הם יכולים להמשיך להאשים את ה-VAR שפסל להם שני שערים, הם גם יכולים להמשיך להאשים את ביטול הפנדל, אבל שחקני מכבי חיפה צריכים להאשים אך ורק את עצמם. מכבי חיפה, הערב (שלישי) בסמי עופר מול מכבי נתניה, שיחקה בהמשך ישיר לחולשתה בלשון המעטה, מתחילת הסיבוב השני לאחר פגרת המונדיאל.
אז אפשר להמשיך ולהאשים את ברק בכר, שהחליט להעלות הרכב משונה ולשאול איך הוא משאיר את הכוכב הגדול עומר אצילי על הספסל, למה צ’ירון שרי לא פתח ועוד תירוצים כמו חול ואין מה לאכול. בקיצור, כדאי שמכבי חיפה תעשה חשבון נפש עם עצמה, שתלך לחפש את המראה בחדר ההלבשה כדי שכל השחקנים יסתכלו על עצמם. איך יכול להיות שהכוכבים נכנסים בתוצאה סבירה והשחקנים משחקים בנרפות כזאת, ברכות כזאת, בעדינות כזאת.
הם מחפשים בכוח, אבל אין להם מוח. מגיעים למצבים ומחטיאים מכיוון שהם מתלהמים בהתקפה. זה לא בא להם ברכות ובעדינות כמו בעבר. פרנזי פיירו מגיע למצב נהדר והכדור הולך החוצה, אצילי, הכוכב הגדול של מכבי חיפה בשנתיים וחצי האחרונות, קיבל כדור משרי שמשאיר אותו מול שוער והוא מנסה לעשות מהלך כמו אלי אוחנה מול אוסטרליה.
אבל, כפי שאצילי נראה על המגרש, הוא צל של עצמו, חסר ביטחון, כמעט ולא עושה פעולות חיוביות. היה לו מהלך אחד שהוא עבר ימינה והוציא את המסירת רוחב לשרי בשער הפסול ועוד בעיטה אחת שהלכה החוצה. מתקלים אותו בקלות והוא אפילו לא מזכיר בקשקש את אצילי ההוא שסחב את מכבי חיפה ונתן גם משחק נהדר נגד יובנטוס.
עם כל הכבוד למכבי חיפה, האלופה בשנתיים האחרונות ומי שמתיימרת להיות אלופה פעם נוספת, כפי שהם נראו היום זה לא היה זה. נכון שזה משחק גביע, אבל בגביע צריך לעבור שלב, צריך להיות נחוש, אגרסיבי, לחפש את האופי ולא את היופי. דווקא ההרכב שכולם הופתעו ממנו ניסה לעשות את הדברים האלו ועמד בזה במחצית הראשונה.
אם אנחנו מדברים על יופי, אז איזה יופי מכבי נתניה. קבוצה של יהלומים, לא רק עיר היהלומים. בכל מה שקשור להקרבה, נחישות, התלהבות ואגרסיביות, להיות על הרגליים וללחוץ מהדקה הראשונה ועד האחרונה. שניים על אחד, שלושה על שניים, ארבעה על שלושה.
הם תקפו את חיפה כמו שצריך לתקוף אותה, במעברים, ומכבי חיפה אפילו עזרה לה לעשות את זה, כמו שקרה בשער הראשון. עלי מוחמד נשאר לחפות מאחורה, רז שלמה, שהיה המצטיין על הדשא, הרחיק את הכדור מרחבת ה-16 ודילן בטובינסיקה ניסה להעביר אחורה, מה שהשאיר שלושה שחקנים של מכבי נתניה מול מוחמד אחד, שהיה חסר כוחות וללא אוויר בעקבות התפקיד שלו במחצית הראשונה, אותו עשה בצורה טובה.
גם בשער השני היה סיפור דומה. עומרי גאנדלמן נגח לכיוונו של סטניסלב בילנקי, שהעביר כדור לכיוונו של פטריק טוואמסי שנכנס למאבק מול דניאל סונדגרן. בחצי הראשון המגן השבדי היה זוועה, אבל בחצי השני הצליח להשתפר וניצח את כל המאבקים למעט זה. עבדולאי סק הגיע באיחור, רועי משפתי יצא קדימה והותיר שער ריק מאחוריו.
גם אחרי העלייה ליתרון מכבי נתניה לא הפסיקה ללחוץ. שניים על אחד, שלושה על שניים, צופפה בצורה טובה בין החוליות וגרמה למכבי חיפה להרים כדורים לרחבה ולשחק בבלגן. בשורה התחתונה, לשחקנים יש חשבון נפש מאוד גדול לעשות עם עצמם, במיוחד לאצילי, שלא מזכיר כלל את השחקן שהיה בשתי האליפויות האחרונות.