קודם שבדיה, כעת פינלנד: הימין הפופוליסטי רושם הישגים בסקנדינביה

המרוויחה הגדולה של הבחירות הכלליות שנערכו בתחילת השבוע בפינלנד היא מפלגת הימין הפופוליסטי-ריבוני מפלגת ״הפינים״, שבעבר נקראה מפלגת ״הפינים האמיתיים״ - שם שהסגיר היטב את אופיה של מפלגה זו. ״הפינים״, שהוקמה באמצע שנות ה-90, כמעט הפכה למפלגה הגדולה ביותר בפינלנד (הפער בינה לבין המפלגה השמרנית, המנצחת, עומד על פחות מאחוז) והשיגה את מספר המושבים בפרלמנט הגבוה ביותר בתולדותיה - 46 מתוך 200, לאחר שלראשונה בתולדותיה חצתה את רף 20% מקולות המצביעים.

״הפינים״ הפכה ממפלגת קיצון שולית לתופעה פוליטית משמעותית בבחירות הכלליות ב-2011, בהן הפכה בין לילה למפלגה השלישית בגודלה במדינה, ובבחירות מאוחרות גם למפלגה השנייה בגודלה. למרות פיצול בשורותיה היא הצליחה בשנים האחרונות לשמור על כוחה, וכעת אף התחזקה. אחרי הבחירות ב-2015 היא צורפה לראשונה לשורות ממשלת הימין שהוקמה, אך מחצית מחבריה עזבו את הממשלה שנתיים לאחר מכן בעקבות קרע פנימי בהנהגת המפלגה - מהלך שפגע בתדמיתה של ״הפינים״ כשותפה קואליציונית אמינה ואשר עלול לפגוע בה כעת.

עמדותיה של ״הפינים״ נעות בין שמרנות לאומית, עוינות בסיסית לאיחוד האירופי וגישה חברתית אנטי-קפיטליסטית. בפרלמנט האירופי היא יושבת בסיעת ״זהות ודמוקרטיה״ בה חברות גם מפלגתה של מארין לה פן מצרפת ומפלגתו של מתאו סלביני מאיטליה. הישגיהן של שתי מפלגות הימין הפיניות בבחירות האחרונות לא יאפשר להן להקים קואליציה מבלי להסתייע בלפחות מפלגה אחת נוספת. לא מן הנמנע, שהמפלגה השמרנית תחליט בסופו של דבר לוותר על הקמת ממשלת ימין ובמקום זאת תבחר להקים ממשלת אחדות עם הסוציאל-דמוקרטים ומפלגת מרכז כלשהי. עם זאת, הבחירות בפינלנד מראות בבירור על התחזקות הימין הפופוליסטי-ריבוני במדינות סקנדינביה, שנחשבו עד כה כעוגן ליברליות וסובלנות במרחב האירופי.

בבחירות הכלליות בשבדיה הפכה מפלגת ״השבדים הדמוקרטיים״ לשניה בגודלה בפרלמנט בשטוקהולם, לאחר שלראשונה בתולדותיה נעשתה למפלגה המובילה במחנה הימין ואפשרה מהפך פוליטי ואת הקמתה של ממשלת מיעוט של הימין, הנתמכת מבחוץ על ידי ״השבדים הדמוקרטים״.

סקרים בנורבגיה מצביעים על כך, שלו נערכו כעת בחירות במדינה (הבחירות הכלליות הבאות צפויות בעוד שנתיים) היה הימין חוזר לשלטון, הודות לתמיכת מפלגת הקדמה, שלמרות שמה ממוקמת מימין למפלגה השמרנית. דנמרק היא כיום המדינה הסקנדינבית היחידה שבה מפלגת הימין הריבוני, ״מפלגת העם״, איבדה באופן משמעותי מכוחה והפכה למפלגה קטנה, לאחר שמפלגת השלטון הסוציאל-דמוקרטית אימצה מדיניות נוקשה ביותר בסוגיות ההגירה והיחס לקהילות המהגרים במדינה.

ההגירה ההמונית למדינות סקנדינביה ואי רצונם של מהגרים רבים, בעיקר מהמזרח התיכון ואפריקה, להיקלט בחברה המקומית, היא הגורם העיקרי להתחזקות מפלגות הימין הפופוליסטי-ריבוני במדינות סקנדינביה. עם זאת, סיבה נוספת להתחזקות זרם פוליטי זה היא היחלשותה של מדיניות הרווחה שהייתה נהוגה במדינות אלו, הנתפסת כתוצאה של הצטרפות המדינות הסקנדינביות (למעט נורבגיה) לאיחוד האירופי. מפלגות הימין הפופוליסטי-ריבוני הן בדרך כלל בעלות מצע חברתי, ולכן הן סוחפות לצידן יותר ויותר מצביעים משכבות הביניים והשכבות החלשות של החברה, שבעבר הצביעו לשמאל.

מפלגת ״הפינים״ לדוגמא, קראה בעבר להשבת המס על העושר ועל רווחי הון וכן תומכת בסיוע כספי של המדינה בתשתיות החקלאיות והתעשייתיות באיזורי הספר. ״הפינים״ שתומכים בחיזוק הזהות הלאומית באמצעות מערכת החינוך, מעוניינים לטווח ארוך בעזיבת האיחוד האירופי. אך, אם יצטרפו לממשלת ימין, יצטרכו לדחוק את חלומם זה לפינה.