אחד הגידולים שהיו בעבר חלק מהנוף הישראלי, שדות הכותנה הלבנים, חוזר ובגדול. אחרי שפל חסר תקדים בענף שכמעט הוקפא בשנים האחרונות בגלל חוסר כדאיות כלכלית - בעיקר בגלל עלות המים להשקייה ומחיר כותנה נמוך יחסית בעולם - כעת יש בשורות. השנה מדווחת מועצת הכותנה על גידול חד של יותר מ-300% בשימוש השטחים החקלאיים לגידול כותנה: מ-27 אלף דונם בשנת 2021 ליותר מ-84 אלף דונם בשנת 2022.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
צפי הזריעה של שטחי הכותנה לשנה הקרובה עומד על קרוב ל-90 אלף דונם. בהתאם, גם גדל מספר המגדלים, מרביתם קיבוצים, מ-39 בשנת 2021 ל-93 מגדלים השנה, והתפוקה - כולה לייצוא - זינקה אף היא מ-5,000 טון בשנת 2020 ל-17 אלף טון בסוף שנת 2022. הנתונים נאספו לקראת כנס מגדלי הכותנה שיתקיים מחר (שני) הקרוב בשפיים.
1 צפייה בגלריה
שדה כותנה
שדה כותנה
שדה כותנה
(צילום: גיא שפירא)
את העניין המחודש בגידול הכותנה מסביר בשיחה עם ynet יזהר לנדאו, מנכ"ל מועצת הכותנה, בזינוק במחירי הכותנה בעולם ובביקושים, בין שאר בגלל שינוי בהתנהגות צרכנית, מסיבות של שמירת הסביבה וכדור הארץ, שגרר מעבר למוצרי 100% כותנה על חשבון סיבים סינטטיים והחזירו את הרווחיות והאטרקטיביות של גידול כותנה. אם לפני שלוש שנים המחיר לליברה (יחידת מידה) כותנה היה 1.5 דולרים, כיום מחירו העולמי כמעט פי שלושה - 3.40 דולרים לליברה.
הסיבה השנייה היא ירידת האטרקטיביות של גידולים אחרים, דוגמת חומוס, גרעיני חמנייה ושום, המושפעים מפתיחת השוק הישראלי לייבוא שמפנה שטחים לטובת הכותנה. כל תוצרת הכותנה מיועדת לייצוא ואינה מתחרה בגידולים אחרים המיועדים לשוק מקומי.
הכותנה גדלה בימים אלה מהגליל העליון והגולן ועד לעוטף עזה. במועצה הכותנה מציינים כי הכותנה הישראלית ידועה בעולם בזכות איכותה (סיב ארוך במיוחד), והיא משווקת גולמית לטווית חוטים, אריגת בדים וביגוד למפעלי טקסטיל בסין, הודו וטורקיה. בימים אלה מתחילה זריעת הכותנה בשדות והיא תיקטף במהלך הסתיו.
"מיעוט המשקעים בחורף 2023-2022 ישפיע על גידול הכותנה", אומרים במועצת הכותנה. "אם אין מספיק מים בקרקע כתוצאה מירידת משקעים, אנחנו נאלצים להשקות את הכותנה עוד לפני תחילת הקיץ, וכמובן במהלכו, וזה מעלה משמעותית את הוצאות הגידול. עם זאת, העלייה בשער הדולר בהחלט משפרת את הרווחיות של הגידול".
יש בשורות גם למגדלי השעורה וחיטה בעוטף עזה, שבעבר נשרפו שדותיהם בטרור העפיפונים והבלונים. משרד החקלאות הודיע כי יסייע לחקלאי עוטף עזה שיקדימו לקצור את שדות החיטה והשעורה, במענקים של עד שמונה מיליון שקל. המטרה: להבטיח שהחקלאי יקבל תמורה בעד התוצרת החקלאית שגידל, וזו לא תינזק. המענקים יפצו את החקלאים על יבול שנקצר טרם המועד הרגיל שלו בסוף יולי, מה שמפחית מהתמורה שהם מקבלים בעבורו.
בעוטף עזה, סמוך לגדר המערכת, מגדלים כ-120 אלף דונם של חיטה ושעורה. החיטה והשעורה יקצרו ירוקים או חצי ירוקים, טרםה התייבשותם, על מנת להימנע מאפשרות לשריפתם.
הזכאים לתמיכה יהיו חקלאים הנמצאים ב"קו האש" של טרור העפיפונים, בטווח של אפס-שבעה ק"מ מגדר המערכת סביב רצועת עזה. מהמשרד נמסר כי "היקף התמיכה בשנת 2023 עומד על עד 100 שקל לכל דונם אותו החקלאי יקצור לשחת ולתחמיץ טרם המועד".