עד כמה הדרמה המתחוללת כרגע בישראל משפיעה על חברות הטכנולוגיה הבינלאומיות הפועלות כאן? מאז יצאה הרפורמה המשפטית לדרך לפני כחודשיים, מדינת ישראל עצרה מלכת. סקטור ההייטק, שבימים רגילים ממעט להפגין מעורבות פוליטית, התגייס במלוא כוחו ומסתמן כאחד מהגורמים המשמעותיים ביותר במחאה. לצד פעילויות המחאה השוטפות, יזמים ושותפים בקרנות הון סיכון הודיעו על הוצאת כספים מישראל, ועל הסכנה שהדפוס הזה ישוב ויחזור על עצמו, ואף יחמיר, ככל שהרפורמה המשפטית אכן תעבור. האם החשש הזה ניכר ומשפיע גם על חברות טכנולוגיה זרות הפועלות בישראל? לשאלה הזו תשובה מורכבת.
הרפורמה המשפטית מושכת עניין בכל רחבי העולם. התקשורת הגלובלית, ובפרט התקשורת האמריקאית, עוקבות באדיקות אחר המתרחש, כך שהדבר לא נעלם מעיניהם של גורמים עסקיים מובילים. אותם גורמים במקרים מסוימים כבר מחזיקים בפעילות עסקית בישראל - כיצד זה משפיע עליהם?
השיח התקשורתי נוטה לבלבל ולכלול את כל ההשלכות האפשריות של הרפורמה תחת קורת גג אחת. כדי להבין מה הן ההשפעות הממשיות, ומה עוד ניתן לצפות, יש להבחין בין סוגי הגופים השונים ומה הן המוטיבציות השונות שמניעות אותם.
צריך להבחין בין גופים המשקיעים בישראל, אל מול גופים שנמצאים כאן לצרכי מחקר ופיתוח או פעילויות מכירה. אחת ההשפעות המידיות של המהפכה המשפטית, הפיחות בשווי השקל והתחזקות הדולר מולו, דווקא טובה במידה מסוימת לגופי השקעה זרים. במילים פשוטות, הדולר שלהם שווה כאן יותר וכוח הקנייה שלהם מתחזק. הנתון הזה עשוי להוות גורם מתמרץ להשקעה כעת בישראל.
גופים המובילים בישראל תהליכי מחקר ופיתוח או מכירה, מושפעים באופן שונה. גופים המפעילים בישראל מרכז טכנולוגי, לא ימהרו לעזוב. ההון האנושי הישראלי בכל הקשור לטכנולוגיה הוא יוצא דופן בעולם, וכל עוד הוא ממשיך להתקיים בישראל - שחקני טכנולוגיה גלובליים השואפים לשמר יתרון תחרותי בתחום המחקר והפיתוח, צפויים לרצות להישאר כאן.
גל הגירה שלילי עלול להוביל לפגיעה גם בהקשר הזה, אולם בשלב זה נראה שהדבר עוד רחוק מלהתרחש בפועל. במקביל, הפיחות של הדולר משחק לטובת החברות הגלובליות, בדומה לטיעון הנ״ל באשר לגופי השקעה. בעידן של סביבת ריבית גבוהה וכלכלה מקרטעת, התייעלות היא שם המשחק, ולכן לא ניתן לזלזל בהשפעה הזו.
גם חברות גלובליות שנמצאות בישראל למטרות מסחריות, קרי כדי למכור את המוצרים שלהן לתעשייה הטכנולוגית המקומית, לא צפויות לעזוב בקרוב. כל עוד חברות ישראליות ממשיכות לפעול בישראל (הגם שההון שלהן מוצא מישראל), האקוסיסטם המקומי נותר אטרקטיבי לנותני שירותים. קרי, כל זמן שמרכזי הפיתוח של חברות ההייטק הישראליות הגדולות נותרים בישראל, ושינוי בנושא הזה לא נראה בעין, ישראל עדיין מהווה יעד אטרקטיבי שלא לומר חיוני, עבור חברות טכנולוגיה בינלאומיות המוכרות לשחקניות טכנולוגיה אחרות. ישראל, על אף היותה מדינה קטנטנה במונחים גלובליים, מהווה את האקוסיסטם הטכנולוגי הרביעי בהיקפו בעולם. לוותר עליו באופן מוחלט זו פריבילגיה שמרבית החברות לא יכולות להרשות לעצמן.
