ניתוח תלת מימד מראה כיצד חיילים ישראלים ירו לתוך קבוצת אזרחים  

הכתבה עמוסה בקבצים ויזואליים שבלתי אפשרי או קשה להטמיע ברוטר.ההמחשות הויזואליות הן לב ליבה של הכתבה, ועל כן מומלץ להסתכל עליהן באתר הפוסט:
https://www.washingtonpost.com/investigations/interactive/2023/palestine-shooting-nablus-videos/?itid=sf_investigations_article_list

הכתבה תורגמה באמצעות תרגום מכונה, שעבר הגהה על ידי.

**

ניתוח תלת מימד מראה כיצד חיילים ישראלים ירו לתוך קבוצת אזרחים

בתקרית בחודש שעבר שגרמה למותם של שני פלסטינים, חיילים ירו לפחות 14 פעמים בארבע שניות בזמן שאזרחים היו נראים לעין.

בסרטון נראה האיש על המדרכה רץ לעבר השער ומתכופף מאחוריו, אל גרם מדרגות בין המסגד והמרפאה שבו חוסה קבוצת האזרחים.

כדי לשחזר את התקרית בתלת מימד, הפוסט סינכרן את כל שלושת הסרטונים וצילם יותר מ-1,000 תמונות נוספות של המקום.

חיילים ברכב משוריין "וולף" יכולים לירות תוך שהם מביטים דרך חלון או פתח ירי. גורם צבאי ישראלי סירב לומר מה הם עשו בתקרית זו.

הפוסט השתמש במודל ממוחשב זמין מסחרי כדי למפות את הפרספקטיבה השלמה הנראית משני חלונות הצד של ה"וולף", המכוסים על ידי רשתות מגן.

הפוסט ניתח גם את הפרספקטיבה מפתחי הירי של הרכב, מה שהצביע על כך שלחייל המכוון דרכם הייתה השקפה דומה, אך מוגבלת יותר.

כוחות הביטחון הישראליים ברכב משוריין ירו שוב ושוב לתוך קבוצת אזרחים שחיסתה בין מסגד למרפאה לאחר פשיטה ב-22 בפברואר בעיר שכם הכבושה בגדה המערבית, נהרגו שני בני אדם, בהם נער, ונפצעו שלושה נוספים. כך על פי עדים ושחזור ויזואלי של האירוע על ידי הוושינגטון פוסט.

הפוסט שוחח עם שני עדים לירי, השיג סרטונים שלא פורסמו בעבר של התקרית מעוברי אורח ומצבא ההגנה לישראל, ונעזר במומחי שמע לנתח את הירי. כתב הפוסט אסף ראיות ויזואליות בזירה כדי לשחזר את האירוע באמצעות תוכנת מידול תלת מימד, וכתבים גם סקרו יותר מ-30 סרטונים שצולמו בשכם באותו יום.

השחזור של הפוסט מראה כי בזמן שהגיבו למה שלטענתם הוא חמוש, כוחות ישראלים ירו לפחות 14 פעמים מתוך כלי הרכב המשוריין שלהם תוך כדי תנועה ברחוב ולאחר מכן נעצרו ליד חומה קצרה שמאחוריה הצטופפו האזרחים. . הישראלים המשיכו לירות גם לאחר שאותם אנשים היו נראים מחלונות הרכב, כך עולה מהניתוח.

"זה היה יום רביעי שחור", אמר פריד שעבן, אביו של מוחמד שעבן בן ה-16, שנהרג בזמן שחיכה להסעה הביתה אחרי בית הספר. "עבור שכם ועבור ההיסטוריה האישית שלי, המשפחה שלי".

הצבא הישראלי סירב להשיב על שאלות מפורטות על התקרית, אך אמר כי חיילים במקום אמרו שאדם ירה לעבר כלי רכב שלהם לפני שרץ לעבר המרפאה. גורם צבאי ישראלי אמר כי הנושא נמצא בבדיקה.

מוחמד שעבן בן ה-16, ועבדאלעזיז אשקר בן ה-65 נהרגו כשרכב משוריין ישראלי ירה לפחות 14 יריות לתוך קבוצת אזרחים שנאספו בגרם מדרגות מחוץ למרפאה. (באדיבות משפחות שעבן ואשקר)

כוחות ישראליים הרגו לפחות 11 בני אדם במהלך ואחרי הפשיטה, כולל כמה לוחמים פלסטינים, ופצעו 102, על פי פרסומים של משרד הבריאות הפלסטיני ורשתות חברתיות של קבוצות חמושים פלסטינים. הפשיטה באה על רקע עלייה בפלישות הצבאיות הקטלניות של ישראל שלא נראו בגדה המערבית הכבושה מאז תום המרד הפלסטיני האחרון ב-2005.

