אחד מכל 100 נבדקים שהגיעו לבדיקות סקר במרכז למניעת סרטן באיכילוב אובחן עם גידול סרטני. מדובר בנבדקים שמוגדרים בריאים וללא תסמינים, כך שסביר שללא בדיקות גילוי מוקדם - לא היו מתגלים כחולים.
0_ciLXfqFOt3HCTa8ShZ | משה בן שמחון
באיכילוב סיכמו 13 שנים שבהן פועל המרכז למניעת סרטן. במאמר שאסף נתונים מ־17 אלף נבדקים במרכז בשנים 2006-2020 עולה כאמור כי 1% מהנבדקים שהיו בריאים וללא תסמינים נמצאו עם גידול סרטני בשלב מוקדם.
יותר מ־75% מהמאומתים נמצאו בשלבים מוקדמים של המחלה. הגילוי המוקדם אִפשר להעניק לאותם נבדקים טיפול רפואי בזמן ולעצור את התפשטות המחלה.
הגיל הממוצע של הנבדקים היה 47 שנים. מתוך 259 מקרי סרטן שהתגלו, 49 (כ־20%) היו בשלב מוקדם מאוד - שלב 0, 143 מקרים (55%) היו בשלבים 1 ו־2, 10% בשלב מתקדם 3 - ורק 12.5% בשלב גרורתי.
12 סוגי סרטן
המרכז המשולב לאבחון ומניעת סרטן שבבית החולים איכילוב מבצע בדיקות סקר ל־12 סוגי הסרטן הנפוצים ביותר שאחראים ל־80% מהתמותה מסרטן.
הנבדקים עוברים בדיקות לגילוי מוקדם של 12 סוגי סרטן: סרטן חלל הפה, סרטן בלוטת המגן, סרטן המעי הגס, סרטן העור, סרטן ריאות, סרטן השד, סרטן הרחם וצוואר הרחם, סרטן הערמונית וסרטן האשכים.
המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת המקצועי המוביל Journal of Clinical Oncology, ומחברו, פרופ' נדיר ארבר, מנהל המרכז לאבחון ומניעת סרטן באיכילוב, מתכוון לאור הנתונים להציע לאיגוד האונקולוגים האירופי (ESMO) לאמץ את תוכנית הגילוי המוקדם גם במדינות אירופה.
"המרכז שלנו הוא הראשון מסוגו בעולם. הפנמנו שאנשים בריאים הם אנשים עסוקים מאוד, והדרך היחידה לרכז את מאמצי הגילוי המוקדם היא רק באמצעות הקמת מרכז כזה, המספק את כל שירותי הגילוי המוקדם ומניעה באותה העת ותחת קורת גג אחת", אומר פרופ' ארבר. "כעת התפיסה החדשנית של גילוי מוקדם של סרטן באותו מקום ובכפיפה אחת שינתה את המקובלות שהיתה - של סקירה נפרדת לכל סרטן - וזו הפעם הראשונה שבה קהילת האונקולוגים מכירה בחשיבות תפיסה זאת. עלינו להמליץ על שינויים באורחות החיים היכולים לשמש למניעה ראשונית, ולהציל חיים".
חלק גדול מהבדיקות שמתבצעות במרכז הסרטן באיכילוב אינן מומלצות לביצוע על ידי איגודי הרופאים כבדיקות לכלל האוכלוסייה. חלקן עשויות להביא לגילוי ממצאים שיובילו לבדיקות מיותרות כמו ביופסיה, לניתוחים ואפילו לטיפול מיותר.
מיותרת או הכרחית?
עם הבדיקות המוגדרות כמיותרות ניתן למנות: גילוי מוקדם לסרטן בלוטת התריס, סרטן ששיעור התמותה שבו הוא כ־1 ל־1,000 חולים, ושהטיפול בו עלול להביא ליותר נזק מאשר מהמחלה; בדיקות דם למדדי דלקת (CRP), שלא נמצאת בקווים מנחים של איגודי הרופאים, וגם בדיקת הדם לגילוי סרטן הערמונית (PSA), שבמשך הרבה שנים לא היתה מומלצת לביצוע משום שפעמים רבות הובילה לבירור מיותר ולגילוי סרטן בשלב כה מוקדם, שהנזק מהטיפול בו היה גדול יותר מהנזק ממנו, וגם כיום אינה מומלצת מעל גיל 70.
"ברור שביצוע המון בדיקות בהגדרה יגלה יותר מקרי סרטן", אומר בכיר במערכת הבריאות. "השאלה היא: על כל אדם עם תועלת אפשרית, כמה אנשים ישלמו מחיר בריאותי ונפשי כבד שיכלו להימנע ממנו לולא ביצעו בדיקות מיותרות".
פרופ' אמנון להד, יו"ר החברה למניעת אבחון וטיפול יתר וראש המועצה הלאומית לבריאות הקהילה, סבור שאין סיבה שאנשים בריאים יבצעו בדיקות סקר מסוג זה: "חשוב לדעת שיש מספר סוגי סרטן שלעיתים גילוי שלהם לא משנה את תוחלת חיי המטופל.
"בעולם יש הסכמה כוללת רק על שלוש בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן באוכלוסייה רגילה ללא גורמי סיכון: דם סמוי בצואה, ממוגרפיה וסי.טי במינון נמוך לגילוי סרטן ריאות למעשנים כבדים. כל השאר עלול לגרום לאבחון יתר, ולעיתים גם לטיפול שלא משפר את תוחלת חיי המטופל. בדיקות סקר לא הוכחו כמורידות תמותה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו