לכישלון של נבחרת ישראל בשני מחזורי הפתיחה של מוקדמות היורו אבות רבים - ואחד מהם הוא יוסי בניון. הוא לא מהווה כישלון בעצמו, הוא רק חלק מהמערכת שבחרה בו. נכון, בניון היה שחקן ענק, מהגדולים ביותר, אבל מכאן אין שום קשר לניהול, בטח של מערכת כזו. מה הוא למד? היכן השתלם? עם מי התייעץ? במה עזר לאלון חזן או מה בדיוק חלוקת הסמכויות ביניהם? הרי מאמן הנבחרת חזן אינו יכול לעשות הרבה בשבוע-שבועיים בהם הנבחרת מתכנסת, כשאין לו 30 שחקנים שמשחקים באירופה.
כדורגל זה לא סוד מדינה. אפשר ללמוד ולהעתיק מאחרים, אולי להיעזר בפסיכולוגים או מורים ליוגה (כמו בגרמניה). התחושה שלי, לפחות משני המשחקים, היא שהשחקנים לא הבינו מה הם עושים על המגרש, או רק התפללו שזה ייגמר. פסיכולוג היה מבחין מיד שמשהו לא בסדר. האם בכל המערכת יש אקדמאי, או סתם אוטודידקט שאינו חושב שהוא יודע יותר מכולם? הבעיה היא שהצניעות והיושרה המקצועית הן דברים די נדירים במקומותינו.
מעבר לכך, ניתוחי הפרשנים אחרי שני משחקי הנבחרת קצת מעציבים אותי. מעציבים, מכיוון שהפרשנים אינם מוכנים להודות שפשוט אין לנו שחקנים יותר טובים. תמיד אפשר לנתח ולהסביר, אם ההוא היה משחק או אם לא היו עושים ככה ועושים ככה זה היה נגמר אחרת. זה עצוב ומדכא לראות את האמת.
מאמן ברמות האלה לא יכול ללמד שחקן לא לבעוט לשמיים מ-10 מטר. הוא יכול לנסות ללמד שחקנים היכן לעמוד, לדרוש קצב משחק מסוים, וברור שיש עוד - אבל אם זה לא מצליח, התירוצים וההסברים המפולפלים אינם שווים כלום. בשני המשחקים היינו נחותים בהגנה, בשמירה, בסגירה, בהשתחררות מלחץ, בקרבות מגע, באגרסיביות, בחוכמה. צריך עוד? כן, להתפלל. מי שמאמין. ועדיין, אנחנו נשארים עם תקווה בלב, או כמו שאומרים, קצת מזל היה עוזר.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