היריות האחרונות של אזרחים על ידי כוחות ישראליים הדאיגו ארגוני זכויות אדם ותמיכה, שכמה מהם כינו את האירועים כתוצאה מכך שחיילים קיבלו פטור מעונש בגין אלימות בלתי חוקית נגד אזרחים פלסטינים.
כוחות ישראליים הרגו 71 פלסטינים בגדה המערבית, כולל 13 ילדים, בין ה-1 בינואר ל-7 במרץ, על פי הנתונים האחרונים הזמינים שסיפק משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים. כוחות ישראליים הרגו 146 פלסטינים בגדה המערבית בשנת 2022, ו -75 בשנת 2021. לפחות 14 ישראלים נהרגו בהתקפות של פלסטינים עד כה השנה.

גורם רשמי בצבא הישראלי אמר שכוחותיהם אינם מכוונים בכוונה לאזרחים, יורים רק כמוצא אחרון ומצייתים לחוק הבינלאומי.
הפשיטה ב-22 בפברואר על בית בשכם החלה בסביבות השעה 9 בבוקר וכללה 150 אנשי צה"ל, משמר הגבול ושב"כ, כך לפי הצבא הישראלי. המבצע כוון לשני חברי קבוצה חמושה בשם גוב האריות וחבר בג'יהאד האסלאמי שתכננו לבצע פיגועים נגד ישראלים ב"עתיד המיידי", אמר הצבא. כוחות ישראליים הרגו את שלושת הגברים במהלך הפשיטה הנדירה לאור היום, שהובילה לשעות של אלימות ברחבי מרכז העיר.

כשליש קילומטר מהבית, האלימות המתפשטת תקעה כמה אזרחים במרפאת רחמה, שנמצאת על הכביש הראשי העובר בשכם ובסמוך למסגד אל-חאג' מעזוז. בין הנוכחים היו שני ההרוגים: שעבן והגמלאי עבדאלעזיז אשקר בן ה-65. הפצועים היו הנהג אסאעד נג'אר בן ה-36, מוחמד סאמאנה בן ה-22 ומוכר ירקות שלא ניתן היה להשיגו לראיון.
שעבן, שאהב ללמוד שפות, בדיוק סיים את בית הספר, אמר אביו. לא הצליח למצוא נסיעה בטוחה הביתה, הנער התקשר לאביו וחיכה שיאספו אותו. אשקר, עובד לשעבר של סוכנות הפליטים הפלסטינים של האו"ם, הגיע למסגד לתפילת מנחה, אמר בנו אליאס. נג'אר, שהסיע תלמידים לבית הספר מוקדם יותר באותו יום, אמר כי החנה את רכבו בקרבת מקום כדי לחכות שהעניינים יירגעו ולהימנע מהנפת גז מדמיע. סאמאנה, בוגר לאחרונה מכללה, היה במרפאה לבדיקה אצל רופא עור, אמר אביו חאזם. מוכר הירקות עבד באזור.
סרטון שצילם נג'אר בשעה 12:09 מראה כלי רכב ישראלים משוריינים מתמרנים מרחוק וגברים פלסטינים מקימים בריקדות.

בסביבות השעה 13:00, כשהכוחות הישראליים החלו לסגת מהעיר, סיור של כמה כלי רכב נע לעבר המרפאה והמסגד, בניסיון להדוף לוחמים חמושים, אמר גורם צבאי. לאחר שקרא על נסיגה ברשתות החברתיות, שעבן, ארבעת הגברים וקומץ אזרחים נוספים התאספו ליד הרחוב.
בשעה 13:02, סיפר פריד שעבן, הוא קיבל את השיחה מבנו שאמר לו היכן לאסוף את הילד.

