העם חייב רפורמה משפטית בהסכמה

אי אפשר לא לגלות אמפתיה לתסכול המכונאים של חיל האוויר, המרגישים שווים פחות. אבל יש לגלות אמפתיה גם לחששם האמיתי של הטייסים להישפט בחו"ל על פעולות תקיפה בחסות המדינה. במחזור האחרון מספר הטייסים שגדלו בהתנחלויות השתווה למספר הטייסים שהגיעו מקיבוצים, ושני המגזרים יחדיו היוו פחות משליש מהבוגרים.

המחשבה שהטייסים הם האליטה של פעם שמייצגת את השמאל היא פשוט לא נכונה. שר החינוך, טייס בעצמו, הודה בכך. הטייסים משתייכים לכל המגזרים והדעות.

התחושות של בוחרי הקואליציה שהם אזרחים סוג ב' גם הן אותנטיות, אך האם בחירות משמעותן שבחסות הרוב אפשר לדרוס את הצד השני? אולי כשיש צבא מקצועי, אך לא כשיש את צבא העם.

הסרבנות היא הסכנה הכי גדולה לגורלנו, ויש להוקיעה, אך גם להבין שיש לפעול מתוך קונצנזוס ולא לקרוע את העם. טעינו כשלא פעלנו כך בעבר. אנחנו לא נמצאים בפתח עידן חדש. אנחנו לומדים על בשרנו את גבולות הגזרה.

בקואליציה זועקים שה"שמאל" לא קיבל את תוצאות הבחירות ומפעיל את ה"דיפ סטייט" השמאלני. בפועל, מרכזי הכוח הם מגוונים. ראש השב"כ הקודם, יורם כהן, מזוהה עם הימין, וכך גם המפכ"ל הקודם; השופטים השמרנים (מתוכם שני מתנחלים) קרובים מאוד להיות רוב בבית המשפט העליון. אפילו ההסתדרות נשלטת עכשיו בידי הימין והליכוד.

המתינות והממלכתיות שרואים ממוקדי הכוח הן לא נגד 64 מנדטים - הן מסר לכך שהפרדת הרשויות עדיין קיימת במדינת ישראל. ואם ממשלה מנסה להפוך את המשטר ולחסל את הרשויות האחרות - אזי יש על מי לסמוך שיחזירו את האיזון. יש גבולות לכוח. זאת ההגנה של כולנו ולטובתנו.

צריך לזכור: הרוב המוחלט של המפגינים והמתנגדים הם לא צאצאי העלייה השנייה, שמרגישים ש"גנבו" להם את המדינה ושהזיזו להם את הגבינה. הם לעולם לא הרגישו שהגבינה שלהם. רובם צאצאים של אלו שהגיעו לכאן עם קום המדינה או לאחריו. הם לא היו במועדון "חבר מביא חבר" של מפא"י. הם לא נמצאים במוקדי הכוח. הם לא מפגינים למען האליטה "הישנה". הם בעד רפורמה משפטית בהסכמה רחבה, אך נגד מהפכה משטרית.

האם כל אלו שתומכים ברפורמה בטוחים שהם יהיו חברים במועדון האקסקלוסיבי החדש של לוין ורוטמן? האם הם באמת חושבים שלוין ורוטמן חותרים לשוויון חוצה מגזרים ומעמדות? או שאנחנו מחליפים את המועדון הישן במועדון חדש?

העם חייב רפורמה משפטית בהסכמה. גיוון - כן, מינויים פוליטים מטעם חברי המועדון החדש - לא.

מינויים מקצועיים בהסכמה זה הפתרון. אין יותר מועדונים. החלק העיקרי בריפוי שהמדינה צריכה הוא לייצר שוויון הזדמנויות אמיתי לכולם. בחינוך ובתעסוקה, בצבא ובמגזר הציבורי. לא לחלק דגים למקורבים - לדאוג לחכות לכולם, בלי קשר לשיוך פוליטי.

מנחם בגין לא החליף את מפא"י ב־1977 כדי שב־2023 יקום מועדון חברים של הקואליציה. בגין הממלכתי רצה לחסל את כל המועדונים.

הטור מציג את דעתו האישית של הכותב בלבד, ולא את דעת המשרד בו הוא שותף