת קרב המיתלה במבצע קדש, הוביל עובד לדיז'ינסקי מחלקה מפלוגתו להתקפה לילית על כוח מצרי שהיה מחופר ומבוצר בכוכים על צלעות המצוקים באזור מעבר המיתלה. הוא הסתער בראש הכוח, טיפס עם אנשיו על הצוק הגבוה והטיל רימון לפתחה של עמדה מצרית. הרימון נפל בחזרה לעברו ולעבר חבריו. באינסטינקט מידי הצמיד לדיז'ינסקי את החייל הקרוב אליו לסלע וסוכך עליו בגופו, תוך שהוא סופג את רסיסי הרימון שהתפוצץ. על פעולה זו עוטר לדיז'ינסקי לאחר מותו בצל"ש הרמטכ"ל, שב-1970 הומר בעיטור העוז.
ב-13 באוקטובר 1964 במובלעת הר הצופים רב"ט חגי בר אוריאן טיפל ברימון שנצרתו השתחררה במהלך פירוק רימונים. בר אוריאן רץ החוצה, למצוא מקום בו לא היו חיילים, והרימון התפוצץ בעודו בידו. היות שעל פי הסכמי שביתת האש עם ירדן רק שוטרים ישראלים אמורים להיות בהר הצופים, במשך שנים רבות אסרה הצנזורה הצבאית על פרסום נסיבות האירוע.

ב-18 בדצמבר 1969, בעת אימון טירונים בזריקת רימון על ידי מפקד המחלקה סג"ם איתן מרקל, נשמט מידיו של אחד הטירונים הרימון לאחר ששוחררה נצרתו. מרקל הפיל את עצמו על הרימון ובכך הציל את פקודיו וחבריו ממוות בטוח. לאחר מותו הועלה מרקל לדרגת סגן.
ב-6 באוקטובר 1973, במהלך מלחמת יום הכיפורים בהגנה על מוצב המזח, במהלך קרב יריות עם חיילי הקומנדו המצרי הושלך רימון לעבר העמדה בה היו ארבעה חיילי צה"ל, רב"ט משה יצחק טובל נשכב על הרימון בתוך העמדה בשעה שחבריו זינקו אל מחוץ לעמדה ומנע את הפגיעה בהם, ובכך הציל את חייהם. בעקבות מעשיו הוענק לו לאחר מותו צל"ש הרמטכ"ל.

ב-26 ביולי 2006, במהלך קרב בינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה, נזרק רימון יד לעבר הכוח שעליו פיקד רועי קליין. קליין זינק על הרימון, עצר בגופו את הפיצוץ ונהרג. במעשהו הציל את חיי יתר החיילים ששהו בסמוך. חייליו סיפרו כי בעודו גוסס מפצעיו, ניסה לדווח בקשר על מותו, זעק "שמע ישראל" ומסר לסרן איתמר כץ, אשר לקח את הפיקוד על הכוח, את מכשיר הקשר המוצפן ("ורד הרים") שברשותו. בעקבות מעשיו הוענק לו עיטור העוז ב-2 בספטמבר 2007.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A8%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F

(אני משער שלאלידע בר-שאול יש חלק בריכוז הרשימה הזאת לטובת הזיכרון של כולנו
למעשי הגבורה של הנופלים. יהי זכרם ברוך !).