אם כן, נראה אפוא שבטווח הזמן הקרוב לא נראה הגירה שלילית של חברות בינלאומיות המפעילות כאן מרכזי מחקר ופיתוח או מרכזי מכירות, לפחות לא על רקע הרפורמה המשפטית. לא מן הנמנע שהדבר יקרה ככל שהמשבר יימשך, וכן ניתן לזהות ניצנים ראשונים לתופעה כזו, אך להערכתי ייקח זמן, אם בכלל, עד שתגיע מהשוליים למרכז.
ענף ההייטק אמנם יציב, אך אסור לנו להסתנוור מזה. יש נתונים רבים שעלולים להעיד על כך שהתמונה יכולה להשתנות בעתיד הקרוב. החשש העיקרי הוא האופן בו תופסים אותנו בעולם, וכתוצאה מכך, בריחה של משקיעים מישראל. בעלי הון שפשוט יעדיפו להשקיע את כספם במקומות אחרים, וזה דבר שיהיה קשה מאוד לתקן ועלול לקחת שנים עד שיתוקן, אם בכלל.
לענף ההייטק תרומה כלכלית משמעותית למשק במדינת ישראל. מספר העובדים בהייטק הישראלי עומד על כ-10% מכלל המשק, בעוד הנתונים מראים שההכנסות ממיסים הנובעות ממגזר ההייטק הן כשליש מסך כל ההכנסות ממיסים במדינת ישראל, המשמעות היא שמגזר ההייטק "שווה" למדינת ישראל יותר מפי 3 מגודלו. חשוב לציין, שהמספרים הללו רק מטפסים עם השנים, והתלות הפיסקאלית במגזר ההייטק רק הולכת והופכת משמעותית יותר.
בכל אופן וללא כל קשר לסוג הפעילות, ניצן לצאת מנקודת הנחה שכלל הגופים הטכנולוגים הגלובליים הפועלים בישראל מודעים היטב למתרחש כאן. כנראה שלא באותה תדירות או עוצמה כמו שזה קורה פה, אבל הרפורמה המשפטית היא שיחת מסדרון גם במקומות אחרים בעולם. ישראל היא כר פורה לטכנולוגיה, הן בשל ההון האנושי והן בשל מדיניות ועידוד התעשייה באמצעות כלים מיסויים, תמריצים וכד׳. כאשר רפורמה כל כך משמעותית ניצבת על הכף, כזו שמחלקת את התושבים בצורה דיכוטומית לבעד ונגד, עניינים אחרים שצריכים להיות על סדר היום - נדחקים לתחתית סדר העדיפויות. באופן טבעי, במצב עניינים שכזה, קשה לצפות את המהלכים הבאים שיונהגו במדינה, ועלולים להשפיע לטובה או לרעה על התעשייה הטכנולוגית.
עבור המגזר העסקי אחד האלמנטים החשובים ביותר במשק הוא הוודאות. וודאות אינה בהכרח קשורה לשיקולים פוליטיים, כמו שהיא הולכת יד ביד עם יציבות משטרית. חוסר הוודאות הוא בפני עצמו גורם מרתיע שעלול להדיר את רגלי המשקיעים הגלובליים מישראל, ובהמשך גם מרכזי פיתוח ומחקר. ככל שתשרור אי ודאות, ישראל תתקשה לשמר את מעמדה כאחת מהמדינות הטכנולוגיות המובילות בעולם. כדאי לזכור, קשה מאוד לבנות, קל להרוס.
עמי אהרונוביץ׳ מנהל הפעילות של אירוספייק בישראל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו