המסעדה הכי ותיקה בישראל

לכבוד יום העצמאות ה-75, ישראל היום וקשת 12 יוצאים בפרויקט "הכי בישראל" ומחפשים אחר הישראלים "הכי הכי", בכל התחומים. והפעם: המסעדה הכי ותיקה בישראל, מסעדת "שמוליק כהן".

מסעדת שמוליק כהן , המסעדה הכי וותיקה בישראל , קשת 12

בסוף, האוכל שאנחנו הכי מתגעגעים אליו הוא אוכל של בית. נכון, יש בתים שגדלו בהם על ג'חנון ויש כאלה שעל גפילטע פיש, אבל כולנו גדלנו על מה שהיום אולי נשמע קצת לא פוליטיקלי קורקט: אוכל יהודי.
מסעדת "שמוליק כהן" נמצאת ברחוב הרצל בתל אביב כבר משנת 1936, וכנראה עושים שם משהו נכון, אם עדיין פוקדים הסועדים את המקום.

כשתל אביב היתה עדיין עיר קטנה ובחיתוליה, הרבה לפני הפקקים, צפירות המכוניות והעבודות הבלתי נגמרות, הקימו שמוליק כהן ורעייתו כרמלה את המסעדה. בתחילה עבדו בני הזוג לצד הסבתא רבקה, אמו של שמוליק. בהמשך עבר הניהול לידי ציפי רוזין, בתם של שמוליק וכרמלה שגדלה בין הסירים במסעדה, עד שהעבירה את המושכות לדור הרביעי, בנה תומר רוזין. היום הוא אחראי לניהול המסעדה, אולם ציפי לא מוותרת על האהבה שלה למטבח ועדיין מופקדת עליו.

מסעדת "שמוליק כהן", צילום: קוקו,

מסעדת "שמוליק כהן" נמצאת היכן שהיה לפני 87 שנים הגבול בין תל אביב ליפו. הסבתא רבקה, שגרה באזור, הקימה במקום קיוסק שהיה אמור לשרת את החיילים. היא היתה מכינה חביתות, דג מלוח, מוכרת שתייה וסיגריות, וכל החיילים היו נפגשים שם ואוכלים.

לאט־לאט החל בנה שמוליק, ששירת בהגנה והיה מוכר, להכין גם הוא את האוכל, וכאשר שאלו "איפה נפגשים?" אמרו כולם "אצל שמוליק". באותו זמן לא היו שלטים בעיר, ובשלב מסוים נמאס לסבתא רבקה והיא כתבה שלט עם השם "שמוליק כהן", תלתה אותו בכניסה למקום והשאר - היסטוריה.

"שליחות שחייבים להמשיך"

ברבות הימים הפך האוכל המזרח־אירופי לשם דבר, ולדברי תומר רוזין, אפילו איש העסקים צ'רלס קלור היה מגיע לאכול במסעדה, אך לא הסכים שיפנו לו את השולחן והיה מביא בעצמו את הצלחות למטבח.

רוזין הגיע די במקרה לניהול המסעדה. הוא בכלל התחיל ככדורסלן בהפועל תל אביב, כאשר סבו מצד אביו היה מאמן הכדורסל האגדי יהושע רוזין. "אני זוכר שתמיד היינו במסעדה. אמי ניהלה אותה, וכשהיינו ילדים היינו לוקחים אוטובוס ובאים למסעדה, אם לא היה אוכל מוכן בבית", נזכר תומר, "תמיד גם עזרנו בחגים ובאירועים גדולים, כשהיה חסר מישהו בצוות. כשהפועל תל אביב התפרקה הייתי צריך לעבוד והמסעדה, שהיא עסק משפחתי, שאבה אותי פנימה והציבה בפניי מחויבות.

לנהל את המקום הזה זו שליחות שחייבים להמשיך. לא נעים לאכזב את המשפחה, והם היו גאים בי שאני ממשיך את השושלת. מבחינה אישית, אם הלקוחות חוזרים ונהנים ובאים שוב ושוב, יש לך סיפוק מיידי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר