המשפטן האמריקני הבכיר נגד התערבות הממשל האמריקני ברפורמה: ''הפתרון צריך להתקבל על ידי תושבי ישראל''  

מוקאסי (82), שהיה שר המשפטים של ארה"ב בשנים 2007-2009, יצא נגד התערבות הממשל האמריקני ברפורמה. "העניין הזה צריך לקבל את פתרונו על ידי האנשים שגרים בישראל ולא אנשים מחוצה להם. האנשים בישראל יחיו עם התוצאות ולא אנשים מבחוץ".

אם כך, מה דעתך על ההערות שנשמעו מצד הממשל האמריקני הנוכחי לגבי הרפורמה. הם לא צריכים להתערב?

"לא. בכלל לא. זה נוהג דיפלומטי רב שנים שמדינות לא מתערבות בעניינים פנימיים של מדינה אחרת. זה היה יוצא דופן שאנשים פה השמיעו הערות בנוגע לעניין פנימי שנתון להחלטת ישראל ואזרחיה".

בראיון ל"ישראל היום", שנערך באמצעות שיחת וידאו, בשבוע שעבר, הבכיר האמריקני, דחה את הטענות מפי אובדן העצמאות של השופטים. מוקאסי גם יצא נגד ההצבעה האוטומטית של השופטים כגוש אחד, בוועדה לבחירת שופטים.

"זה מצער. לדעתי להיות שופט פירושו להחליט על פי שיקול דעתך העצמאי. אבל המציאות היא שהם מצביעים כבלוק אחד וצריך להכיר בכך. ולכן צריך לעשות משהו כדי לשנות את זה אם רוצים בשינוי. בשיטה הנהוגה כיום, כיוון שהשופטים מצביעים כבלוק אחד, הם יכולים לשלוט מי השופטים הבאים וכך להשליט את הדעות שלהם".

מתנגדי הרפורמה טוענים ששליטת הממשלה בוועדה למינוי שופטים תגרום לכך שישראל תחדל להיות דמוקרטית, כיוון שכך תאבד העצמאות המשפטית.

"דבר ראשון, דמוקרטיה נשלטת על ידי הרוב. שנית, אם השופטים ממונים על ידי אנשים נבחרים – זו גם השיטה בארה"ב – השאלה אינה מי בוחר אותם, אלא מה קורה לאחר שהם נבחרים. בישראל, השופטים משרתים עד גיל 70 ולאחר המינוי שלהם עם עצמאיים. אי אפשר לפטר אותם, אלא אם כן פעלו בניגוד לחוק. לכן הטענה שהשיטה הזו (של מינוי שופטים) תחליש את בית המשפט, איננה נכונה".

יש האומרים שלמרות כל הבעיות בשיטה הנוכחית, היא עדיפה על מצב שבו פוליטיקאים ינהלו המערכת. כי כבר היו לנו ראש ממשלה ושר אוצר ואחרים שישבו בכלא על שחיתות, אבל לא שופטים.

"אם לאנשים אין אמון בדמוקרטיה זה מצער. אבל עליכם לבחור פוליטיקאים יותר טובים. בדמוקרטיה העם בוחר מי הם בעלי התפקידים".

מה לגבי הגנה על המיעוטים בשיטה החדשה? הטענה היא שהרוב ידרוס את המיעוט.

"אחת הבעיות בבית המשפט הנוכחי שהוא לא מגן על הרוב. זכויותיהם של אנשים באחד האזורים בתל אביב, נפגעות ביחס לאנשים אחרים שבאו לישראל כדי לחפש מקלט. אלה אנשים שאין להם כל מעמד, אך הזכויות שלהם עודפות ביחס לאזרחים מקומיים. אני מבין את שתי ההשקפות והרצון להגן על מי שמבקשים מקלט. אך זו בעיה שצריכה להיפתר על ידי החברה ולא רק על ידי בית המשפט".

אתה מציין במאמר שהרפורמה צריכה לכלול הגבלה של זכות העמידה. מדוע?

"כי כך מוודאים שמקרים מובאים בפני בית המשפט לא מונעים ממניעים פוליטיים. עכשיו שורה של ארגונים לא ממשלתיים, שרבים מהם ממומנים על ידי גורמים מחוץ לישראל ואין להם כל עניין בטובת ישראל, יכולים לבוא לבית המשפט את להעלות שלל סוגיות. אין סיבה שבית המשפט יקשיב לתיקים האלה. כי תפקידו, לשמוע מקרים שעולים מהעובדות ושאנשים נפגעים מהם באופן ישיר. לא ענייני מדיניות שהם רוצים שתיושם. הגבלת הגישה לאנשים שיש להם אינטרס, עוזרת למנוע מצב שיש לכם עכשיו, במסגרתו ארגונים לא ממשלתיים, הנתמכים בידי גורמים מחוץ למדינה, מביאים (לבית המשפט) תיקים שנועדו בפשטות, להביא ליישום האג'נדה הפוליטית שלהם – אג'נדה שהם לא מצליחים להשיג עבורה רוב בבחירות".

כלומר אתה ממליץ לממשלה להוסיף פרק לרפורמה שמגביל את זכות העמידה?

"בהחלט. והשופטים צריכים לומר ניקח רק מקרים שעולים מהעובדות כאשר לאנשים יש אג'נדה פוליטית".

יש הטוענים שההרחבה של זכות העמידה הופכת את ישראל למדינה יותר פרוגרסיבית וליברלית.

"היא אולי הופכת את ישראל ליותר ליברלית, אך לפחות דמוקרטית. כי משמעותה שאנשים בעלי אג'נדה פוליטית שלא הצליחו לקדם אותה באופן דמוקרטי, יכולים לקדם אותה בבית המשפט. אליטה שמנציחה את עצמה מיישמת מדיניות שהרוב לא מסכים לה. אני מבין שאנשים שרוצים בכך אבל רבים לא".