מה שקרה אחר כך תועד בשלושה סרטונים. שניים לא פורסמו בעבר - האחד של עובר אורח והשני צולם על ידי הצבא הישראלי מתוך אחד מכלי הרכב שלו. הצבא פרסם קליפ חלקי בטוויטר ביום הפשיטה, אך מאוחר יותר סיפק ל-The Post גרסה מורחבת שכללה את הירי.
בשעה 13:03 החל עובר האורח, שעמד בחלון המרפאה, לצלם את הרחוב. בסרטון חולפים במקום חמישה משוריינים ישראלים. אנשים ברחוב זורקים עליהם אבנים וחפצים אחרים. כ-45 שניות לאחר מכן, עוד כלי רכב צבאיים ישראלים מתחילים לעבור, הראשון רכב משוריין קל מסוג MDT דוד, והשני נושא כוחות משוריין "וולף" במרחק של כ-30 מטר מאחור. איש צה"ל צילם את הסצנה מתוך רכב מאחורי ה"וולף".

כשכלי הרכב חלפו, פיראס מסרי, גבר בן 50 המתגורר בבניין דירות מול המרפאה, החל לצלם את הסרטון השלישי מכמה קומות מעל. הסרטון אותר לראשונה על ידי גאבור פריזן, סטודנט בקולג' אוניברסיטת ליידן וכריס אוסייק, חוקר זכויות אדם הולנדי.
אודיו מהסרטונים לוכד שני חבטות ראשוניות, את השני ניתן לשמוע כשאדם על המדרכה נראה מושיט את זרועו לעבר כלי הרכב הישראליים החולפים. הסרטונים שנסקרו על ידי הפוסט אינם מראים בבירור אם לאיש היה אקדח או ירה, ואף אחד מהעדים שהתראיינו לפוסט לא אמר שהם ראו אקדח יורה לעבר הישראלים.
כשהאיש עובר דרך השער לתוך קבוצת האזרחים, ישראלים יורים מהרכב. אודיו מהסרטונים לוכד לפחות 14 יריות תוך ארבע שניות, לפי שני מומחי אודיו משפטיים שניתחו אותו.

הפוסט עיצב את המראה הנשקף מחלונות הרכב המשוריין וולף כל הזמן בו הוא ירה ומצא שאזרחים נשארו בשדה הראיה הזה במשך כל הזמן שנשמעות יריות. הנה שלושה רגעים מפורטים בהתחלה, באמצע ובסוף של הסרטון הזה כדי להראות מה היה נראה דרך החלונות הקטנים יותר של הזאב.

כדי לסייע להעריך את טענת החיילים הישראלים כי חמוש ירה על השיירה, הפוסט שלח אודיו מהסרטונים ללורנס אבו חמדאן מ- Earshot, שחקירות האודיו שלו שימשו כראיה בבית הדין למקלט והגירה בבריטניה, ולסטיבן בק , מומחה לזיהוי פלילי אודיו שהתייעץ עם ה-FBI במשך יותר מעשור. בק אמר שהוא לא מאמין ששני מכות שזיהה הפוסט לפני האש מכלי הרכב המשוריין היו יריות. אבו חמדאן אמר כי כל ירייה שנשמעה ב"סבירות גבוהה" נורתה מכלי הרכב המשוריין וולף.

נג'אר, הנהג, נפגע מרסיסים מהירי. הוא אמר שראה יריות פוגעות באשקר ושמע את שעבן צועק שנפגע.
נג'אר אמר שהחלטתו שלו לרדת במדרגות רגע קודם לכן כנראה הצילה את חייו. "עשיתי, אבל הם לא יכלו לעשות את זה בזמן", אמר. "היה ברור שזה היה לירות כדי להרוג".

נג'אר אמר כי גם לאחר עשרות שנים שחי עם פלישות צבאיות ישראליות, הירי זעזע אותו.
"האמנתי שזו הולכת להיות נסיגה רגילה של הצבא", אמר.
אמבולנס העביר את חמשת הקורבנות לבית החולים האוניברסיטאי הלאומי אנ-נג'ה, שם נקבע מותם של שעבן ואשקר כ-20 דקות לאחר הירי. שעבן נורה בכתף ​​השמאלית ובזרוע העליונה השמאלית, ואשקר נורה בבטן, על פי דיווחים רפואיים שנבדקו על ידי הפוסט.

"המקום הזה נמצא באמצע העיר", אמר דודו של שעבן, עלא. "הצבא הישראלי ירה על עיר, באמצע עיר, בשעה כזו. מה ציפיתם שיקרה?"
גורם צבאי אמר כי ההחלטה לירות היא בידי החייל בשטח. נראה כי "במקרה הזה הם החליטו שהדבר הנכון לעשות הוא לסכל את האיום שעמד בפניהם וזו ההחלטה שהם קיבלו", אמר הפקיד.

