בטוחני שרבים מאיתנו תוהים כיצד הידרדר המצב במדינה להיכן שהידרדר, כשהאשמות קשות מוטחות מכל הצדדים לכל הכיוונים והפתרון לכאורה לא נראה באופק.
אבל בואו נתבונן לרגע באחד מסמלי חג הפורים - התחפושות! הן חיצוניות בלבד כמובן, והן לרגעים יכולות להטעות שמדובר אכן בדמות שאליה התחפשנו. אני חושב שגם בספורט ובכלל בחיים אנחנו עוטים על עצמנו תחפושות, אבל כשהמסכות מוסרות אנחנו מגלים את האמת שלנו, שהיא פנימית ועמוקה יותר מהשטחיות שהתחפושת מעניקה לנו.
3 צפייה בגלריה
צריכים לאמץ לעצמנו את הגישה של חג הפורים. אוהדי הפועל באר-שבע מחופשים
צריכים לאמץ לעצמנו את הגישה של חג הפורים. אוהדי הפועל באר-שבע מחופשים
צריכים לאמץ לעצמנו את הגישה של חג הפורים. אוהדי הפועל באר-שבע מחופשים
(צילום: ישראל יוסף)
3 צפייה בגלריה
גם בספורט ובכלל בחיים אנחנו עוטים על עצמנו תחפושות. אוהד מכבי ת"א מחופש
גם בספורט ובכלל בחיים אנחנו עוטים על עצמנו תחפושות. אוהד מכבי ת"א מחופש
גם בספורט ובכלל בחיים אנחנו עוטים על עצמנו תחפושות. אוהד מכבי ת"א מחופש
(צילום: אורן אהרוני)
נניח במשחק כדורגל, או בכל תחרות ספורטיבית, היריבות משחקות אחת נגד השנייה "כאילו אין מחר", כל קבוצה נמצאת במצב של להיות או לחדול. ולפעמים, בואו נודה, לא רק האוהדים אלא גם השחקנים גולשים קצת מעבר לטעם הטוב, בין אם זה במשחק אגרסיבי, או באמירה או עקיצה כזו או אחרת. וראו איזה פלא, לרוב בסיומם של משחקים גדולים וקטנים, השחקנים משתי הקבוצות מתחבקים, כשברור שיש לנו כאן קבוצה אחת מנצחת ואחת מפסידה. וזה לא מפריע לנו אחרי המשחק לחזור לידידות הראשונית שלנו כמו לפני שריקת הפתיחה.
גם בחיים, אנחנו לפעמים אומרים מילים ועושים מעשים שאי אפשר להחזיר אותם לאחור, כשאנחנו מלאי חרטה על פגיעה שפגענו בחבר או באהוב. לפעמים אנחנו בתחפושת הכעסנית ולפעמים המרירה ולפעמים אפילו הפוגענית. אבל ברור לנו שמאחורי כל השכבות הללו מסתתרת מציאות אחרת של מערכת שלמה של רגשות וטוב בסיסי שמתנגד למציאות של תוקפנות ורוע. גם במצב ששורר היום לצערנו במדינה, אנחנו יכולים וצריכים לאמץ לעצמנו את הגישה של חג הפורים. לדעת שהתחפושת היא לא המציאות. אם נקלף את כל השכבות הללו של הכעס והמרירות, את מדי הקבוצה שלנו, נמצא מכנים משותפים רחבים הרבה יותר ממה שאמור להפריד בינינו.
3 צפייה בגלריה
הרב יעקב גלויברמן
הרב יעקב גלויברמן
הרב יעקב גלויברמן
(צילום: פרטי )
מותר כמובן לחשוב שונה מהאחר ושהשיח יהיה פורה וענייני, אבל אסור בשום אופן שזה יוביל לפירוד לבבות ושנאה. אתגרים רבים לפנינו כעם, וככה לא נוכל לצלוח אותם. קברניטי המדינה צריכים לשבת אל שולחן המו"מ בהקדם ולדון בכובד ראש במצב ובפתרונות. ויש פתרונות, חד משמעית. עלינו לזכור שההפסד מרובה על הרווח במידה שלא נשכיל לצאת מהטלטלה הזאת בתבונה ובלחיצת יד, זאת תהיה בכייה לדורות.
עם כמו שלנו, שאמון על כל כך הרבה גלויות ומשברים, לא יכול להרשות לעצמו חורבן נוסף. אנא מכם, כל מי שיש בידו להביא לפתרון, שיתפקד בבקשה. ובבקשה, זכרו – למרות הכל אנשים אחים אנחנוף ואף מציאות מדומה אין ביכולתה לשנות זאת. המשבר הזה יחלוף, שריקת הסיום תישמע, ואנחנו נמצא את עצמנו מול אתגר חדש שידרוש מאיתנו את הכוחות הטובים ביותר.
חג פורים שמח ומלא באחדות ואהבה לכולם.