החסרונות של מדינת ישראל או לפחות נקודת הפתיחה שלה היו די גרועים ובשנות הקמת המדינה, ישראל לא נכנסה לרשימת המדינות עם סיכויי הצלחה.
אחרי הכל, מדינת ישראל נוסדה בעקבות טרגדיית מלחמת העולם השנייה, באזור הסובל ממחסור כרוני במים, ללא מקורות הכנסה או אנרגיה ובשטח גיאוגרפי שהוא כמחצית מגודל פרובינציה בקנדה, בשכנות למדינות שבילו חלק ניכר משנות קיומה בניסיון להשמידה.
גם על גידול חקלאות בסיסית, ישראל של אותם ימים חטפה ביקורת בניסיון כושל לגדל גידולים. עליה נכתב, "היה צורך לשטוף קרקעות ממלח, יום אחר יום, שנה אחר שנה, לפני שניתן היה לשתול יבולים".
את הדברים כתב ב-1948 רוברט פ. קנדי הצעיר בביקורו במדינה החדשה.
היום, הוא בטח מתהפך בקברו. לפי כל אינדיקטור, ישראל של 2023 ממשיכה להופיע כאחת המדינות הדומיננטיות בעולם, עם מטבע חזק, ביקוש גואה ליצוא ישראלי, שיעור אבטלה נמוך ושיעור גבוה של סטארטאפים טכנולוגים.
לא פחות מזה – בשנת 2023 תוחלת החיים בישראל עומדת על 82.7 שנים – במקום השביעי בעולם, ומדד האושר העולמי האחרון העלה את ישראל למקום התשיעי, מאחורי לוקסמבורג, שוויץ, הולנד ומדינות סקנדינביה. מי היה מאמין?
מדובר בשיא שרוב מדינות העולם המפותח יכולות רק לחלום עליו, כולל מדינות מערב מפותחות שבילו את 75 השנים האחרונות שלהן בישיבה בשלווה על אספקה ללא תחתית של הכל, כמעט - החל מנפט ועד אדמות חקלאיות.
עם העלייה ברמת החיים בישראל, התפתחות תרבות הצריכה והשיפור במערכת הרפואה, חל גם שיפור בבריאותם של בני הגיל השלישי בישראל.
מנתוני הלמ"ס עולה כי בשנים האחרונות חלה עלייה בשיעור אוכלוסיית הקשישים בישראל. אם בשנת 2000 שיעור האוכלוסייה הבוגרת מגיל 65 ומעלה בישראל היווה 9.9%, בשנת 2018 הוא עלה ל-11.3%. במדינות מפותחות בעולם השיעור הזה מגיע כבר לכ-15% מכלל האוכלוסייה.
במקביל, ובאופן טבעי חל שינוי ביחס של הציבור כלפי האוכלוסייה המבוגרת. בהיבט הנדל"ני, החלו להתעורר ביקושים לדיור מוגן המספקים לבני הגיל השלישי מגורים עם מידה רבה של נוחות, רווחה, פרטיות, תנאים טובים, קהילה וגישה לפעילויות חברתיות וספורט רבות. ממש כמו צעירים בני עשרה.
פשוט דרך חיים אידיאלית
בישראל פועלות היום 11 חברות נדל"ן גדולות בתחום הדיור המוגן, קיימות עוד 55 חברות קטנות שנכנסו לתחום ובסך הכל קיימים בישראל 93 בתי דיור מוגן הכוללים כ-15,000 יחידות דיור. המשמעות היא כי: 90% מהקשישים בישראל גרים בדירות משלהם ורק 3% בלבד גרים בבית דיור מוגן.
לדברי חופית גוטסדינר, ראש אשכול בתחום הנדל"ן, BDO. "ישראל עדיין מדינה צעירה ושיעור בני הגיל השלישי מכלל האוכלוסייה עדיין נמוך בהשוואה למדינות המפותחות, אך לצד זאת התחזית בישראל דומה לתחזיות בעולם.
ניכרת מגמה של עלייה צפויה בשיעור בני הגיל השלישי מכלל האוכלוסייה. בהתייחס לשוק הפרטי ובהתחשב בהערכות לגידול אוכלוסיית בני 65 ומעלה, בהתאם לקצב גידול האוכלוסייה בישראל, ובהנחה שהביקוש יישאר ברמתו הנוכחית, נראה כי נדרש קצב בנייה של כ-500 יחידות דיור לשנה”.
לדברי יורם אוזן, מחברת האחים אוזן, “אם בפרוץ הקורונה התעוררה דעה שדיור מוגן מסוכן לקשישים, שהרי לא ניתנה להם האפשרות להיפגש עם יקיריהם, כשבודקים את הדברים בשטח, מסתבר שחיי הקשישים בדיור מוגן בתקופת המגיפה היו הכי מיטביים שיש. בזמן שכל ישראל שמרו על ריחוק, דיירי הדיור המוגן היו יחד, מלוכדים, והמשיכו ליהנות מפעילות תרבות, חוגים וערבים משותפים, במסגרת כל המגבלות שהציבו לנו. בהשוואה לכלל הציבור, זו מתנה.