אבל "אי אפשר לדייק" ירי מרכב נע ובעיקר מסוכן לעשות זאת בסביבה עירונית, אמר אורי גבעתי, מנהל ההסברה של 'שוברים שתיקה', קבוצת יוצאי צה"ל ששירתו בשטחים הפלסטיניים ומתנגדים לכיבוש.
גבעתי אמר כי "לחץ פוליטי מתמיד מצד מנהיגים אולטרה-לאומיים", כולל כמה שהם כיום שרי ממשלה, כמו גם היעדר ההשלכות על הריגת פלסטינים חפים מפשע, יצרו סביבה מתירנית לחיילים ישראלים.

בריאן קסטנר, חוקר משברים באמנסטי אינטרנשיונל, אמר כי ללא מחקר נוסף הוא לא יוכל לקבוע החלטה חותכת לגבי הירי, אך בפעולות כמו הפשיטה בשכם, הכוחות הישראליים מחויבים על פי חוק זכויות האדם הבינלאומי להשתמש בכוח כ מוצא אחרון ורק כשיש סכנת חיים קרובה. קסטנר, שסקר את הסרטונים, אמר כי בגלל ההגנה שמעניקים הרכבים המשוריינים, לא נראה שיש איום מיידי.

בראד פרקר, יועץ בכיר בארגון "Defense for Children International-Palestine", שסקר את הסרטונים האלו, אמר ש"הרג בלתי חוקי הפך להיות הנורמה, מה שמעיד שחוקי הפתיחה באש של הצבא הישראלי השתנו בשנים האחרונות כך שהם מתירים פתיחה באש חיה גם כשאין אף איום שנשקף לכוחות - בניגוד מוחלט לחוק הבין לאומי".

כוחות ישראליים בכלי רכב משוריינים ירו "בהתעלמות מוחלטת" מהאזרחים הפלסטינים שעמדו בסמוך, אמר פרקר.

גורם צבאי ישראלי אמר כי חיילים מתמודדים עם "אירועי טרור והתפרעויות אלימות על בסיס יומי", לא מכוונים לאזרחים בכוונה ומשתמשים באש חיה רק ​​לאחר "מיצוי כל האפשרויות" ובהתאמה לחוק הבינלאומי. הרצח כפוף לחקירות פליליות "אלא אם הפעילות הייתה בעלת אופי קרבי של ממש, או אם אין חשד לחיילי צה"ל בביצוע עבירה פלילית", לדברו.

צוות רפואי בבית החולים האוניברסיטאי הלאומי אנ-נג'ה שעבד באותו יום אמר ל-The Post שהם מוצפים בחולים.
אחת האחיות בבית החולים הייתה אליאס אשקר, בנו של עבדלעזיז אשקר. אליאס סייע בטיפול בנפגעים נכנסים והביא כלים רפואיים לרופא שניסה להחיות אדם. לאחר שנקבע מותו של האיש, אליאס היה המום כשראה לבסוף את פניו של המטופל שלו.
"ידעתי שזה אבא שלי, אבל מההלם ששיקרתי לעצמי, אמרתי לעצמי שזה לא יכול להיות נכון", אמרה.

מֵתוֹדוֹלוֹגִיָה
כדי ליצור מחדש את המיקום בשכם במרחב תלת-ממדי וירטואלי, הפוסט אסף יותר מ-1,000 תמונות ונתונים גיאו-מרחביים של האתר. נתונים אלו עובדו בתוכנת הפוטוגרמטריה Metashape ויוצאו כרשת תלת מימד בקנה מידה. לאחר מכן, ה-Post השתמש בכלים ליצירת פרספקטיבה לצד מטא-נתונים זמינים של מיקום ועדשות מצלמה מהתצלומים והסרטונים שנאספו כדי להוסיף מצלמות וירטואליות לסצנה, תוך התאמת הפרספקטיבה של חזותיים מרכזיים מזוויות שונות, ולסייע בדוגמנות מדויקת של האתר.

הפוסט הוסיף לסביבה דגם תלת מימדי בנוי מסחרית בקנה מידה של נושאת כוח משוריינת וולף, תוך הטמעת מצלמה בפנים שאפשרה לקבוע את טווח הראות מתוך הרכב תוך כדי תנועה בזירה.