המרוץ לפלייאוף בחוף המערבי הוא משהו שלא נראה כמותו כבר עשורים. הבהלה לזהב. העובדה שהוקצו יותר מקומות לפלייאוף (רק שש הראשונות מעפילות אוטומטית, מקומות 7 עד 10 הולכים לטורניר פליי-אין) רק הגבירה מפלס התחרותיות. למעשה, מלבד יוסטון וסן-אנטוניו ספרס, כל 13 הקבוצות האחרות חזק בעניינים.
זאב בודד – כתבות נוספות במדור של זאב אברהמי
הרביעייה הראשונה די ברורה: דנבר עם ניקולה יוקיץ', המועמד המוביל ל-MVP (שיהיה השלישי ברציפות שלו), היא הקלאס של המערב ונכון לאתמול רחוקה שישה ניצחונות מהבאות אחריה, סקרמנטו המפתיעה וממפיס המסובכת בתקריות ג'ה מוראנט. פיניקס סוגרת את הרביעייה, אבל היא קבוצה מתנדנדת: עם קווין דוראנט היא מועמדת לגיטימית לאליפות, בלעדיו הסאנס לא שווים יותר מסיבוב שני בפלייאוף.
כימיה ומלכודות דבש
אחריהן, תשע קבוצות מסתובבות מסביב לשישה כיסאות פנויים. המרחק בין החמישית, הקליפרס, לבין פורטלנד במקום ה-13, הוא שלושה הפסדים בלבד. מי תעלה?
פורטלנד היא פורטלנד של כמעט שני עשורים. לא פה ולא שם. יכול להיות שדמיאן ליליארד ייכנס לחודש של שגעת ויכניס אותה לפלייאוף. אז מה. מעל יוטה ואוקלהומה עדיין תלויים שלטים: זהירות, כאן בונים. ואם זאיון וויליאמסון יחזור מהפציעה בריא, אז הפליקנס נמצאים בעמדה מצוינת להתנחל על המקום העשירי והאחרון.
הלייקרס (מקום תשיעי כרגע), בלי קשר למי שהצליחו להביא, יצאו מורווחים מחלון ההעברות, מעצם העובדה שהצליחו להיפטר מראסל ווסטברוק. הם הוסיפו קלעים, ואף קבוצה לא ממש תשמח לפגוש בפלייאוף את לברון ג'יימס ואנתוני דייויס. אבל השאלה העיקרית היא כמה חמורה הפציעה של לברון.
מה עם דאלאס (מקום שמיני)? לאף אחד אסור לזלזל בקבוצה שבה משחק לוקה דונצ'יץ'. אבל הסלובני פצוע, ונשאר לראות איך תיראה הכימיה בינו לבין קיירי ארווינג. לצערנו, כמי שרוצים לראות את דונצ'יץ' כמה שיותר, אסור לצפות ליותר מדי. ההיסטוריה של ארווינג מלמדת שהוא הגרסה האנושית של האלמנט הכימי צזיום, שגורם לפיצוץ בכל מגע שלו עם אלמנטים חיצוניים. דאלאס נפלה באותה מלכודת דבש רעילה שהפילה שלוש קבוצות אחרות. כולן חשבו שיצליחו להציל אותו מההתמכרות להרס, את שלושתן השאיר כמו 9-D שבא לבקר בערוגת כלניות.
הקליפרס היא עוד קבוצה שאיבדה את עצמה לדעת בחלון ההעברות. לפני העונה, לפי הסגל שלה, היא הוגדרה כמועמדת הראשית לאליפות. העונה הזו הוכיחה סופית שהזיווג בין פול ג'ורג' לקוואי לנארד לא עובד. צריך שם עוד כדור. מה עשתה הנהלת הקליפרס? הביאה את ווסטברוק, שחקן שצריך שני כדורים רק לעצמו.
מינסוטה (מקום שביעי), קצת כמו פורטלנד, היא מאגף הפרווה של הליגה. נשארנו עם גולדן סטייט, הוויילד קארד של הפלייאוף במערב, ההפתעה שמכוסה בווילון ואף אחד לא יודע מה בדיוק נמצא מאחריו. אי-אפשר לדעת מה מצב הפציעות של סטף קרי ובעיקר אנדרו וויגינס, אף אחד לא יודע מה מתחולל בראשו של דריימונד גרין וכמה סטיב קר יכול לשמור על המתח בין השחקנים אחרי עוד אליפות. וכולם יודעים כמה הווריורס גרועים במשחקי חוץ. אבל מישהו יכול להמר נגד גולדן סטייט וקרי בסדרה של שבעה משחקים?
דנבר עם מאזן ניצחונות ביתי מטורף, וככל הנראה תייצג את המערב בגמר (אלא אם דוראנט יחזור בריא). כדי שזה יקרה, יוקיץ' של העונה הרגילה חייב להופיע גם בפלייאוף. ואם זה יקרה, נשאלת השאלה: האם לנציגת המערב יש בכלל סיכוי נגד הקבוצות במזרח?
אליך, אבדיה
אז מה באמת המצב במזרח? שם נראה שכל הקבוצות הן רק קישוט אקזוטי לשלוש הגדולות: מילווקי, בוסטון ופילדלפיה. זוהי למעשה חזרה על תבנית של שנים שבה למערב יש הרבה יותר עומק ואיכות, אבל לקבוצות בשפיץ של המזרח יש את הכלים כדי להרוס את הנציגה מהמערב.
מדובר בסיפור זהה העונה. כל קבוצה במערב שתגיע לגמר תיתקל בהגנה שעוד לא ראתה בצורה דחוסה של סדרת פלייאוף. מילווקי ובוסטון הן מפלצות הגנה. גולדן סטייט הייתה צריכה יכולת שיא מקבוצת שושלת כדי לנצח את בוסטון בגמר אשתקד, ולשום קבוצה במערב הדשן אין את העומק והניסיון של גולדן סטייט.
ובזווית הפרובינציאלית: אולי סוף סוף יהיה לנו ישראלי בפלייאוף. דני אבדיה ו-וושינגטון וויזארדס נמצאים במצב לא רע להיכנס לפליי-אין. הוויזארדס במקום ה-11 (מאזן 36:31 נכון לאתמול) הם אחת מארבע קבוצות שנאבקות על שני כרטיסים, ומצפה להם לוח משחקים נוח יחסית.