החיים המודרניים האינטנסיביים, הריחוק מהמשפחה הגרעינית, וחשש לאירועים ביטחוניים או מגפות כאלה ואחרות, מעוררים עוד יותר את הסיבה לעבור לדיור מוגן”.
בית הדיור המוגן שמקימה חברת 'אחים אוזן' בשכונת שחמון באילת כולל 156 יחידות דיור בשלושה מבנים בני 4 קומות.
הפרויקט יכלול יחידות דיור בשטח של כ-40 מ"ר + 12 מ"ר מרפסת ושטחים ציבוריים הכוללים חדר כושר, בריכת שחייה פנימית וחיצונית, חדרי חוגים וקפיטריה, תחזוקה שוטפת, טיפול עזרה ראשונה, עובדת סוציאלית, רופא מומחה ופעילויות ספורטיביות רבות כיוגה ופילאטיס.
"הרצון והצורך של האדם להיות שייך לקהילה היה קיים מאז ומתמיד", מוסיפה דפנה כספי, ד"ר לסוציולוגיה של הזקנה ומומחית לפעילות גופנית בגיל השלישי.
"נכון להיום, בעידן המודרני, תנאי המשחק השתנו משמעותית עקב העובדה שגרעין המשפחה הבסיסי שהיה חי בצוותא, השתנה. סבים הורים וילדים שבעבר היו גרים באותו הבית, או סמוכים זה לזה, לרוב גרים היום במרחק רב זה מזה, ולכן לא תמיד מאפשר קשר קבוע ורציף. מסגרת של דיור מוגן מהווה פתרון נפלא להתמודדות עם מצבים חדשים אלו של בדידות, קרבה לגורמים מטפלים ורפואיים ולא פחות חשוב של מימוש הרצון והצורך להיות שייך לקהילה.
בתי הדיור המוגן המודרניים ֶמאפשרים לאנשים שרוצים להיות חלק מקהילה לרכוש דירה בפרויקט כבר בגיל צעיר יחסית (זקנה צעירה) ובאופן הזה להרוויח חיי חברה מגוונים עם שפע פעילויות, ולנהל חיי קהילה פוריים לאיכות חיים טובה והזדקנות מיטבית".
“היום, בני ה-60, יודעים מה הם רוצים”, ממשיך אוזן. “הם מחפשים איכות חיים, תרבות, חיי חברה, לגור בריכוזי אוכלוסייה, באזורים עירוניים שקל ונוח להתנייד ולהגיע בקלות לתיאטרון הקרוב.
חלקם אגב עובדים, לומדים ומעשירים את עצמם. התפיסה הזו, לצד הרצון לבנות קהילה מאוחדת, ללא קשר לעלייה בשיעור האוכלוסייה הבוגרת, תלך, תצמח ותתפתח ועל כן אנו צפויים לראות עליה בביקושים לדיור מוגן, ללא קשר של היצף ההיצע. זו פשוט דרך חיים אידיאלית לבני הגיל השלישי”.
בשונה מהשיטה המסורתית בה נדרש לשים "פיקדון" ובמקביל לשלם דמי שכירות גבוהים מאוד מדי חודש הנעים בין 8,000-15,000 שקל וצפונה, בבית הדיור מוגן של האחים אוזן שהוקם באילת, הקונספט הוא אחר, כך שניתן לרכוש דירה בשטח של כ-40 מ"ר בבעלות, תמורת כ-1.39 מיליון שקל, ולשלם במקביל דמי ניהול חודשיים שנעים בין 1,700-1,900 שקל בחודש.
"גם משקיעים בודקים את אופציית ההשקעה בפרויקט, ועל-פי הערכות עשויים לדרוש דמי שכירות באלפי שקלים שמגיעים לכ-6,000 שקל בחודש וצפונה על דירת 40 מ"ר, הכוללת את כל הפסיליטיז.
הפיילוט של המתחם החדש מדבר על שיטת הבעלות החדשה במרכזי דיור מוגן", מסבירה שרון דידי, המלווה את פרויקט הדיור מוגן של האחים אוזן, "השיטה מאפשרת לדיירים להחליט אם להשכיר או לרכוש את היחידה בדיור מוגן, בזכות התשואות הגבוהות והיציבות הנובעות מתקופת שכירות ארוכה הנפרשת על-פני 10 שנים בממוצע לפחות, בשל שיעורי תפוסה גבוהים מאוד במרכזי דיור מוגן ותודות לכך שמדובר באוכלוסייה אמידה ומבוססת".
יורם אוזן, בעלים ומנכ"ל 'האחים אוזן': החיים האינטנסיביים, הריחוק מהמשפחה הגרעינית וחשש מאירועים ביטחוניים או מגפות, הם בין הסיבות לעבור לדיור מוגן"
שרון דידי, מלווה את פרויקט הדיור מוגן של 'האחים אוזן': "משקיעים בודקים את אופציית ההשקעה בפרויקט. הם עשויים לדרוש 6,000 שקל לחודש לדירת 40 מ"ר."
דפנה כספי, ד"ר לסוציולוגיה של הזקנה ומומחית לפעילות גופנית בגיל השלישי: "מסגרת של דיור מוגן מהווה פתרון נפלא להתמודדות עם מצבים של בדידות"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו